מי הם בכלל שופטי בג”צ שיטיפו מוסר לאנשים ישרים מהם, מקצועיים מהם, מכובדים מהם, ומשכילים מהם?

איך הם נבחרו בכלל ומי בחן את כישוריהם ומקצועיותם ויושרתם???

מי שם בכלל את בג”ץ להיות הדיקטטורה שמעל הדמוקרטיה? מה הם מבינים בכלל בסבירות יותר מחברי ועדת וינוגרד?

מה היא בכלל סמכותם של שופטי בג”ץ לכהן כגננת של המדינה ולכפות מעשים מגונים כיד האינטרסים האישיים הפסולים המנחים את שיקוליהם?

אין להחלטת בג”ץ שום תוקף חוקי, בוודאי שלא חוקתי, ואין לה ולעשיית הצדק ולא כלום.

בממשלה יש שר משפטים, איזה פרידמן אחד, שמצליח להילחם בשחיתות השיפוטית במקום שבו כל קודמיו נכשלו תוך חירוף נפש של ממש. וזה – מכניס את בג”צ למגננה התקפית הדוחקת בהם לפלוט שטויות. הם לא יניחו לועדת וינוגרד לטפל בכשלי המלחמה, אלא רק לסלק את פרידמן מהכיסא כמה שיותר מהר. לעזאזאל בטחון המדינה, יחי נסראללה ואיראן לשלטון – העיקר בטחון הכיסא ושפע טובות ההנאה הנלוות אליו…

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה מוציא מכתב חריף לשופטי בג”צ, בו הוא מודיע להם כי מי שמבזה את בית המשפט זה לא הוא, ולא הוועדה בראשותו, אלא הקוזאקים הנגזלים המנסים לנהל את ענייניה של הועדה בכוח ובדלת אחורית, למרות שנפסלו לכך על ידי המחוקק.

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה כותב לשופטים, כי המבחן של חברי הועדה המלומדים לסבירות, לא נחות מהמבחן של שופטי הבג”צ המאוד לא מלומדים לסבירות, אלא נהפוך הוא. הם עדיין צעירים וחסרי נסיון והשכלה לעומת חברי הועדה…

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה מודיע לשופטים כי אין להם אבק של סמכות לנהל עניינים שאין להם מושג ירוק בתוכנם, מהותם ומכלול השיקולים הפנימיים המנחים את חברי הועדה, אשר בהם חברים אנשים שלא נופלים –ואף עולים- על כל שופט ושופט בבית המשפט העליון.

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה קורא לבג”ץ לא לבזות את עצמו על ידי מתן החלטות בלא סמכות, וכי דעתם הפרטית מאוד והאינטרסים האישיים שלהם בעניין ברורים ומכובדים בעיניו, אך לא יותר מדעתו של כל אזרח אחר שיש לו אינטרסים לגיטימיים משלו לראות את אולמרט הרחק מכס ראש הממשלה. גם אני חושב שטובת הציבור מחייבת את אולמרט ללכת הביתה. אבל רק רגע אחרי ולא שניה לפני הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פשעי מערכת המשפט. כי גם אוייבים וגם סכנות זה דבר יחסי.

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה שם את הגולם שקם על יוצרו במקומו הטבעי, כמשרת הציבור ולא כבעליו. בכך, הוא היה נלחם למעשה באוייב המסוכן הרבה יותר מהחיזבאללה למדינת ישראל. בג”צ מסוכן לבטחון הציבור יותר מנסראללה. את אלפי הגופות והיתומים והאלמנות שהם תוצאה ישירה של מעשיהם, אנחנו סופרים מיום שהם פירקו את השב”כ בפרשת קו 300 והפכו אותו למתגונן ונראה במקום למגן ולא יראה, והעלו את ארגוני הטרור לדרגה של קדושים מעונים.

