קריסתה של חברת חפציבה היא שעור מאלף על מידת העוולה והרשעות, גם הולכת השולל, הטיפשות והטמטום של השיטה הקפיטליסטית.

אלפי משפחות שקנו דירות בפרויקטים השונים של החברה והשקיעו שם את כל חסכונותיהם, לא יודעים מה יעלה בדירות עבורן שילמו. בשיטה הקפיטליסטית, הם לא הנושים בעלי קדמות ראשונה.

עד לפני שבועיים נחשבה חברת חפציבה לאחת החברות החזקות, המובילות  והמבוססות בתחום הבנייה והתשתיות.

חברת דן אנד ברדסטריט, חברה עולמית שנחשבת לתנ”ך בכל הקשור למידע על חברות, שמדרגת בארצות שונות את החברות החזקות בתחומים שונים,  דירגה את חפציבה בין חמש חברות הבנייה המובילות  בישראל מבחינת עוצמתן הכלכלית. בדו”ח שלה לשנת 2006  נאמר על חפציבה כי “יש לה איתנות פיננסית” ואילו לגבי שנת 2007 נכתב על ידי דן אנד ברדסטריט כי חפציבה “מציגה את שיעור הצמיחה הגבוה ביותר” בקרב חברות בניה ויזמות.

האדם הסביר שקורא על חפציבה דוחות  מחמיאים כאלה  מטעם חברה בעלת יוקרה עולמית אומר לעצמו, מחברה כזו בוודאי אפשר לקנות דירות בלב שקט ולשלם עליה מראש ללא חשש, וגם לוותר על הערבות הבנקאית, תמורת הנחה קטנה.

בזמן שדן אנד ברדסטריט כתבו את הדו”ח שלהם הרקב כבר אכל בחברה וכל המומחים הגדולים האלה לא עלו על הרמאות.

הבנקים התגלו אף הם בכל ערוותם. יושבים שם בצמרת מנהלים שמקבלים שכר עתק בסדר גודל של מיליונים בשביל לבדוק חברות לפני מתן הלוואות. והנה מתברר כי הבנקים נוהגים בהפקרות. בעוד ששכיר שמרוויח 5000 ש”ח ומבקש הלוואה, הבנק מוציא לו את הנשמה, הנה כאשר מדובר בחברה כמו חפציבה, שופכים מאות מיליונים בלי לבדוק בציציות כפי שראוי היה לעשות. כך קורה שהחברה חייבת כיום לבנקים קרוב למיליארד שקלים, ואינה מסוגלת לפרוע. לא זו אף זאת: כאשר מנהל חפציבה בועז יונה ביקש הלוואה אישית של 8 מיליון ש”ח (דומני מבנק הפועלים) הוא קיבל אותה ללא בעיות, אף על פי שכבר היו סימנים שמשהו רקוב בממלכה שלו.

ממי ייקחו הבנקים את הפסדיהם? כמובן מאיתנו, בעלי חשבונות משקי הבית, שהם פרה חולבת לעמלות למיניהן מן הגורן ומן היקב.

הבאים ברשימת הגנאי הם מנהלי קרנות נאמנות וקופות גמל,  שקנו אג”ח של חפציבה במאות מיליוני שקלים, ועתה מתברר שהכסף ירד לטמיון. החוסכים ששמו כספם בקרנות הנאמנות וקופות הגמל  לימי סגריר או פרישה מהעבודה, מתוך הנחה שהמנהלים  הם מומחים שינהלו את הכספים בתבונה ובאחריות, חשים נבגדים. את כספם הפסידו, אבל את העמלות למנהלי הקרנות והקופות הם שילמו וישלמו, על אף הפסדיהם, עד הפרוטה האחרונה.

משרד השיכון נכלל אף הוא  ברשימת האיוולת. לפני למעלה מחודשיים הוגשה למשרד תלונה על אי סדרים המתרחשים בחפציבה. המשרד, שאמור לתפקד כנאמן הציבור, היה צריך לפנות למשטרה ולבקש פתיחת חקירה. אבל שם נרדמו בשמירה והתלונה תויקה באיזה תיק צדדי ונשכח.

גם המשטרה לא יוצאת נקייה. עורכי דין הפנו את תשומת לב המשטרה לחשד שמקנן בהם על רמאויות וגניבות בחפציבה, אבל המשטרה התייחסה לכך בשוויון נפש. כל עוד אין תלונה פורמלית, לא חוקרים.

עתה, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה, המשטרה הואילה בטוב ליבה כי רב, להתחיל בחקירה.

מה אנחנו למדים מכל מערכת הפשלות האלה? שההון עושה בכספי ציבור ככל העולה על רוחו ואין מציל; שמי שאמורים להגן על הציבור מגנים בעצם על בעלי ההון.

צריך לשנות דיסקט ולחזור לעקרונות יסוד של  סוציאליזם: להפסיק את מכירת נכסי הציבור לבעלי הון, להחזיר את הבנקים לציבור, להחמיר את מערכת הבקרה הציבורית על המתרחש בבורסה, כי שם , מאחורי המספרים והמחשבים יש אפלה בחסותה שודדים את הציבור.  

עוד לעניין זה:

אריק באך: פרשת חפציבה: שרלטנות מאורגנת של הון ושלטון

טל רבינוביץ’: נפגעי העבירה של “חפציבה”