עו”ד יראון פסטינגר – המועמד שלי לראשות הלשכה
|
בחירוק שיניים, אבל בלב שלם
גילוי נאות
אפתח בגילוי נאות: אני נמנה עם “מחנה פסטינגר” בלשכה. המחנה הזה הוא, לצורך הבחירות למוסדות הלשכה, הרשימה להצלת המקצוע.
ההשתייכות ה”מחנאית” היא לרוב יד המקרה. כך, למשל, אם נולדת בבית מפא”יי, או להורים בני “המשפחה הלוחמת”, רוב הסיכויים הם שתישאר ב”מחנה” עד יומך האחרון – אלא אם המחנה שלך הופך את עורו לחלוטין, או שאתה משנה את דיעותיך באופן משמעותי.
בכל מקרה – שינוי קל בדיעותיך, או בדיעות חבריך ל”מחנה”, לרוב לא יביא אותך לעזיבת המחנה, כי לא עוזבים בית בגלל מחלוקות פה-ושם.
אז אני שייך ל”מחנה” הזה – אבל אני לא “חסיד שוטה” של אף אחד.
יש לי מחלוקות לא מעטות עם יראון:
- יראון מתנגד לביטול חובת החברות בלשכה, ואם הייתה רשימה כזאת מתמודדת בבחירות האלה, הייתי חוצה את הקווים ללא היסוס.
- יראון מעריץ מושבע של יהונתן הקשקשן, אשר בעיני הוא חלאת-אדם. מי שמוכן “למכור את האמא שלו” תמורת כסא בבית המשפט העליון.
אפשר למצוא עוד מחלוקות בין חברים, אבל נדמה לי שזה מספיק.
ומדוע אני קורא להצביע עבורו?
- יראון הוא היחיד אשר ידיו אינן מגואלות בדם חבריו, אשר הוקז בהליכי “כבוד המקצוע” אשר דומים יותר ל”רצח על רקע כבוד המשפחה”.
- יראון הוא היחיד אשר הבטיח לבחון רוויזיה בהליכי המשמעת של הלשכה, המשמשת כיום כמשטרת-המחנה הרודפת את חבריה במקום שתהיה להם גילדה מקצועית. נכון, אנחנו יודעים מה ערכן של “הבטחות בחירות”, אבל המועמדים האחרים אפילו לא מבטיחים את זה, ואני עדיין מאמין ליראון שהוא יקיים את הבטחותיו.
- יראון הוא היחיד אשר חרט על דגלו את ביטול האפשרות להשעות עו”ד בגלל “סגנון”.
- יראון הוא היחיד התומך ברפורמות פרידמן.
- כל האחרים גרועים בהרבה ממנו.
ואפשר למצוא עוד סיבות להצביע עבורו, אבל נדמה לי שזה מספיק.
ולסיכום: בעד יראון פסטינגר לראשות הלשכה – בחירוק שיניים, אבל בלב שלם.
על שאר מועמדי מחנה פסטינגר, הרשימה “להצלת המקצוע”
עברתי על שמות המועמדים לראשות הוועדים המחוזיים ועל הרשימות המחוזיות של המועמדים מטעם הרשימה הזאת.
את חלקם אני מכיר אישית שנים רבות, את חלקם פחות.
ככל שידיעתי מגעת, אין במועמדי הרשימה כאלה שיש להם דם-ה”משמעת” על הידיים.
אני ממליץ להצביע עבורם, מאותם הטעמים שאני ממליץ לבחור ביראון לראשות הלשכה.
שונה המצב לגבי הרשימה למועצה הארצית
את הרשימה להצלת המקצוע “מפארת” חמדה שפיר – מגדולי הקברניטים של סתימת-הפיות בלשכת עורכי-הדין בכל הזמנים.
ברשימה הזאת מופיע גם אילן כץ, אשר, בהיותו מנכ”ל הלשכה, היה גם מנכ”ל משטרת המחנה הנ”ל. הוא גם מעולם לא טרח לענות למכתבי אליו.
אני ממליץ, איפוא, לא להצביע עבור הרשימה “להצלת המקצוע” למועצה הארצית של לשכת עורכי-הדין.
לסיכום:
יראון פסטינגר לראשות הלשכה – דא!
הרשימה להצלת המקצוע לוועדים המחוזיים וליו”רי הוועדים המחוזיים – דא!
הרשימה להצלת המקצוע למועצה הארצית – נייט!