לו וינוגרד היה לינקולן, הוא היה סולל את התקדים הנחוץ כל כך להגנת המדינה כולה, תקדים שבאמצעותו הנשיא לינקולן כבר כבר שיחרר בעבר את אמריקה מעריצות חשוכה של בית המשפט. עליו להכריז כמו מושל קרוליינה ג’ון קלהון ב 1832 (ובעקבותיו הנשיא רוזוולט), כי החלטת בג”ץ הינה “כאין וכאפס” ככל שהיא נוגעת לפעילות הועדה השיפוטית שבראשותה הוא עומד ולהשליך את החלטת הבג”צ הפסולה למקומה הראוי, בדיוק כמו הנשיא ששיחרר את ארה”ב מהחושך שניסה בית המשפט לכפות על אמריקה.

שופטי הבג”ץ לא הוכיחו מעולם שהם מצויידים בכישורים עודפים על אלה של חברי ועדת וינוגרד. נהפוך הוא. כישוריהם נחותים, האינטרסים שלהם זרים, והפגמים ביושרתם הוכיחו כי אל בג”צ יש להתייחס כחשדהו ולא ככבדהו.

הדמוקרטיה בישראל, באמצעות הכנסת ונבחריה, קבעה כי שופטי בג”צ אינם האנשים הראויים לנהל את ענייני ועדת החקירה הזו, ובחרה במקומם אנשים שאינם בעלי אג’נדה שלטונית ופוליטית כמו זו של בג”צ. מתנגדיו של אולמרט מאוד עצובים על מינוי ועדה מכיוון שזו התכנסה תחת מעטה ערפל. עם מינויה לא היה ברור מה שהיה ברור אילו היה מתמנה איזה קומבינטור עליון שיפברק בדיעבד מסקנות סיכול שנקבעו למעשה כבר מראש.
 
אבל מי שבטחון המדינה ותיקון ליקויי בזיונות מלחמת לבנון השניה בראש מעייניו, חייב להסכים כי התיעוב כלפי אולמרט חשוב פחות מהבטחון הלאומי והשיקום הדחוף של בזיונות התבוסה ההיא. כי אם במבחן הבא הכשלון יכול להיות סופי.

איש לא יודע מה יהיו המסקנות של ועדת וינוגרד. כי אין שם שופט עליון המדליף לכתבלב החצר שלו. אבל כל אחד יודע מה האינטרסים הפסולים והמניעים האישיים של בית המשפט העליון להתערב בהחלטות של הועדה ולכפות עליה –בשורה התחתונה- את קיצור כהונתו של פרידמן. שיקראו לזה “סבירות” או צינצנת, מה זה חשוב, הם לציבור כבר לא צריכים להריח באף…

להבדיל מועדת וינוגרד, שופטי בג”צ נגועים באינטרס אישי להרחיק את השר פרידמן מהשלטון כמה שיותר מהר, לכן הם פסולים מלכפות על הועדה מעשים אשר יסייעו לבית המשפט –להערכתם- להיפטר ממי שמנסה לבער את השחיתות שלהם.

להבדיל מכל גוף אחר, לועדת וינוגרד יש את המשקל הסגולי, והמוסרי, להניח לבג”צ לכשכש בזנב, תוך שהשיירה שלהם ממשיכה במלאכתם החשובה והרגישה.

להחלטות בית המשפט העליון בנסיבות הללו אין שום תוקף משפטי מחייב, והן –על פי כל קנה מידה קונסטיטוציוני מקובל, VOID.

שיקולי בית המשפט להדליף בדחיפות לחזבאללה את תוכן עדותו של אולמרט חייב להילקח בעירבון מאוד מוגבל. בעוד ששופטי בג”ץ הוכיחו שוב ושוב כי הם אינם ראויים לא לאמון ולא לכבוד – הבוז שהם הרויחו ב”יושר” אינו מהווה משקל בכלל לשיקולי ועדת וינוגרד. מי הם ומה הם בכלל, כשלעצמם בכלל ולעמות חבריה המלומדים והישרים של ועדת וינוגרד, בפרט.

די לבזיון בית המשפט בידי חבריו. נמאסתם!

לכתבה המקורית המלאה