לשר המשפטים, דניאל פרידמן: תלונה על השופטים חיותה כוחן, דניאלה שריזלי ודניאל בארי, שופטיו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון
לשר המשפטים, דניאל פרידמן: תלונה על השופטים חיותה כוחן, דניאלה שריזלי ודניאל בארי, שופטיו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון
|
התלונה מבוססת, איך לא, על מאמר שפירסם פרידמן עצמו, ערב כניסתו ללשכת שר המשפטים. האם הוא אמון על משנתו-שלו?
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 17.5.2007
לכבוד
הפרופ’ דניאל פרידמן
שר המשפטים
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדי,
הנדון: משפח רמון – מסקנות סטאטוטוריות נגד השופטים
אני לא פונה בעניין שבנדון אל נציבת תלונות הציבור על שופטים, משום שהיא כבר החליטה שהנושא הזה אינו בסמכותה, ולפי חוק הנתל”ש החלטתה זאת חסינה מפני ביקורת שיפוטית כלשהי.
כעת, משהיה לחלוט פסה”ד במשפטו של השר לשעבר חיים רמון, הוסר כל מכשול לכל דיון בו.
אני פונה אליך על מנת שתשקול נקיטת צעדים כנגד שופטיו של רמון, בין במישור המשמעתי, בין על פי סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה.
אין מחלוקת על כך שאין לדון את עבודתו של השופט לפי התוצאה, שאם כך יהיה, כל המפסיד במשפט יבוא ויטען כי השופט עיוות את הדין.
יחד עם זאת גם אין מחלוקת על כך שהשופט חייב לעשות מלאכתו בחריצות, במקצועיות – ובתום-לב, שאם לא כן, אפשר יהיה לעשות משפט גם בהטלת-מטבע, ויש הגורסין כי בהטלת-מטבע מובטחים 50% של צדק, דבר שאינו מובטח בשיטת המשפט הרגילה שלנו, אבל, כאמור, לא על-פי התוצאה, ולא על-פי “השורה התחתונה”, אם צודקות הן, אם לאו, נבחנת עבודתו של השופט. אם השופט פעל בחריצות, במקצועיות ובתום-לב, אין נפקא מינה אם הוא פסק “נכון” או “שגוי”, כי שאלה זו לערכאת הערעור עניין היא לענות בו.
וזה מה שמביא אותי אל שלושת השופטים אשר ישבו לדין בתיקו של חיים רמון.
אני מפנה אותך אל משפח רמון, מאמרו של הפרופ’ ד’ פרידמן, אשר פורסם בידיעות אחרונות, המוסף לשבת, 2.2.2007, עמ’ 10). יש לי הרגשה עמומה שאתה מכיר הן את המחבר והן את המאמר.
מכל מקום, אני מאמץ את כל האמור בו, ומזמינך לנקוט נגד השופטים שישבו בהרכב הזה את כל הצעדים הסטאטוטוריים המתאימים לשופטים שאינם ראויים לכהונתם.
בברכה,
שמחה ניר, עו”ד
נ”ב:
אני עדיין מחכה לתשובתך בעניין השופטת גיליה רביד (החל ממכתבי הראשון בנושא, מיום 3.7.2006, אל קודמך בתפקיד, וכלה במכתבי האחרון, מיום 4.2.2007, אל מר מרדכי כהן, יועץ השר).
כמוכן אני מצפה עדיין לתשובתך למכתבי מיום 7.2.2007 (בטעות נרשם בו 7.7.2007), תחת הנדון חופש הביטוי של עורכי הדין – הצעה לתיקון בחוק הלשכה, בו ביקשתיך לפעול לתיקון בחוק לשכת עורכי הדין, אשר יוסיף לו הוראה לפיה לא יוטל על עורך-דין עונש השעייה אלא על עבירות-משמעת אשר יש בהן משום קלון או שחיתות, ולא על עבירה שבהתבטאות גרידא, וגם הראיתי כי את מה שעשו לי בלשכה הם יכולים מחר לעשות גם לך.
על הכרעת-הדין במשפטו של חיים רמון (א): האמנם “נקבעו” נורמה ו”מסר חד-משמעי”?
על הכרעת-הדין במשפטו של חיים רמון (ב): האמנם תיק של “מימצאי אמון”?
על הכרעת-הדין במשפטו של חיים רמון (ג): על הקשקשנות של השופטים
על הכרעת-הדין במשפטו של חיים רמון (ד): על מראית פני הצדק, זכרונה לברכה
על הכרעת-הדין במשפטו של חיים רמון (ה): שיקול-דעת ועשיית-צדק בהטלת-מטבע