צדק של פלאנגות – מענה לתעמולה של אמנון סטרשנוב בעיתון “הארץ”
צדק של פלאנגות – מענה לתעמולה של אמנון סטרשנוב בעיתון “הארץ”
את המאמר המלא מומלץ לקרוא באתר עיתון הארץ, כאן.
לזכותו של אתר עיתון הארץ יאמר כי הוא פרסם את ארבעת הטוקבקים הראשונים שלי, מתוך סידרה של שמונה. לטובתם של אנשים שלא רק חושבים שהם חושבים אלא רוצים לדעת את מכלול הדיעות לפני שהם לועסים לעצמם מחשבה, אביא כאן את הנוסח המלא של תשובתי לאמנון סטרשנוב:
1. עיתונאי הוא שופט ועוד איך. תפקידו של עיתונאי הוא בדיוק התפקיד שאותו הם מילאו בפרשת רמון.
הרי אתה בא ממערכת שאת כל חיותה יונקת מאותה צדקנות הצווחת בזכות האקטיביזם השיפוטי. ומדוע? כי יש “לאקונה” … כי השופטים יודעים יותר טוב מהמחוקקים איך לחוקק ומה ראוי ומה יותר נכון לעשות (בדיעבד).
במילים אחרות, בית המשפט השתלט על השלטון בנימוק היומרני “במקום שאין אנשים, קום והיה איש”.
וזה בדיוק מה שעושה התקשורת. במקום שאין שופטים, קום והיה שופט!
כדי להיות שופט טוב חייבים קודם כל ומעל הכל חוש צדק מפותח. ובזה אין לאף אחד מכם ייתרון עודף על פני עיתונאי, או כל אזרח אחר. החוק ממילא מתפרש על פי עקרונות הצדק הטבעי ומבחני הסבירות ותקנת הציבור, ובכל אלה אין לאף אחד מהשופטים ייתרון מובנה מעל אף אחד מהאזרחים. הצד הפורמאלי של החוק הוא אכן חשוב אך לצורך כך די במתמחה ועוזר משפטי. מה שלא צודק חייב להיות לא חוקי ומה שלא חוקי ממילא יזעיק את חוש הצדק במרבית המקרים.
כתבים משפטיים כדוגמת יובל יועז או נועם שרביט, אמינים בעיני הציבור כולו הרבה יותר מדורית ביניש וכאלה.
הכתבות שלהם גם לא כתובות כמו חיבור לילדים בבכיתה ג’ כמו פסק הדין של רמון (שלושה שופטים עם עוזרים ומתמחים מלוא החופן, אבל פסק הדין שמתחיל מאמצע הפרשה ולא מתחילת סיפור המעשה, מלא שגיאות כתיב ותחביר, תלוש מחומר הראיות, מפוזר, מופרך על פניו מהנימוקים של עצמו, סותר את ההלכה, דוקר את העין ומקומם את הלב, ואם כל זה לא מספיק, כדי להרשיע הם הסתמכו על סעיף בחוק שבוטל (פזיזות), הרשיעו תוך שהם מחסירים מהרשעתם את היסוד המרכזי ביותר הדרוש להרשעה שכזו: הוכחת הכוונה הפלילית (ה”מנס ראה”) ושכחו, כביכול, את ההלכה המשפטית הקובעת שבכל מקרה שבו במשפט פלילי ישנם שני הסברים אפשריים לאירוע, על השופטים מוטלת החובה להעדיף תמיד את ההסבר המזכה על פני המרשיע.
אז מה הלוקשים שאתה בה למכור לנו כרגע במניפסט התעמולה הזול הזה מעל גבי עיתון הארץ? גם אתה צריך איזה סידור עבודה מביניש או שאתה באמת מאמין כי שלושת שופטי חיים רמון ראויים לכתוב יותר מאשר טופס הזמנה של קפה ועוגה לעיתונאים?
2. פסקי הדין שלך, היו מלאכת מחשבת. תענוג לקרוא. גם כשאתה טעית והתרשלת, עשית את הטעות הזו בצורה מסודרת, הגיונית, נעימה, ותקנית.
