עו”ד אוריאל עינב, יו”ר ועדת האתיקה: עכשיו הריקושטים חוזרים אליך!

עו”ד אוריאל עינב, יו”ר ועדת האתיקה: עכשיו הריקושטים חוזרים אליך!

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 09.05.2007 16:44
עו"ד אוריאל עינב, יו"ר ועדת האתיקה: עכשיו הריקושטים חוזרים אליך!


ארבעים שנה אני רב עם “המערכת” על דבר אחד: על שהם מתעלמים מטענות שאינן מתיישבות עם המטרה שהם סימנו לעצמם מראש – ועינב וחבריו “שוכחים” מי בחר בהם, ורודפים אותי ואת חברי, כדי להתרפס בפני השופטים. עכשיו הוא הרגיש זאת על בשרו.



 

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 9.5.2007

לכבוד

מר אוריאל עינב, עו”ד

יו”ר ועדת האתיקה

ועד מחוז תל-אביב

לשכת עורכי-הדין

תל-אביב

 

נכבדי,

הנדון: ריקושטים

קראתי היום בדה מארקר את כתבתה של נורית רוט על פסק-דינה של השופטת רות לבהר-שרון בעניינך.

אני לא נכנס לשאלה אם פסק-הדין צודק, אם לאו, ואם הוא יעמוד בערעור, אם לאו, כי גם לשופטים מותר לטעות, ואני אלחם על זכותו של שופט לטעות אפילו אם מדובר בשופט הכי נאלח, לטעמי.

לעומת זאת אני אתייחס לדברי בא-כוחך, עו”ד אילן טל, כפי שהובאו בכתבה הנ”ל:

עו”ד אילן טל, ב”כ עו”ד עינב מסר בתגובה: “למרשי נגרם עוול רב בקביעה שההסכם שנחתם היה בניגוד לחוק. זאת שכן ביהמ”ש לא התייחס לטענתנו כי היתה כאן טעות ניסוחית בהסכם. ההסכם נגע לתאונת עבודה ונכות וכן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, כאשר לגבי הנושא הראשון אין מניעה כפי שקבעה השופטת לגבי גובה שכר הטרחה וביחס לשני יש את מגבלות החוק”.

זאת בדיוק הטענה שלי – טענה יחידה, אשר הכל נע סביבה – נגד השופטים, זה ארבעים שנה ויותר: שהם לא מתייחסים לטענות. “מצפצפים על בני אדם”, כלשונו של הד”ר מישאל חשין הצעיר, בן ה-35.

ומה אתם, פרנסי הלשכה וכוהני האתיקה שלה, עושים למען חברי הגילדה המקצועית שלכם הנאנקים תחת עולם של שופטים כמו רות לבהר-שרון?

במקום לדרוש את פיטוריה תוך שבוע, אתם נותנים לה להגיע לכהונה של נשיא בימ”ש שלום, ומשם לכהונה של שופט בימ”ש מחוזי, ורודפים עד-חורמה את חבריכם, המוציאים עבורכם את הערמונים מן האש, ואומרים לכל העולם את מה שכולכם יודעים – אבל פוחדים עד-מות לומר, מחשש פן יבולע לעסקיכם הפרטיים.

ומה אתם עושים כאשר, עשרים שנה לאחר מכן, אותו מישאל חשין, כבר-לא-כל-כך-צעיר, מגיע לכהונת שופט בבית המשפט העליון, ומצפצף על בני-אדם כהגדרתו-הוא?

אתם רודפים את חבריכם אשר מותחים ביקורת על צביעותו של חשין!

ברשותך אחזור כאן אל השופטת רות לבהר-שרון, זו אשר התעלמה מטענותיך, והגיעה בפסה”ד לאן שהגיעה, עם סיפור המראה לא רק על ההתעלמויות שלה, אלא על כך שהיא ממציאה עבור בעל-דין טענות הפוכות למה שהוא טען, ומנחיתה אותן עליו רק בפסק-הדין, כדי שהיא תוכל לפסוק לטובתו, בלי שבעל-הדין הנפגע תהיה הזדמנות להדוף את ההמצאה הזאת:

קיבלתי על עצמי, בהסכם עם לקוח, לכפור בשמו, ולנהל עבורו “תיק הוכחות” בבית משפט לתעבורה,

במועד שנקבע ל”הקראה” לא יכולתי להתייצב, כי “נבצר” ממני לעשות כן, למשך חודש ימים, בגלל רדיפות שלכם אותי, כמוסבר לעיל.

