מסמך החזון של ארגון עדאללה מלחיץ אותנו, משום שהוא מציג בפנינו מראה. מראה כזו שבה אנו רואים מצד אחד את החזון שלהם ומצד שני אנו מבינים שלנו, כמדינה, אבד החזון. נהפוך הוא, את הוואקום שנוצר עם היעלמות החזון ממלאת השאיפה לתשואה גבוהה ככל האפשר בתיק המניות!

ערביי ישראל מציגים חזון – הם מציגים מטרות ארוכות טווח שאותן הם מתכוונים להשיג: שישראל תחדל להיות מדינת היהודים. לעומתם, יהודי ישראל בוחנים את המציאות במונחי “עלות-תועלת” ושל “רווח כאן ועכשיו”. אנו מאוימים ממסמך החזון של ערבי ישראל, לא רק בגלל תוכן המסמך, אלא בגלל האופי ה”חזוני” שלו. מול הטווח הארוך של ערביי ישראל, הטווח הארוך שלנו הוא השקעה בבורסה. לעיתים נראה, כי בעוד שהערבים רואים בארץ זו מולדת, אנו רואים בה מקלט טריטוריאלי שכל מטרתו עשיית הון וצבירת ממון.

בתור יזם היי-טק שהיה מעורב בבניית 6 חברות, הלכה ונבנתה אצלי משנה ברורה, שאותה אני מלמד מספר שנים בתור מרצה אורח בקורסים ליזמות באוניברסיטת ת”א, בטכניון, במרכז הבין תחומי ובמכינה הקדם-צבאית באלון. בבסיס התפיסה עומדת ההנחה כי הצלחה לטווח ארוך של מיזם היי-טק אינה מתבססת רק על הטכנולוגיה, וגם לא רק על תנאי השוק, אלא במיוחד על האנשים. כלומר, הצלחה של מיזם קשורה לבניית אסטרטגיה לטווח ארוך המבוססת על חזון, מנהיגות בנויה על אמון והתלכדות העובדים למימוש החזון. ההצלחה היא של כולם.

עלינו להציב כיום חזון, שיכלול את עוצמתנו הכלכלית, אך באותה העת ממש ידון גם בעוצמתנו הרוחנית, זו שהביאה אותנו עד הלום – אחרי 2,000 שנות גלות. ייתכן שאני נשמע קצת כמו דף הבית של “הסוכנות היהודית”, אבל אם לא נצליח לתת לעצמנו תשובה טובה, ומנוסחת היטב לשאלה – למה לא אוגנדה, לא תהיה לנו סיבה טובה להישאר כאן. הרי כולנו יודעים שיותר קל לעשות כסף בארה”ב.

כבר אמר החכם מכל אדם “בְּאֵין חָזוֹן, יִפָּרַע עָם”. החזון הוא המחשבה על העתיד, על האידיאלים, על הדרך בה צועדים ועל האתגרים אותם רוצים להגשים. החזון הוא אשר מדבק את העם ומחזיק אותו. באין חזון – בלא מבט על העתיד, כל אחד צועד לעצמו, והעם נפרע – מתפרק ומתפרד. גם אם ההווה טוב ומצליח, יש צורך בחזון, ובלעדיו לא יכולה האומה להתקיים. מי שאיננו מוכן להקריב בשביל העתיד ומעוניין רק בהווה, מצליח – יכול להצליח רק בצורה זמנית.

דווקא מכיוון שהפרויקט הציוני של מדינת ישראל חשוב לנו, אנחנו אנשי ההיי-טק, האנשים שמובילים את הכלכלה הישראלית – עלינו גם מוטלת האחריות להוביל מהלך של שינוי, מהלך שבו נחזור להילחם לא רק בשוק העסקי, אלא גם נחזור לבנות מחדש את זהותנו, ערכינו, ויהדותנו – עלינו להציב חזון יהודי ציוני.