איך אתה, דווקא אתה -שיודע מה זה לכתוב פסק דין ענייני וראוי- כותב כדבר הזה?
עיתונאי כדוגמת הכתבים המשפטיים של עיתון הארץ, גלובס ויתר העיתונים כותבים בדרך כלל מבוסס, אמין או לפחות ממקור ממשי, בהיר וסדור הרבה יותר מביניש ויתר רדודי העליון.
עיתונאי הרי ייתן את הדין אם יתרשל בהצגת העובדות. בניגוד לשופט, הוא חשוף לתביעות, לנידוי, לפיטורין, ל”ייבוש” ממקורות ההדלפה שלכם. ואילו שופט – לעתים קרובות מידי שם קצוץ, משקר, מחפף, מתרשל, טועה, מטעה, מוליך שולל – תוך שהוא חסין -משום מה- מפני העבירות וההונאה שהוא ביצע!!!
יתירה מזאת – בעידן הטוקבקים של היום, העיתונאי נותן את הדין מייד. לזכותם של עורכי העיתונים יאמר כי מרביתם (וכאן המקום לשבח את עיתון הארץ, למרות הצנזורה) מתירים ביקורת חופשית, גם אם היא פרועה ומשתלחת ומתלהמת ועל פניו לא עניינית. מכיוון שהם סומכים על הקוראים שלהם שישכילו לבור את המוץ מן התבן. אך לא כך אתם שהתבן הוא תחילתו והורתו של פסק דין והביקורת אסורה כנגדכם על פי חוק הזילות. אתם, שהתנהלותכם היא היא הזילות ואילו הביקורת אינה אלא חומר החיטוי…
האם למערכת המשפט המושחתת שאתה נחלץ להגנתה, יש את התכונה הזו? האם יש מישהו שיכול להעביר ביקורת של ממש על מערכת המשפט כמו שהעיתונים מסכימים לארח על חשבונם ביקורת טוקבקים על עצמם, מבלי שייפגע מנחת זרועה הנקמנית, הארסית והמרושעת של עדת הפירניות שבעליון וזרעי הפורענות שלהם ברשויות האכיפה? לא! אתם פחדנים! נפוחים מחשיבות עצמית ריקה מתוכן! אתם רמאים של תהילה! תהילה של מחשכים, של פחדנות, של גניבת דעת, של הסתתרות, הילת מסתורין שכל כולה הונאה, כי ברגע שמפשיטים אתכם מהפוזה של שופט ונותנים לכם לצייץ בלי מתמחים ועוזרים וקלדניות – מתגלה לנו כמה אתם טיפשים, צבועים, רמאים, מאפיונרים, בריונים (חשיניסטים).
3. עיתונאי שיכתוב גרוע, יקבל בעיטה בתחת מהעורך שלו, מהקוראים שלו, ומנושאי הביקורת שלו.
ולעומת זאת שופט שישפוט גרוע, יקבל קידום עד לבית המשפט העליון ומשכורת עתק ותנאים נלווים שערורייתיים ביותר, בתנאי שהוא מקושר נכון ושירת בפסיקתו את האינטרסים המצופים ממנו.
כמה חוצפה ועזות מצח (ובורות ובערות) צריך שופט מחוזי לשעבר שכמותך, כדי לבוא בתלונה כשהעיתונאים והפובליציסטים מעבירים על שופטים כושלים ועל פסק דין מביש, ביקורת? עיתונאים ופובליציסטים ובהם, מה לעשות, פובליציסטים לשעבר, כגון פרופ’ פרידמן. לא תואר פשוט ראשון ביניש, לא תואר שני אבל מזוייף כמו של מתפרת עדנה ארבל, ואפילו לא “דוקטור” נטול דוקטורט כדוגמת סטיב אדלר. פרופסור. מכובד על ידי אחרים ולא על ידי עצמו (“אנחנו בית המשפט הטוב בעולם”…), עטור פרסים אובייקטיביים ולא מטעם, עתיר תהילה בזכות יצירתיות ולא העתקות זולות המתרגמים רעיונות ישנים ופשוטים לספרים מסובכים ומפותלים שבהם המעתיקן מצטט את עצמו לראיה וחיזוק (אפס ועוד אפס שווה אפס), אביר של האומץ להעיז לומר לכם בגלוי את מה שיתר עמיתיו רק חושבים עליכם בסתר.