כיוון שכך הווה, הוסכם ביני לבין הלקוח שאני אדאג – על חשבוני – לעו”ד אחר שיתייצב במקומי, יודיע על כפירה-באשמה, ויקבע להוכחות מועד שהוא אחרי תום ה”נבצרות” – הכל על פי הנחיותי המקצועיות.

לא עברו שעות אחדות, והלקוח פנה אל עו”ד אחר, ייפה את כוחו להודות באשמה … והגיש נגדי תביעה להחזר שכר-הטירחה.

בבית המשפט נשאל הלקוח הא-כיצד: אתה הרי רצית לכפור באשמה, עו”ד ניר היה מוכן לספק לך את הסחורה, ואתה אף הסכמת במפורש שבישיבת ההקראה ה”טכנית” תיוצג ע”י עו”ד אחר, והנה אתה הופך את הכל, ורץ להודות באשמה, אחרי ששילמת על ניהול ההוכחות!

ענה הלקוח: יש לי אמון רק בעו”ד שמחה ניר, ואם נבצר ממנו לייצג אותי, אפילו בהקראה, אני מעדיף להודות באשמה.

קרא שוב, בבקשה: “יש לי אמון רק בעו”ד שמחה ניר”!

ומה אומרת השופטת “שלך”? התובע איבד את אמונו בעו”ד ניר, וכיוון שיחסי עו”ד-לקוח מושתתים על אמון – רשאי היה התובע להפסיק את ההתקשרות …

קרא שוב, בבקשה: “איבד את אמונו בעו”ד שמחה ניר”!

ואני שואל מה עוד צריך שופט לעשות כדי שייחשב חלאות אדם.

עכשיו, אוריאל, הריקושטים האלה חוזרים אליכם, ואתם מתבכיינים.

אבל בעוד אתם מתבכיינים, אתם ממשיכים לרדוף אותי – ולא רק אותי – כאשר אתה, אישית, בין המנצחים על המלאכה – והכל “על רקע כבוד המשפחה” …

מה אתם יכולים לעשות כעת כדי לתקן את העוול שגרמתם לי (ולא רק לי) – וגם לעצמכם?

  • להפסיק את רדיפתם של החברים על הביקורת שהם מותחים על המימסד המשפטי;

  • להתנצל, “בשם לשכת עורכי-הדין לדורותיה”, בפני ובפני כל הנפגעים האחרים מרדיפותיכם את חבריכם על הביקורת שמתחו על המימסד המשפטי;

  • למשוך חזרה את כל פסקי-הדין אשר הוצאתם נגדי (ולא רק נגדי).

ואל תגידו “פסקי דין חלוטים”, “אי אפשר”, “אנחנו לא ערכאת ערעור”, וכו’: הכל קשקוש מקושקש, כי אין שום פסק-דין שבעולם שלא ניתן לביטול בהסכמת הצדדים (ואם אתם “רוצים אבל לא יודעים איך לעשות את זה” – רק תשאלו).

ואל תגידו: אנחנו לא רודפים אותך בגלל תוכן הביקורת שלך, אלא בגלל ה”סגנון”, “האופן בו נאמרו הדברים”, וכו’ – אני כבר הוכחתי לכם שגם זה קשקוש מקושקש.

לא אצא ידי חובתי בלי להזכיר את המימרה

Errare humanum est, perseverare diabolicum,

ולקוות כי יהיו לך האומץ והיושרה להגיב על דברי אלה.

בברכה,

 

 

שמחה ניר, עו”ד

 

נ”ב: כדי שתוכל להיכנס אל הקישורים, אני שולח לך את המכתבהזה במקביל גם למייל של ועד המחוז. בהמשך תוכל לקרוא אותו גם באתר www.quimka.net.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר