בימים האחרונים היינו עדים לסערות נוספות שפורצות חליפות לבקרים בעקבות החלטות של מבקר המדינה להעביר ליועץ המשפטי את בדיקת הדירה בכרמיה, פרסום דוח על מרכז ההשקעות והחלטתו לפרסם באמצעות הועדה לביקורת המדינה את מסקנות הביניים של הדו”ח, על היערכות העורף במלחמת לבנון השנייה, בטרם קבלת תגובות המבוקרים.

על פניו, התנהלותו של המבקר, חרגה מהנורמה המקובלת במשרד מבקר המדינה ולמעשה פוגעת בסדרי השלטון במדינה.

גם שר המשפטים סבור שמבקר המדינה חורג מסמכותו ואין עליו הכנס ולחקור חקירות פליליות כל שכן בלהיטות יתר.

התולדה של כל העניין בחטאה של החלטת הממשלה שקבעה לפני מספר חודשים שועדת הבדיקה הממשלתית בראשות השופט וינוגרד תבדוק את התנהלות המלחמה ואת צה”ל, כולל פיקוד העורף. יחד עם זאת הטילה הממשלה גם משימת בדיקה על מבקר המדינה, לבדוק את מוכנות העורף למלחמה ואת מחדלי הטיפול בעורף, שהופקר במלחמה עצמה. כאן המקום להזכיר שהממשלה ומי שעמד בראשה החליטו, משיקולים שונים, שלא להקים ועדת חקירה ממלכתית אחת שתחקור את מכלול ההתרחשויות במלחמה, ובחרה במקום זאת בשיטת הבדיקה המוזכרת לעיל.

לעניין מוכנות העורף למלחמה,לא ברור מה הביא את הממשלה להניע בדיקה כפולה זו לגבי מוכנות העורף, בעוד מבקר המדינה ראה את עצמו, ובצדק, כגוף עצמאי ובלתי תלוי והתנגד לקבל מטלות מהממשלה עצמה. כמנהגו, הודיע המבקר בתקשורת, שכבר החל בבדיקת מהלכי המלחמה ויעשה זאת כפי שימצא לנכון ויגיש דו”ח בהתאם. העיתונות דשה בנושא לא מעט, אך החלטת הממשלה לא שונתה ושני גופי הביקורת יצאו לחקור את עניין העורף, מבלי לדעת אם ניתנו להם הנחיות בדבר נהלי התאום ביניהם. וודאי שלא נודע בינתיים איזו ביקורת תופק מכפילות זו.

התנהלותו הלקויה של מבקר המדינה

מוסד מבקר המדינה במדינה דמוקרטית חייב להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי, בעל יכולת לבדוק ולחקור את כל מה שהוא רואה לנכון. אין הממשלה יכולה או רשאית להטיל עליו משימות ומטלות של בדיקה ועוד לדרוש דיווח אליה. עם זאת, התנהלותו של מבקר המדינה מתחילה להדאיג, בערערו את המרקם העדין של המערכת השלטונית ובכך שהוא מיצר את צעדיה לנהל את המדינה כמצופה ממנה.

מבקר המדינה יוצר מצבים בלתי אפשריים כגון כאשר בג”ץ נדרש להתערב בעתירה של צה”ל/פיקוד העורף והיועץ המשפטי של המדינה מסרב להגן על מבקר המדינה או כגון מצב שבו היועצת המשפטית של הכנסת אוסרת בחוות דעתה לקיים דיון על מסקנות הדו”ח בוועדה לביקורת המדינה ומודיעה שאינה יכולה להגן על יו”ר הוועדה לביקורת המדינה; או מצב בו יו”ר הוועדה לביקורת המדינה שוכר עו”ד פרטי כדי לייצגו בבג”ץ -כאשר שר המשפטים סבור שהמבקר חורג מסמכותו. מצבים אלה מכניסים את הרשויות – השופטת, המחוקקת, המבצעת והמבקרת – לאנדרלמוסיה וערעור שלטון החוק.

לאור המהומה התקשורתית, עולה גם החשש שהמבקר גורם נזק כבד לתפקיד אותו הוא ממלא ולמוסד המבקר עצמו. והשאלה העומדת בחלל היא: איזו סמכות תורה למבקר לחדול ממעלליו? או גרוע מכך, איזו סמכות יש בידה להדיחו ולהחליפו?

חריגה מנהלים ומסמכות

די בכך, שיום לפני הדיון בפני הוועדה לביקורת המדינה,על מוכנות העורף למלחמה, מודיע משרד המבקר לכל גופים המבוקרים להגיע למשרדו כדי לקבל את טיוטת הדו”ח בן כמה מאות עמודים. מדוע באמת דורש המבקר שבין לילה המבוקרים  גם יקראו את הדו”ח, גם ילמדו אותו וגם יגיבו עד לדיון ובדיון עצמו?

לא מקובל שמשרד מכובד כמו משרד מבקר המדינה יכין שאלות לראש הממשלה, ויתן לו שהות של 12 שעות לענות על שאלות שמצריכות מתן תשובות על מהלכים והחלטות של הממשלה 7 שנים אחורה. מה הבהילות? האם אי אפשר לכבד את בקשת ראש הממשלה ולהעניק לו שהות נוספת של עוד 30 יום? הרי לשכת ראש הממשלה נדרשת לעוד מטלות.

החשש מתגנב, שבהתנהלותו זו של מבקר המדינה יש שאיפה לפרסום יתר ורדיפה אחר כותרות אשר יקדימו את פרסום מסקנות ועדת וינוגרד ובכך “לגנוב” את ההצגה בחסות הועדה לביקורת המדינה. זאת ועוד, התנהלות זו מספקת שמן למדורת האופוזיציה, שרוצה בכל מאודה את החלפת השלטון.

טענת מבקר המדינה שאצה לו הדרך לפרסם את דו”ח הביניים גם מבלי לקבל את תגובת המבוקרים היא – שנשקפת סכנה קרובה לחידוש המלחמה. ומכאן, שההיערכות המיידית של העורף היא הכרחית. זוהי טענה מוזרה לאור הערכת אגף המודיעין והמטה הכללי של צה”ל שלא צפויה מלחמה בשנה הקרובה.

באחד מערוצי הטלוויזיה כונה משרד מבקר המדינה כ”סוכנות ידיעות לינדנשטראוס”. ואכן לא עובר יום ללא פרסום או הדלפה על פועלו של המבקר. חקירות מתוכננות, בדיקה שהסתיימה, דו”ח שפורסם, פנייה ליועץ המשפטי לממשלה ובקיצור, כל מה שיוצר כותרות. למען הזהירות, חשוב לציין כי ודאי לא רק משרד מבקר המדינה מדליף לתקשורת, אך עם זאת, בחיקו מצויים מקורות המידע לנושאים אלו וזה אומר דרשני.

מבחינת החוק, דרישתו של מבקר המדינה לזמן את ראש הממשלה או שרים להתייצב בפני חוקרים במשרד מבקר המדינה לא רק שאין לה תקדים, אלא שהיא סותרת את חוק מבקר המדינה. יתר על כן, על פי חוק זה, אין למבקר כל סמכות לפרסם טיוטת דו”ח ביניים עם מסקנות מבלי לקבל את תגובת המבוקרים. זוהי בבסיסה מהות עבודת הביקורת, ובכך פגע מר לינדנשטראס קשות במוסד מבקר המדינה ובציבור.

אז מה עושים?

אין ספק שקיימת מערכת יחסים אישית עכורה בין ראש הממשלה למבקר המדינה עוד קודם לפרשה הנוכחית. לטובת המדינה, יש ליישב את המחלוקת.

הייתי מציע, ליזום פניה לנשיאת בית המשפט העליון, הגברת דורית ביינייש, שתגשר בין ראש הממשלה לבין מבקר המדינה בדבר המחלוקת על מועד הגשת התשובות לשאלות המבקר, ותביא בתוקף סמכותה ואישיותה להסדר על נושאים מהותיים וזאת עד לסיום תפקידו של ראש הממשלה או מבקר המדינה,הקודם שביניהם.

למשל לאחר הגשת תגובות המבוקרים לדוחות , יחלו דיונים במשרד מבקר המדינה מה יתוקן בדו”ח הביניים ומה לא, ויצא סוף סוף  הדו”ח הסופי לדרך. ורק אז יחל שלב תיקון הליקויים כנדרש.

הפסקת כהונת מבקר המדינה

אם ימשיך לינדנשטראוס ביחסו למוסדות המדינה, כפי שהעיד על עצמו: “עלי שום דבר לא ישפיע. לא תרפו את ידו של המבקר, אותי לא מצליחים לכופף” – כנראה שהייתה טעות יסודית בבחירתו ובמינויו לתפקיד. במצב כזה, ייתכן שלא יהיה מנוס מהחלפת מבקר המדינה.

ואכן המחוקק נתן דעתו גם לאפשרות זו. סעיף 8 בחוק מבקר המדינה, כהונת מבקר המדינה פוקעת בתום תקופתה; בהתפטרותו או פטירתו או בהעברתו מכהונתו. לגבי העברתו מתפקידו, החוק קובע כי הכנסת לא תעביר את המבקר מכהונתו, אלא עקב דרישה בכתב שהוגשה לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בידי לפחות עשרים מחברי הכנסת, ולפי הצעת אותה ועדה. ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לא תציע להעביר את המבקר מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו (זכות שלא העניק למבוקריו הנוכחיים).  דיוני הכנסת לפי סעיף 8ג’ בחוק, ייערכו בישיבה שתיועד לעניין זה בלבד או בישיבות סמוכות זו לזו. הדיון יתחיל לא יאוחר מעשרים ימים אחרי החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט; על מועד תחילתו יודיע יושב ראש הכנסת לכל חברי הכנסת בכתב לפחות עשרה ימים מראש; חלה תחילת הדיון שלא בזמן אחד הכנסים של הכנסת, יכנס יושב ראש הכנסת את הכנסת לשם קיום הדיון.

במציאות המיוחדת שנוצרה, אין ספק שיימצאו 20 חברי כנסת שיתנו קולם להדחתו.

על הכותב:  סא”ל (בדימוס). שימש בעבר בתפקיד יו”ר ועדת הביקורת הארצית של ארגון “צוות”.