הרי כל חייכם לא עשיתם כלום. כלומניקים! לבלרים השוקדים על נקמנויות. רק עסוקים בלהעביר ביקורת על כולם בלי לחוות את חדוות העשייה, וממילא את השכלת השגגה. חכמים בדיעבד (תמיד בדיעבד, וחכמים כמעט תמיד לא).
אינכם אנשי מוסר, ואתם מטיפים לאחרים. אינכם אנשי מעשה, ואתם מבקרים עשייה. אינכם מתנהלים בצורה תקינה ואתם מעיזים להלין על אחרים במקום לקשוט את עצמכם תחילה.
בכל מדינה מתוקנת, לאחר דו”ח המבקר על גניבת המליונים ושוחד מערכות המחשוב בפרשת ניהול ועדת הבחירות, ביניש הייתה כבר מזמן בכלא או מריחה ליזול בחדרי החקירות. כאן היא עוד מעיזה להפעיל כתבלבי חצר להמשיך לסכל את הקורבנות התורנים שלה: הפעם צייד המכשפות הוא נגד אוקון ופרידמן, כשמבחינה מקצועית אתה הרי יודע לא פחות ממני, שהתוכי של אוקון יותר ראוי ממנה (ביושרה בטוח).
איך אתה מעז, שופט קטן שלי? איך אתה ישן בלילה, אחרי שפיכת הדם? איזה דבר טוב עשיתם למען שלטון החוק במדינה?
4. והצווחות ההיסטריות שלכם על העיתונות, על שסוף כל סוף התאחדה למען הצלת המדינה מהשחיתות, כשהדג מסריח מהראש העליון של המדינה?
באיזו מחילה הסתתרתם כשהעיתונות שפטה ללא משפט וגזרה דין וחיסלה מטעמכם אנשים שאתם לא חפצתם ביקרם? דרעי, ליברמן, חוטר ישי, ביבי נתניהו, אריק שרון, פרופ’ נאמן, קהלני, ריבלין… איפה היו אז קולות הצדקנות הצבועים הללו בגנות עיתונות ביקורתית ובזכות שלטון של משפטי הראווה וההוצאה להורג בתקשורת??? או אז ששתם לנופף בכותרות העיתונים המרשיעות כראיה ותחליף לפסקי דין, כי זה שירת את המוסר הכפול שלכם!
תקשיב להיסטריה שלכם… “הכל התחיל כשהתקשורת החזירה לנו סטירה”…
אתם חבורה של נוכלים!
אתם, תופרי התיקים הסידרתיים, טענתם (בפסק דין רמון) כי מי שטוען שתפרו לו תיקים הוא עבריין? ואני אומר לך שהאשמת אור השמש של התקשורת, היא מפלטו של הנבל.
