עו”ד עופר יהלום

שד’ בן-גוריון 63, קרית ביאליק

04-8712207, פקס 04-8715640

Ofer_yahalom@hotmail.com

הקדמה

המצע שלהלן מורכב מתיקונים שיש לדעתי לבצע במערכת המשפט בכלל, ובלשכת עורכי הדין בפרט. ההצעה אינה מכוונת לרשימה מסויימת, מכיוון שיש לקוות שכל הרשימות תאמצנה לפחות חלק ממנה, כל רשימה לפי בחירתה והתאמה לעקרונותיה. סעיף אחד שאני רואה כרצוי – הפיכת הלשכה לוולונטרית, כדוגמת מועצת רואי החשבון למשל –  לא הוכנס להצעה מכיוון שלמיטב ידיעתי, רק הרשימה ברשות אמנון רפאל תומכת בכך.

אציין כי עו”ד רפאל כתב לי בתגובה להצעה ששלחתי אליו, כי מצע  רשימתו כולל רק את הסעיף הזה בשלב ראשון ואחרי שתהפוך לוולונטרית יחליטו חברי הלשכה על הכוון הנכון. עם כל הסימפטיה שאני רוחש לרשימתו של עו”ד רפאל, הייתי מעדיף ששאר הצעותיי יקודמו כבר בקדנציה הקרובה ע”י אלה שמוכנים לתמוך בהן או לפחות בחלקן.

אציין כי עו”ד רפאל כתב לי בתגובה להצעה ששלחתי אליו, כי מצע  רשימתו כולל רק את הסעיף הזה בשלב ראשון ואחרי שתהפוך לוולונטרית יחליטו חברי הלשכה על הכוון הנכון. עם כל הסימפטיה שאני רוחש לרשימתו של עו”ד רפאל, הייתי מעדיף ששאר הצעותיי יקודמו כבר בקדנציה הקרובה ע”י אלה שמוכנים לתמוך בהן או לפחות בחלקן.

א) בתי משפט

–          ביטול כל החוקים האוסרים או מגבילים את הפנייה והערעור לבית-משפט.

–          הפיכת בית המשפט העליון לערכאה הדנה ב-150 תיקים בשנה כמקובל בארה”ב, באמצעות הקמת ערכאת ערעור נוספת מתחתיו, או באמצעות הפיכת בתי המשפט המחוזיים ובית הדין הארצי לעבודה לערכאות ערעור בלבד על הערכאות שמתחתיהן.

–          הקמת בתי משפט מקצועיים בתחומי עבודה, משפחה, ומשפט פלילי כמערכות אוטונומיות בתוך מערכת המשפט, לפי דוגמת בתי הדין המנהליים.

–          ביטול המינימום לאגרת בימ”ש ולהוצל”פ – שהרי פרט לבקשות לביצוע שטר, אין מינימום לסכום התביעה.

–          ביטול חובת לבישת גלימות והפנייה לשופטים בגוף שלישי, שהרי אין חובה פורמלית כזאת אפילו לגבי העומדים בראש שאר הרשויות, כלומר יו”ר הכנסת או ראש הממשלה.

–          התנגדות למשמרת השנייה, מכיוון שזהו מהלך היוצר יותר בעיות מאלה שהוא בא לפתור.

ב) שופטים

–          תמיכה מסוייגת בהצעת משרד המשפטים בעניין שינוי החוק הרכב הועדה לבחירת שופטים: בועדה לא צריכים לכהן שופטים מכהנים ונגועים באינטרסים, אלא שופטים בדימוס בלבד ולאחר תקופת צינון; במקביל, יש ליצור פלורליזם אמיתי בכך תיקבע מכסה לפיה לכל ערכאה ימונו שליש מהערכאות הנמוכות יותר, שליש משאר המגזר הציבורי ושליש מהמגזר הפרטי (בערכאה הראשונה שווה בשווה בין המגזר הצבורי והפרטי).

–          איום בהטלת הוצאות מעבר למינימום המומלץ תהווה עילה לכאורה לפסילת שופט; ערעור על החלטת שופט לקבל בקשת פסילה מכל סיבה, לא תהיה ניתנת לערעור.

–          הטלה מפורשת בחוק של אחריות שילוחית מטעם המדינה לרשלנות שופטים, ולא רק בפסיקה.

–          ביטול ס’ 29 לחוק הגנת הצרכן, הנותן פטור מאחריות ללשכת הוצל”פ בעניין הטעיית קוני מעוקלים.

–          ביטול הפרישה המוקדמת לשופטים.

–          תקופת צינון (לשני הכיוונים) לנציב/ת קבילות שופטים, כמקובל בגופים דומים כמו מח”ש או משרד מבקר המדינה.

ג) משפט אזרחי

–          הנהגת דיני ראיות ופרוצדורה אחידה בכל הערכאות האזרחיות, תוך מתן סמכות לשופטים לסטות מהם במקרים מיוחדים.

–          לשופטים או לרשמים תינתן הסמכות לכתוב חוות דעת ראשונית (ENE) של בסיס כתבי הטענות בלבד, מה שיעודד את הצדדים לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לכתבי התביעה וההגנה ויביא לפישוט ההליכים.

–          מומחה ששכרו שולם ע”י אחד הצדדים יהווה ראייה לכאורה בלבד; מומחה ימונה, באופן רגיל, ע”י בית משפט לפי תור מתוך רשימה שתיקבע, ושכרו ישולם בהתאם לתוצאות המשפט. מאחר ואין להאמין למומחי הצדדים ולשקרנים אחרים, יש לפעול לכך שנכות של ביטוח לאומי ומשרד הביטחון תיקבע בדומה לקבוע בחוק לגבי תאונות דרכים, כלומר ע”י ועדות שחבריהן מקבלים את שכרם מהרשות השופטת ולא הרשות המבצעת.

–          ביטול כל החזקות הראייתיות בחקיקה ראשית, במובן זה שחובת ההוכחה לא תוטל על הנתבע בחקיקה, אלא לכל היותר בתקדימי בית-המשפט.

–          ביטול אפשרות ההסכמה בהתנהגות לסמכות עניינית, כלומר הפיכת פסק הדין בע”א 84/81 – צבי גולדפרב נ’ אילן גולדפרב ו-2 אח’ . פ”ד לו(3), 253.

–          הנהגת אפשרות של משלוח שאלונים בסדר דין מהיר, לפחות באופן מוגבל כמו בבי”ד לעבודה כיום.

–          התנגדות לקיצור המוצע בתקופת ההתיישנות, והעלאת הצעה אלטרנטיבית של תקופת התיישנות אחידה בת 7 שנים בכל ההליכים האזרחיים ובהוצל”פ, שניתן להעלותה בכל שלב של הדיון בערכאה הראשונה.

–          התנגדות לרפורמה המוצעת בחוק ההוצל”פ במתכונתה הנוכחית, תוך נקיטת עמדת ביניים בנושא מאסר חייבים, בין הגישה ה”ליברלית” של בג”ץ פר”ח לבין הגישה ה”שמרנית” של תיקון 19: תמיכה בתיקון לפיו ניתן יהיה לאסור חייב – על כל סכום – 30 יום לאחר שזומן כדין לחקירת יכולת בצו של ראש ההוצל”פ, בין אם הגיע לחקירה ובין אם לא.

ד) משפט פלילי

–          חלק ניכר משופטי המעצרים כיום משמשים כחותמות גומי של המשטרה והפרקליטות (אמנם יש דוגמאות הפוכות, אבל אלה אינם שורש הבעייה); יש להטיל חובת נימוק לפקודת מעצר/חיפוש במעמד צד אחד, ממש כפי שמנומק כל צו שיפוטי אחר.

–          לבטל את העונש על “עבירות מתחדשות” בחוק העונשין  בהיותן למעשה ענישה כפולה עד אינסוף, מצב שאינו הולם משטר דמוקרטי.

–          ביטול האפשרות להרשעת נאשם בעבירה שלא הופיעה בכתב האישום, מקורי או מתוקן

–          אדם לא יחוייב להיות נוכח במשפטו אם הוא מיוצג, ממש כפי שאינו חייב להעיד בו

–          תבוטל סמכות בתי המשפט לפסוק הוצאות נגד נאשם

–          קביעה בחוק כי שלילת הזכות לחקירה נגדית או לעיון הסנגור בראיות, תפסול את העדות או הראייה.

–          ביטול האפשרות להטיל עונש חופף למעצר

ה) לשכת עורכי הדין

–          ביטול כל המגבלות על פרסומת לעורכי דין ועל שכנוע לקוחות, פרט לחובה להשתמש בשפה מכובדת והימנעות מהתקפות על המקצוע או על עו”ד אחרים.

–          תבוטל המגבלה על שכ”ט בשווה כסף, המהווה פטרנליזם מיותר.

–          רפורמה במבנה מחוזות הלשכה והתאמתם לחלוקה האדמיניסטרטיבית המקובלת במשרד הפנים ובמערכת בתי המשפט, כלומר פיצול מחוז ת”א לשני מחוזות: מחוז ת”א (דן), ומחוז המרכז; אין שום הגיון במצב הנוכחי, שבמסגרתו 60 אחוז מעורכי הדין שייכים לאותו מחוז.

–          חידוש משוב השופטים ופרסומו בצורה מוגבלת, כלומר פירסום רשימת 30 השופטים הטובים ביותר והציון הממוצע של כל בית המשפט.