בסיבוב הראשון של הבחירות לראשות הלשכה זכו יורי גיא-רון ואילן בומבך בשני המקומות הראשונים, וכדי לזכות בסיבוב השני צריך היה, מטבע-הדברים, לתת אתנן למועמדים אשר נשרו בסיבוב הראשון, כדי שאלה יקראו לאוהדיהם לתמוך במועמד זה או אחר.

שלא במפתיע חברו כל הנושרים אל גיא-רון, ואף לא אחד מהם אל בומבך.

על האתנן שקיבלו הנושרים האחרים נעמוד במקום אחר, אבל כאן אתייחס להמצאת האלף השלישי. תפקיד של סגן-ראש-לשכה מקרטון.

סיעת מפנה של משה וינברג, אשר קיבל בסיבוב הראשון 7.8% מהקולות, תזכה, על פי הסכם עם גיא-רון, בין השאר באתננים האלה:

• משנה יחיד לראש הלשכה (“אלא אם יוצע תואר של משנה שני לעו”ד מן המגזר הערבי וזאת רק בהסכמת הצדדים”);

זה בהחלט סביר למי שהגיע רביעי במירוץ, ותמיכתו במועמד האחר יכולה להכריע את הכף, במיוחד כאשר בצד התואר הזה הוגדרו גם תפקידים של ממש.

אבל המצאה כזאת:

• סגן ראש הלשכה (“אשר מוזמנת לישיבות הועד המרכזי רק עפ”י הזמנה של עו”ד ד”ר משה וינברג וגם אז כמשקיפה בלבד ומבלי להשתתף בדיונים”).

אשר נתפרה עבור עו”ד רינה שעשוע-חסון, ספק אם ראינו אי-פעם, לא בישראל, ולא בעמים.

תארו לעצמכם תפקיד של סגן ראש הממשלה, “אשר מוזמן לישיבות הממשלה רק עפ”י הזמנה של חיים רמון וגם אז כמשקיף בלבד ומבלי להשתתף בדיונים”.

אני הייתי מתבייש לקבל תפקיד כזה, אשר “נתפר”, ככל הנראה, רק לשם שעשוע.