לא אשלח אותך לקרוא את לואיס ברנדיס אבל לפחות תנסה לשאול כל עובד במזבלת חיריה לאיזו צחנה מוביל הטחב והחשיכה שאתה ועמיתיך מסים לקבור את בזיונות מערכת המשפט אל לתוכה…
כשנוח לכם אתם מבצעים מעשי נבלה לאור היום ובלי שמץ של בושה או מוסר או מצפון או חוש צדק ולעזאזל הסוב-יודיצה, האמת, החוק וטוהר המשפט. אתם רודפים אחרי אנשים חפים מפשע בצימאון דם עד לרצח אופי של ממש (דרעי רצח את אמא של אישתו… זוכר?) מלא שיפלות וחסר כל עכבות. הכל כשר כדי לשפד על מזבח האינטרסים הפסולים שלכם את מי שאינכם חפצים ביקרו. אצלכם הכל מותר כדי להרשיע בתקשורת מי שאין לכם מספיק ראיות אבל יש לכם מספיק אינטרסים כנגדו. וכשזה להיפך? דמעות התנין של עדת צבועים הלשעברים וצקצקני הקוזאקים הנגזלים הופכת לדרמה טורקית סוחטת דמעות למשרתות עלובות…
וכשהלהט החרב המתהפכת מאיימת לקרוע מעליכם את מסיכת הצביעות, אתם מייד שולפים מהמרתף איזה חוק ארכאי שרק עד לאחרונה התהדרתם בהפרתו האקטיביסטית ה”נאורה”, ומכחכחים בגרונכם טענות מוסר צדקניות אשר בזכותם אתם מנסים לקבור את הבושה, לסמא את הציבור, להונות את הקהל ולהסיט את הויכוח מהבזיון שבנורמת תפירת התיקים לדיונים צדקניים גדושי צביעות על זה שלכל אחד בדמוקרטיה יש את התפקיד שלו… ועיתונאי הוא לא שופט… חה! כך אמרו שופטים שתמיד יודעים יותר טוב מכולם איך למנות מינויים, לנהל את הכנסת, לחוקק חוקים, להיות ראש ממשלה, לנהל שירותי דת, לנהל מדינה, איך לצאת למלחמות, איך לנהל בטחון, איך לעשות מכרזים, מי ראוי להיבחר ומנגד – לגדל אתרוגים… כמו ההחלטה מי הוא המושחת הגנב התורן שישדוד את קופת המדינה במליונים ויקבל מכם את ההכשר המזוייף רק בגלל שבית המשפט העליון שייך לגיס שלו ולאבא שלו ולא לציבור ולא למדינת ישראל כולה … מאה מליון דולר גנב אלי הורוביץ מקופת המדינה בפרשת פרומדיקו והורשע במחוזי, כשבעליון הוא זוכה מעודף ראיות אבל מספיק קשרים, בעוד רעבים קשיי יום הולכים לכלא על גניבת לחם, תרופות ושאר תופעות הלוואי של מצוקה …
5. אתם חושבים שבצווחות שלכם בגנות השחיתות אתם תמגרו את הפשע והשחיתות, כשאתם, במעשי היומיום שלכם, מחללים את שאתם מטיפים לאחרים לקדש?
ממתי ניתן למגר מחלה באמצעות הזרקת תרופה עם מזרק הנגוע באותם חיידקים רעים? הרי אתם חולים באותה המחלה שאותה אתם מבקשים לרפא באצבעותיכם המידבקות! אתם פסולי-חיטוי!
מה אתם עשיתם למען מיגור הפשע? האם נתתם דוגמא אישית למנהל תקין, שקיפות, העדפת כישורים וטובת הציבור על פני אינטרסים אישיים צרים ומכוערים?
האם מאז “שלטון המשפט” של ימי המקארטיזם של ברק וזמיר ועד היום, השחיתות והפשיעה בישראל עלתה או ירדה? האם אתם עד כדי כך מטומטמים שאתם לא מבינים שאתם מטפחים את השחיתות ולא מבערים אותה? האם לא ברור לכם כי את את הערך האובייקטיבי והאמיתי של העבודה בעיניים שלכם כולנו מקבלים במבחן שאי אפשר להתווכח על אמינותו, מבחן התוצאה!
במבחן התוצאה: השחיתות גואה מיום ליום מאז שאתם, השופטים, תפסתם את השלטון. לפני כן היה נהדר. ואילו היום? הבטחון מיתדרד מיום ליום, מאז שאתם חציתם את הקווים, סגרתם את עיתון חדשות, העדפתם את זכותו של המחבל מאשקלון לחיות למרות הפיגוע שביצע (בניגוד לראש השב”כ אברהם שלום שהחליט על מדיניות של “מי שמבצע פיגועים לא יישאר בחיים”) וריסקתם את השב”כ הנהדר שהיה לנו ואת האריה הפכתם לארנבת, עד שכל מפקד במדינה לא מפחד מהחיזבאללה ומאיראן או מהפשע המאורגן אלא רק עסוק בלהתגונן מפניכם.
