איראן חותרת בעקביות ליכולת צבאית גרעינית שתהפוך אותה למעצמה האזורית במזרח התיכון, שתידחק את ארה”ב ואת השפעת המערב החוצה מהאזור ותהפוך אותה לשולטת הישירה והעקיפה על 40% מעתודות הנפט העולמיות ותאיים על קיומה של ישראל.  בהקשר הזה, הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לאיראן הוא עימות צבאי כלל אזורי כשאיראן עדיין ללא יכולת גרעינית, במצוקה כלכלית, נוכח קואליציה של מדינות החשות עצמן מאוימות כארה”ב, ישראל ומדינות המפרץ.

מלחמת עיראק יצאה מכלל שליטה לא רק עבור ארה”ב אלא גם לאיראן. איראן ראתה בעיראק את הזירה המתאימה לחולל מרד ערבי ומוסלמי נגד ארה”ב – וגלשה, גם בסיוע אל קאעידה בעיראק, לעימות דתי סוני-שיעי המציב אותה באופן מידי ובשלב מוקדם מאד כאויבת האסלאם הסוני ובמשתמע כאויבת הערבים, שרובם המוחלט סונים. יש באיבה הסונית-שיעית המתחזקת, כדי ליצור את התשתית להבנה אנטי איראנית בין קואליציית המאוימים – ארה”ב, הערבים בראשות סעודיה, ואפילו ישראל. למעשה, ההצלחות האיראניות ברצועת עזה ובלבנון רק הגבירו את אי היציבות ואת הסכנה למלחמה בלתי רצויה, פתאומית ומוקדמת מדי, כמו מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, שיכולה בקלות להפוך למתקפה על תשתית הגרעין האיראנית המצויה ממילא בקשיים רבים.

הסימנים מראים, שאיראן החליטה במודע, לעצור את ההתדרדרות, לחפש הבנות בעולם הערבי הסוני ולהימנע מסכסוכים משניים ומיותרים שיכולים להתדרדר לעימות בלתי מבוקר:

1.         איראן הציעה כבר מזמן ברית הגנה ושיתוף פעולה בינה למדינות המפרץ. בהשפעה אמריקאית ומתוך חשדנות לאירא,ן ההצעה נדחתה אך היא עדיין על השולחן.

2.         ב-03/05/20077 התקיימה בג’דה, בירת סעודיה, פסגה בין נשיא איראן התומך בסורים, לבין מלך סעודיה התומך במחנה האנטי סורי בלבנון. התפתחות המשבר בלבנון מאז, כולל הקרב בן 105 הימים שהוכרע אתמול בנהר אל בארד בצפון לבנון, בלי שלבנון התפרקה למרכיביה העדתיים והפוליטיים, מעיד שבפסגת ג’דה הושגו הבנות לגבי המשבר בלבנון: בחירת הנשיא העתידי המיועדת ל-25/09/2007 ותחום הסמכות של בית המשפט הבינ”ל שאמור לשפוט את החשודים ברצח רפיק חרירי .  

3.         ערב הסעודית ואיראן תומכות בחמאס בעזה – ערב הסעודית בכסף ואיראן בנשק ואימונים. למרות שאין שום הוכחה לתיאום ומדיניות משותפת בנוגע לרצועת עזה, לשתיהן יש כנראה עניין משותף ברצועת עזה.   

4.         ב-24/07/2007 חודשו השיחות הביטחוניות בין היריבות ארה”ב ואיראן בבגדד ולמרות המחלוקות סוכם להמשיך בהן.

5.         ב-21/08/2007  שיחררה איראן בערבות את הלה אספיאנדארי, אזרחית ארה”ב וילידת איראן שנעצרה בשעת ביקור משפחתי באשמת “ריגול” .

6.         ב-28/08/2007, בנאום פומבי, אמר נשיא איראן מחמוד אחמדינג’אד “לפנינו וואקום פוליטי עצום (תבוסת ארה”ב בעיראק). איראן, כמובן מוכנה, בעזרת שכנותיה כדוגמת ערב הסעודית ובעזרת העם העיראקי, למלא את החלל”

7.         למחרת ב-29/08/2007 הודיע המנהיג השיעי מוקטעדה צאדר שהמליצייה הרצחנית שלו, “צבא המהאדי”, האחראית לחלק גדול מהאלימות השיעית-סונית בעיראק, משעה את פעילותה לחצי שנה. הנימוק הרשמי היה קרב הדמים יום קודם בכרבלא עם מליצייה שיעית אחרת “כוח באדר” בו נהרגו מעל ל-50 שיעים בקרבות שיעה בשיעה. לאיש אין ספק שהמהלך מכוון מאיראן, והחלטה זו תביא להרגעה משמעותית בעימות הסוני-שיעי בעיראק ותאפשר לארה”ב להתמקד יותר באל קאעידה בעיראק.  

8.         ב-30/08/2007 הודיעה איראן שהיא מקבלת את התוכנית של סיבא”א (הסוכנות הבין לאומית לאנרגיה אטומית) לפיקוח על תוכנית הגרעין למטרות שלום ולהבהרת השאלות שנותרו פתוחות.  

9.         ב-01/09/2007 הדיח המנהיג הרוחני עלי חמנאי את המפקד התוקפני של משמרות המהפכה  גנרל רחים ספאווי, שהצלחותיו המרובות קירבו את איראן לעימות אזורי טרם זמנו, ומינויו של הגנרל האלמוני עלי ג’עפרי, שהרקע שלו הוא ארגוני טכני כאחראי על מערך העורף ויצור הטילים, כמפקד החדש של משמרות המהפכה. 

איראן נמצאת כעת בעיצומו של מהלך הרגעה אזורי, שנועד כנראה למנוע מארה”ב כל סיבה ועילה לתקוף את איראן עוד בימי משטר בוש הנוכחי, כלומר בשנה הקרובה, ולספק לנשיא בוש אפילו מראית של רגיעה בעיראק. ההערכה הרווחת באיראן היא, שכל משטר חדש בארה”ב יצטרך לזמן נוסף כדי לגבש את עצמו ואת קווי מדיניותו כלפי המזה”ת בכלל ואיראן בפרט. איראן לא זקוקה להישג טקטי בלבנון, עזה או אפילו בעיראק. יותר מכל, לאור הקשיים בתוכנית הגרעין שלה, איראן זקוקה לזמן – להרבה מאד זמן.