אבי דיכטר הקשקשן מכה שוב:

על תאונות-דרכים ועל רצח

לא, אני לא מזלזל בבטיחות בדרכים, ואני מסכים שיש לטפל במלוא החומרה במקרים החמורים, כגון נהיגה תחת השפעה של סמים ואלכוהול, אשר כתוצאה ממנה נהרגו בני אדם.

בעבירות שתוצאתן מותו של אדם ישנן שלוש רמות של חומרה:

• גרימת מוות ברשלנות – עונשה המקסימלי 3 שנות מאסר;

• הריגה (גרימת מוות ברשלנות פושעת) – עונשה המקסימלי 20 שנות מאסר;

• רצח – עונשו מאסר-עולם.

שלוש האפשרויות האלה קיימות גם כאשר מותו של אדם נגרם על ידי השימוש ברכב, ואם, למשל, אליהו מצא היה גורם בנהיגתו למותו של אהרן ברק, לא על נקלה הייתי מקבל את ה”סיפור” שזו הייתה סתם “תאונה”.

אבל הגדרתה של תאונת-דרכים כ”רצח” רק משום חומרתה, יש בה משום הזנייה של עבירת-הרצח, הזנייה אשר תביא לכך שמחר מי שיורשע ברצח יעשה את ההשוואה לכיוון ההפוך, ויבקש להתייחס אל הרצח כאל “תאונה” גרידא.

הזנייתה של הגדרת “רצח” בהקשר לתאונות הדרכים היא גם חלק מהנסיון רב-השנים לשחרר את המדינה מלפתור את הבעייה בכלים המקצועיים הנכונים, ולגלגל את האחריות לפתחו של “הגורם האנושי“, הוא השעיר-לעזאזל של כל אלה המתייחסים אל האוחז-בהגה כאל פרה-חולבת, ונותנים לו אפס-תמורה בעד האגרה.

אבל אבי דיכטר, השר לבטחון הפנים, יש לו דיעה אחרת.

כך טל וולבוביץ, מבזק nrgמעריב, 15.3.2007:

השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, אמר הבוקר כי תאונת הדרכים שאירעה בצומת גינתון בשבוע שעבר, במהלכה נהרגו שישה בני אדם, הינה רצח בכוונה תחילה.

“בתאונה הקטלנית בצומת גינתון, שחברו בה כל המאפיינים שמדירים שינה מעיננו כנהגים, כהורים, כאזרחים ובוודאי כגורמי אכיפת חוק כמו שכרות, צריכת סמים, נסיעה במהירות מטורפת וחצייה באור אדום, שלא הותירה שום סיכוי לחפים מפשע, אם זה לא רצח בכוונה תחילה, איני מבין מהו רצח”,

השיב דיכטר לשאילתא שהוגשה לו בכנסת בנושא האכיפה והמאבק בתאונות הדרכים. 

אכן, אנחנו יודעים שאנשים מדברים ב”מטאפורות“, והזנייתה של המילה “רצח” בהקשר לתאונות הדרכים היא, כאמור, חלק מהתופעה.

אבל כבוד השר לבטחון הפנים לא עונה על שאילתות בכנסת בתור פובליציסט, אלא בתור בעל תפקיד שלטוני-על-פי-דין, וכאשר שר עונה על שאילתות הוא לא מביא את דעתו הפרטית, אלא את דעתו מכוח התפקיד.

שר בממשלה אינו מבצע במו-ידיו את כל עבודות המשרד: יש לו עוזרים, רפרנטים וכו’, וכדי להביע דיעה “מכוח התפקיד” הוא נועץ במומחי משרדו, כולל יועציו המשפטיים, ואם כבוד השר אומר על התאונה הקטלנית בצומת גינתון כי “אם זה לא רצח בכוונה תחילה, איני מבין מהו רצח” – סימן שיועציו המשפטיים הנחו אותו כך.

אבל אם המדובר ברצח, נשאלת השאלה מדוע הוא משאיר את הטיפול בה בידי לשכת התנועה, ולא מורה להעבירו ללשכת החקירות?

ומדוע מפקד המחוז, כבכל מקרה של רצח, לא היה הראשון להגיע אל זירת האירוע?

המלצת היום: בחירות 2006: אבי דיכטר הקשקשן