אכן, “צדק של פלנגות”. זה הצדק שלכם. לכם מותר לשקר לכל העולם, אבל לראש השב”כ אסור היה לשקר לאוייבי המדינה ולתעלולים המשפטיים שהם נוקטים כדי לסחוט הודאה מביכה מאיתנו. אתם תפרו את כל האמנות החברתיות של אמון הדדי ומנהל תקין המהוות את היסוד הבלבדי לעצם קיומינו, אבל תגנו על אמנת ז’נווה כדי לחלץ איזה קמצוץ של לגיטימציה מאנשים שמחמיאים לכם בטכסים מזוייפים הממומנים על ידי האוייב, אבל בזים לחוסר הנאמנות שלכם למולדת בסתר ומאחורי גבכם!
אתם מזיקים לבטחון.
אתם מזיקים לשלטון החוק.
אתם מזיקים למלחמה בשחיתות.
אתם נותנים דוגמה רעה לבריונים.
אתם מחסלים את החזון להיות עם, חופשי, בארצנו!
אתם מאפיונרים המנהלים אינטרסים אישיים במסווה של ערכים.
6. כמה חוצפה צריך דווקא אדם שכמוך, שהתפוטר בבושת פנים – בזכות העיתונות שלנו שאותה אתה מנסה היום להשתיק, ובניגוד למוסר הכפול של מערכת המשפט – על שניהל מערכת יחסים אסורה ופסולה עם נציגת אחד הצדדים שהופיעו לפניו בדיון???
אתה מצייץ על חיים רמון? אתה??? הרי התפוטרת בבושת פנים מתפקידתך השיפוטי לאחר שנתפסת, אדוני הנשוי, מנהל פרשיית אהבים עם בעלת עניין בתוצאות התיק שבו שפטת. לא עם סתם חיילת שעמדה לנסוע לחו”ל בלי להיות תלויה בחסדי השררה שלך כמו חיים רמון, אלא פרשיית אהבים אסורה מאחורי גבם של התלויים בשיקול דעתך ובאמונה המטופשת שאתה כשופט תכריע את הדין ללא משוא פנים, ללא פרוטקציות, ללא קומבינות שחזקה עלינו שמנהל עם אחד הצדדים שנכנסת איתו למיטה לפני ולאחר הצגת המשפט האובייקטיבית המזוייפת שאתה נותן באולם!
האם ניתן בכלל להשוות בין המעשה הבזוי שעשית כשופט, לבין מעשיו – הלא ראויים אך לא ממש מהווים פתח לשחיתות והטיית משפט וסילוף הדין – של רמון? האם הוא היטה מכרז? האם הוא היה בפוזיציה של לתת למתלוננת טובת הנאה כלשהי??? האם הנשיקה הנוראית שחייבה אותו לעוף מתפקידו עוד בטרם החלה החקירה (!) בגדה ומעלה באמון הבסיסי והיסודי שעליו מושתת כל משרתו הממלכתית, כמוך?
לך יש החוצפה לצאת בהתקפה על פרופ’ פרידמן שהיה מספיק ישר ואמיץ להגיד לכם את האמת הערומה בחוצות העיר באינואנדו ש”הייתה לו ידידה אישית, פרופ’ נילי כהן” ? הגם אתה סטרשנוב? דווקא אתה???
כשלעצמי אין לי עמדה בעד או נגד נילי כהן. לא מכיר ולא יודע. אבל פרופ’ נילי כהן יכולה להתגאות לפחות בכך שיש לה חברים אמיצים שהערכתם – גם לאחר הרבה שנות עבודה עימה – אינה תלויה בשום דבר. ואילו אתם? האם אי פעם עשיתם משהו למען מישהו נגד הזרם, נגד הקליקה, נגד קשר השתיקה המאורגנת, נגד נורמת החיפוי והטיוח והטיטוא מתחת לשטיח ובעד האמת, הצדק, העניים, החלשים, הנזקקים? אדם ומצפונו נבחנים על פי הקשיים שהוא עובר ולא לא על פי ההישגים שמזמן לו המקרה.
