ערב מלחמת לבנון השנייה, כך על פי ועדת וינוגרד, הבהירו בכירי צה”ל שאין דרך צבאית לשחרר את חטופינו. מלחמת לבנון השנייה לא הייתה אלא מלחמת עונשין יקרה, בעיקר לנו, דלת יצירתיות, שבסופה לא היה לנו באמתחתנו דבר שיש בו כדי להלחיץ את החיזבאללה – שבויים רבים, למשל. בהעדר מידע על מיקומו המדויק של גלעד שליט גם חילוצו מעזה במבצע צבאי נוסח אנטבה הוא קצת דמיוני . חילוצו שלא במבצע אנטבה הוא בהחלט בהישג ידינו.

השתלטות החמאס על עזה פטרה אותנו ממערכת השיקולים ההזויה שנועדה “לחזק את אבו מאזן”. כעת החמאס בעזה אחראי מטוב ועד רע. כרגע זה נראה טוב. החשמל מישראל המיועדת להימחק, כך הם מקווים, ממשיך לזרום וגם המים. אספקת מזון חיוני לרעבים כדי למנוע אסון הומניטרי מגיע כסדרו  ושחרור של גלעד שליט מנותק מכל זה. אין שום סיבה שישראל לא תנתק את החשמל בשיעור הולך ומתארך עד שחרורו של גלעד שליט. כדי למנוע השבתת ציוד רפואי בבתי החולים הפלשתינים יש להודיע על ניתוק החשמל מראש כדי שמערכות החירום הרפואיות יוכנסו בעוד מועד לפעולה. אפשר להתחיל בחצי שעה ביום ולהאריך בעשר דקות כל יום שגלעד שליט לא בבית. גם את המים אפשר להפסיק, בהודעה מראש, לכמה שעות בכל יום, כתזכורת לכל פלשתיני בעזה שהחמאס טרם מצא לנכון לשחרר את שליט. 

109 פלשתינים נחקרו בידי כוח צה”ל במבצע האחרון ברצועת עזה, כך על פי מקורות זרים. 109 נחקרים – ואיש מהם לא נותר בידנו כבן ערובה לשחרור בשלום של גלעד שליט. חלקם וודאי חפים מכל פשע, לפחות מקצתם בהחלט מתאימים לשמש כבני ערובה ורצוי שמשפחותיהם ידעו היטב שהסיכוי שלהם לראות בקרוב את יקיריהם מותנה בממשלת החמאס שעדיין מחזיקה בגלעד שליט. כך צריך להיות גם במבצע הבא וזה שלאחריו.     

אלפי פעילי החמאס שדנים כעת בינם לבין עצמם על רשימות המשוחררים ולשם כך מקיימים מהכלא הישראלי התקשרות ענפה עם עמיתיהם בעזה, בחו”ל ובגדה, היו צריכים כעת לשהות בבידוד איש מרעהו ומהעולם. מנותקים מקשר חיצוני, מטלוויזיה, מקרובי משפחה ומחדשות העולם. הם ומשפחותיהם היו חייבים לדעת שסדר חייהם יחזור על תיקונו ביום שמשפחת שליט תחבק את בנה. לא דקה לפני כן. מזונם של אסירי החמאס צריך להיות כמתחייב מהאמנות הבין לאומיות. כך גם הכסות לגופם והקורה מעל ראשם אבל לא דבר מעבר לזה.

יש לישראל אמצעי לחץ עצומים להפוך את שביו של גלעד שליט ל”תפוח אדמה לוהט” בידי החמאס ולמצוקה המרכזית שלו בהחזרת החיים בעזה לתיקונם. יש לישראל היכולת להפוך את גלעד שליט לבעיה הציבורית הקשה ביותר של ממשלת החמאס מבלי לשפוך דם שלנו ושלהם ומבלי לפרוץ את גבולות ההומניות הבסיסית שאנחנו מצווים לה, לדעתי בצדק, בחברה הישראלית.

אפשר לקבוע בוודאות שממשלת ישראל לא “עושה הכל” לשחרר את גלעד שליט. למעשה ישראל וממשלתה לא עושים כמעט דבר חוץ מלהתמקח על איוש רשימת המיועדים לשחרור. הרי כל מי שישוחרר, לבסוף, יהווה הישג לחמאס ותמריץ לחטיפה הבאה.

יש לישראל את כל האמצעים להביא לשחרורו המהיר של גלעד שליט באופן שאינו גובה חיי אדם, שאינו מתמרץ לחטיפות נוספות בעתיד, שיש בו מרכיב של עונשין ושבהפעלה שיטתית, עקשנית ומושכלת ירתיע גם מחטיפות עתידיות בכל הקשור לרצועת עזה. נראה שמאז מלחמת לבנון השנייה לא התחדש אצלנו דבר.