אתם לא מבינים שהציבור כבר מקיא מגועל השיטה של רצח האופי שאתם מבצעים בכל מי שאינכם חפצים ביקרו? היום ציד המכשפות הוא סביב פרידמן ואוקון, ושוב אינם מתביישים להעלות “רמיזות”, “לחשושים”, שנילי כהן היא “ידידתו הקרובה, הקרובה מאוד” או כפי שהטעים אחד מכתבלבי החצר שלכם, “הקרובה מאוד מאוד מאוד” של פרופ’ פרידמן (אז מה???) כלום נותר איזה מטומטם בציבור שחושב כי דורית ביניש קיבלה את התואר המפוקפק והגלמוד שיש לה במשפטים מהמרצה הייצרי אהרון ברק בזכות הכישורים שיש לה בתוך הראש ולא רק השחורדיני שמסביב לו? האם את “כישוריה” להנהיג את העליון היא קיבלה בכיתת הלימוד או בספסל האחורי של האוטובינקי? ככה זה גם נראה. בית המשפט בראשות המדאם הגדולה של המשפט… בית משפט של ספונג’דורית …
מזל שלבועז אוקון יש פטור פורמאלי מההרמזה הבזויה הזו, אחרת כבר היינו רואים קריקטורות של נילי כהן מככבת באורגיות עם פרידמן ואוקון … בשם חופש העיתונות כמובן … אבל אני לא דואג. גם את ההרמזות שלו תוציאו (שוב) מהביוב כשתצטרכו. כי מה שטוב מבחינתכם להמריא אל-על בגאווה, יהפוך אצלכם בלא הינד עפעף לחטא הכי גרוע שבעולם, כשזה ישרת לכם איזה אינטרס אפל תורן, בזוי ופסול.
האם יש לך בכלל רבע מההשכלה והעומק האקדמי שיש לפרידמן כדי שתוכל בכלל לטפס על מרומי השרפרף ולהביע את דעתך על דעתו? אתה חושב שפרידמן מסוגל בכלל להבין את שפת הביבים והסלנג והעברית העילגת וההגיון העקום שבהם כתוב פסק דין רמון?
ונניח שאתה עוד איכשהו דווקא מהפחות מטומטמים במערכת הזו (לא נניח, זה נכון. עובדה: אתה כבר לא שם. בדיוק כמו שטורזמן, אוקון, ד”ר דן ביין, השופט שרעבי, השופטת נירה לידסקי, השופט לויט ורבים וטובים אחרים שטרקו למערכת המושחתת הזו את הדלת בבושת פנים), האם עיינת פעם בקורות החיים של ביניש? האם היית מסכים למנות אותה למלצרית? ונניח שכן בגלל הנוסטלגיה של האטרקציה – האם היית שם אותה בתור קופאית בסופרמרקט וסומך על זה שמה שתמצא בקופה זה כסף במקום גניבה לאור היום מחופה היטב באיזו תלונת שווא צדקנית? ובקורות החיים של התופרת ההיא, ארבל (לא המזוייפים, אלא אלה שהיא תיקנה אחרי שיואב יצחק תפס אותה משקרת ש”יש לה” תואר שני שאין לה). או אולי “ד”ר” סטיב אדלר?
האם ניסית לראות פעם בעיניים של וולט דיסני עד כמה הפארנויה שלכם מכל נסיון להחדרת צל צילם של אינטיליגנציה ושאר רוח ומשקל מקצועי אל העליון הכי תחתון שיש בעולם נראה? הפוביה הזו מכל מה שיש בו חשש מאינטלקט לא נראה לך חולני להעגים? אתם נתקפים באמוק כמו עכברים מבוהלים ועדר זקנות היסטריות מכל מועמד שבעברו יש את המום המולד ההוא… של עודף איי קיו… הוא נפסל כי “הוא לא משלנו”. עודף משקל קראו לזה בצבא…
מי אתם, מה אתם, ואיזו זכות יש לכם בכלל לצייץ?
טלו קורה מבין עיניכם. תגדעו קודם כל את הידיים שלכם כאוייבי שלטון החוק הרבה לפני שאתם מאיימים לגדוע ידיים של אנשים שבאים להציל אותנו מציפורניכם ואת עצמיכם מיצר ההתאבדות שלכם “כמו לוייתנים השוחים אל החוף המת”… כן, בדיוק כך… כדאי לכם להקשיב לנאום שלו במקום לטיעונים שלו לעונש…
7. וחשין … חשין הזה … האם יש בכם עוד את החוצפה והשיגעון להגן על “השפוי בספק” והמושחת בלא ספק הזה?
זה שזיכה את הילה כהן בבוז מוחלט לחוק ולצדק ולמנהל התקין, אותה הילה כהן שאתה ביקשת להרשיע???
זה שכשתפסו אותו שהוא זיכה צווח בטיפשותו שההוכחה לזה שהזיכוי היה תקין זה ש… היו מקרים הרבה יותר חמורים של עבירות שופטים שנגמרו בלי הרשעה וה”גדולה” שלהם זה שהציבור כלל לא ידע והשופטים המשיכו וממשיכים עד היום לשפוט למרות עברם הפלילי. זו הייתה גירסתו של חשין! אתה מבין??? מילא מושחתים אבל למה לכם ליצנים כאלה מטומטמים…
אתם מתלוננים על שחיתות של מינוי מקורבים, כשידיכם מגואלות בדם המינויים מבוססי קירבה ושחיתות.
אתם מטיפים שלא לקבל טובות הנאה, ושוכחים איזה סכומי עתק קיבל הבעל של עדנה ארבל ללא מכרז “למיגון” גבול הלבנון (כן כן, הגבול ההוא שההגנה עליו התבררה כבועה) מאהוד ברק ש”במקרה” זכה כתוצאה מהשלמונים לבעלה של ארבל בסגירת תיקי העמותות שלו על ידי רעייתו עדנה ארבל.
אתם מעיזים לרדוף אחרי ראשי רשויות המס, לא כי היה דבר פסול בזה שיש להם חברים מהברנז’ה שמשפיעים עליהם – הרי גם לכם חברים מהברנז’ה מכתיבים מה ואיך לפסוק ולא רק מאחורי הקלעים – אלא בגלל שהם העיזו וממשיכים להתעקש שאת יחזקאל ביניש יש להעמיד לדין בגין עבירות המס וההונאה והגניבה וזיוף הספרים שהוכח כבר מעל לכל ספק סביר שהוא ביצע.
8. בוא ותראה כמה שאתם לא רק רעים וחובבנים, אלא גם טיפשים, שמתקיים בכם הכלל “על דאטפך אטפוך”:
סיכלתם בממוקד את נמרודי כשהפכתם את האזנת הסתר לעבירה גרועה מרצח, כשעל אותם מעשים חיפיתם על נוני מוזס. אבל עכשיו נוני הוא הסיוט שלכם. כי היה מספיק חכם להיות לצידכם ומספיק לא טיפש להישאר שם כשאתם מאבדים את עצמכם לדעת. הוא לא יתן לכם לעשות לו מה שעשיתם למענו. הוא לא פראייר, והוא כעת מחזיר לכם במטבע שלכם…
סיכלתם בממוקד את חיים רמון, למרות שפוטנציאל הנזק לכם, והיכולות שלו כפוליטיקאי שגרתי לגאול את הציבור מהשחיתות שלכם היה מוגבל – וקיבלתם כפול: את פרידמן ואת אוקון.
סליחה… קבלתם משולשת, כי אתם תגלו שמזוז הרבה יותר ישר וערכי ועצמאי ואיכפתי מהקומבינות שלכם והוא יחבור לצידם של משקמי שלטון החוק! על אפם וחמתכם. על יוהרתכם כי לא נזהרתם בבני עניים. על חוצפתכם שחשבתם ששופט אינו משרת ציבור, כי אם בעל תואר אצולה, כיבכול, הרשאי לנהל מלחמות של לורדים. על בורותכם, במינויים על פי שיטת הסניוריטי, משל שכחתכם את אימרתו של נפוליאון כי אם היה צריך לבחור את הגנראל העליון שלו לפי הותק אז הוא היה חייב לבחור בחמורו, כי הוא היה לצידו בכל המלחמות…
אצילים של סינדרלה, זה מה שאתם, והשעה היא כבר דקה לחצות.
לא רציתם את פרופ’ נילי כהן בעליון (טוב יש לה עבר פסול, היא פרופ’ ולא ספונז’דורית) ואתם תקבלו אותה בתור האלוהים של המשפט… היא ופרופ’ גביזון ועוד כמה מלומדים שמדברים דברים שאתם לא מסוגלים בכלל להבין לעומק, עוד ישבו בבית המשפט לחוקה כשדורית ביניש תשב בבית משפט לערעורים פליליים לפצח גרעינים ולעשות אבו עגילה, ולא בטוח שמצידו הנוכחי של הדוכן…
כי היא יודעת מה שאתה סטרשנוב לא יודע: שאם הם ישאלו אותי, או את שמגר, או עוד כמה שראו את הראיות שבידי, היא תשב שם בתור נאשמת. יחד עם חשין! כי היא חתומה על מסמך שכל משפטן שרואה את זה יודע שהוא מסמך פלילי, אסור, פסול, חמור ביותר. שוחד. שוחד לשופט. באישור דורית ביניש. בתיווך יחזקאל ביניש. ובחותמת הכשר פסולה של חשין. ביודעין. לאחר שמאיר שמגר הזהיר אותו לילה לפני הדיון שלא יתן ידו לדבר הזה…
להגן על מושחתי המשפט רצית לאור השמש, סטרשנוב? נגב את החמאה הנמסה לך על הראש, עוד יחשבו שזה שוב הריר שלך … ותסגור את הרוכסן בפעם הבאה. זה לא יפה שדווקא אתה יוצא להגנת אלה שהרשיעו שר, בסך הכל שר ולא שופט, רווק ולא נשוי, בנשיקה, בסך הכל נשיקה ולא רומן לוהט ואסור, המעשה מגונה ולא בהונאה והפרת אמונים…
_______________
* אני מתנצל בפני שורה ארוכה של שופטים ישרים, מוכשרים, מסורים ונאמנים, הנאלצים להיפגע מהתדמית הגרועה שיוצרת להם הביקורת. זה הוא טיבו של חומר חיטוי, שהוא גם שורף באופן זמני. לציבור יש להבהיר, שלא כל השופטים רעים או מושחתים, ולא כל המשפטים מכורים או שגויים. זו מערכת חשובה, עם אנשים שבהם גם ישרים העושים מלאכה חיונית. אני בטוח כי אותם שופטים ישרים, מבינים את הצורך לבקר את השחיתות, וכי ביקורת זו באה להגן בעצם גם על שופטים טובים אלה, ועל שמם טוב. שם טוב הנהרס ומבוזה על ידי הקולגות שלהם.. אנא מכם ציבור קוראי, התייחסו להכללה בפרופורציה המתאימה בלבד. היא נועדה לחזק את מערכת המשפט ולא חלילה לרסק אותה.
אני קורא לשר המשפטים לפרק את העליון ולהרכיבו מחדש, אך לא חלילה להחליש את שלטון החוק אלא אדרבא – לחזקו. לא להחליף את המושחתים הנוכחיים במושחתים אחרים, אלא להבין שהסכנה היא קיומית ולהתעלות מעל לכל השיקולים האישיים ולמנות בתי משפט עליונים לערעורים ולמשפט מנהלי המורכבים מאנשים ראויים, העוברים מבחני כישורים, הנבדקים אחת לרבעון בפוליגרף כמקובל, המאובחנים נפשית ופיזית כמתחייב, ומעל לכל: אנשים המהווים דוגמא אישית לאיך ראוי וצריך ומצופה מהציבור כולו להתנהג. הדבר יחייב גם שינוי כולל במערכת האכיפה ובתרבות הרדיפה (כולל בתקשורת). ומן הסתם יחייב לשקול גם מהלך של חנינה כללית לכל מי שמודה ועוזב. כולל מחילה על עבירותיהם של שופטי העליון ובני משפחותיהם. ובמילים אחרות: לעשות שלום כולל עם עצמנו ולהתחיל הכל מחדש, לפני ששוב הכל מתרסק בחורבן בית שלישי ושוב בגלל מלחמות קמצא בבר-קמצא.
______________
המלצות היום:
שופטים נכבדים, סלקו ידיכם מהתקשורת!