ב”ה

 

ואת מצרים חובה להשמיד!

 

השאלה איננה האם חיילי שקד חיסלו או לא חיסלו שבויים או אחרים, מצריים, השאלה היא, איך בכלל יכל יהודי להעלות בדעתו, שיש איזה טעם לפגם בחיסולם של רוצחי עם!

הנאציזם הג’יהאדי קדם לזה הגרמני, נמשך וסייע לנאציזם הגרמני בשנות ההשמדה, וממשיך במסורת, כשמצרים, ימח שמה, מובילה.

 

הנאציזם מרכיב טבעי בעולם רצחני!

“בן גוריון חזר בו וישראל תפנה את כל סיני בלי תנאים. בלי ספק השתמשה אמריקה באמצעים מגונים למיניהם כדי להשיג זאת. צר לי מאד, כי דבר זה פירושו בהכרח עוד התנגשויות מזויינות… (מיינרצהאגן ביומנו,5.3.1957).

 

השאלה איננה האם חיילי שקד חיסלו או לא חיסלו שבויים או אחרים, מצריים, השאלה היא, איך בכלל יכל יהודי להעלות בדעתו, שיש איזה טעם לפגם בחיסולם של רוצחי העם היהודי!

שיהיה ברור, כל חייל בצבאות ערב וכל חבר בארגוני הרצח, הנלחמים בישוב היהודי בארץ ישראל, מאז שיבת ציון הנוכחית, הוא רוצח עם, אין לו דמים. לא רק מותר, אלא, חובה לחסלו ככלב שוטה, בין שהוא חמוש ובין שאיננו כזה. היטלר כפות אינו חסין מחיסול! להיפך! לא מדובר פה בטורניר ג’נטלמני, מדובר בנסיונותיהם הבלתי נלאים של הערבים להשמידנו. איש אינו כופה אותם לכך. בוודאי לא ישראל, לא בכוונותיה התבוסתניות, לא בהתרפסותה המבחילה ולא בעמידתה על דמנו – דם העם היהודי.

כל “מלחמות ישראל” הן פעולות נקודתיות, כפויות עלינו על פי צו החיים, שמשהו ממנו עוד נותר בעם היושב בציון – לדחות את השמדתנו. מלחמות ישראל היו למסכת יסורים ארוכה, שאין קיצה נראה באופק, מסיבה אחת בלבד –  שיתוף הפעולה של “מחנה השלום” עם תכנית השלבים הערבית. אילולא מנע מחנה השלום את הכרעת הערבים עד עפר, שבו יזחלו להתחנן על השלום, כבר מזמן לא היה נשפך דם בארץ ישראל. זו לא ספקולציה ולא דמגוגיה, זו האמת לאמיתה ואלה הן העובדות הרטובות בדמנו.

וכמובן, אין זה מפתיע כלל וכלל, שרקובי שנאת ישראל, דוגמת רן אדליסט ויוסי שריד, הם נושאי נס “פשעי המלחמה” של ישראל. אלה אנשים שכל פרסומם בא להם ממפעל חייהם – קידום תכנית השלבים הערבית לחיסול ישראל, כשהם נושאים את שם ה“שלום” לשווא, מתוך מודעות גמורה וכוונת מכוון לשקר, להטעות, להתעות ולאבד!!

ערב מלחמת ששת הימים חגגו הערבים את נצחונם, כאשר מאות אלפים מהם ניצבו על כל גבולותינו סביב, לכלותנו. תחינות ישראל להתערבות מדינות העולם, נידחו במצח נחושה. ארה”ב “איבדה” (נמצא בארכיון בחוותו של אייזנהאואר) את המסמך בו התחייבה להבטיח את השייט הישראלי בתעלת סואץ. צרפת לא איבדה כלום, רק את הבושה. דה-גול הצהיר באזני אבא אבן שעל ההתחייבות חתם ב-1957, ואילו עכשו כבר 1967…

 

מכת המנע באותה מלחמה נסית עשתה את שלה –  כשהיהודים מציגים את רצונם הטוב, הקב”ה מסייע. בתוך ששה ימים חוסלו צבאות הנאצים הערבים במזרח התיכון. ונהפוך הוא – הם רצו להוסיף על נכסיהם, השדודים בידיהם, גם את השארית – מה שבתוך הקו הירוק, ואיבדו שטחים שכבר היו כבושים בידיהם. אך את המכה הקשה ביותר חטף מחנה השלום הישראלי, והוא לא עבר עליה בשתיקה, להיפך, מאז נאלץ עם ישראל לספוג אשדות שנאה חסרת תקדים בדברי ימי האנושות, מכל שופרות התעמולה הנאצית, המתקראים – תיקשורת ישראלית. זו כבר מזמן הביסה לרגליה את נצחון מלחמת ששת הימים, ובטלה אותו כעפרא-דארעא=שטחים כבושים ומשחיתים.

ההנהגה הישראלית למדה את לקח אורי אבנרי ומתי פלד, ימח שמם, ועל כן, במלחמת יום הכיפורים נמנעה מהנחתת מכת מנע, כדי להיות יפה, והקריבה על מזבח התחרות למלכת היופי קרוב לשלושת אלפים בנים יקרים. אילולא רחמי הקב”ה עלינו, היה זה “חורבן הבית השלישי”, כפי שהתנבא משה דיין, מפקיר הר-הבית לידי הג’יהאד האיסלאמי ומחריב ימית, לקידום ה”שלום” עם מצרים, שלא רחוק היום, שתיהפך כסדום ועמורה, והיא עוד גרועה מהן.

הנאציזם המצרי

 

לצערנו הרב מאד, האויב עדיין לא הצליח לעשות זאת, כי עם ישראל ממשיך לשתות את הרוק, להתרחץ בו ואף להצדיק כל יריקה.

 

כידוע, היה סאדאת, הרוצח שלזכרו ולזכר הבוגד, בגין, הוקם “מרכז בגין סאדאת לחקר השלום”, מעריצו של היטלר, וגם הביע את הערצתו זו בכתב, במכתבים ששיגר אל רב-הטבחים (יליד אוסטריה).

, שהגיח ממרתפי הבירה של מינכן (פרס: Ich bin ein Bayer). את “הסכם השלום” עם ישראל סיכם סאדאת, ימח שמו: “מסכן מנחם, אני קבלתי את סיני ואת בארות הנפט, הוא קבל פיסת נייר”, ומי נאמן לעדות על טיבו של ההסכם – כפיסת נייר, שאינה ראויה אפילו לנגב בה כל מיני זוהמה, אם לא מי שידיו המגואלות בדם יהודים חתמו עליה?

מצרים היא מובילת הג’יהאד הכל ערבי להשמדת ישראל, מאז ומתמיד ועד עצם ימי מנהרות הנשק האלה. במקרה הטוב, מצרים אינה שונה מגרמניה הנאצית, אבל היא גרועה יותר. כל ההסכמים שנחתמו עם ערבי כלשהו הם הסכמים נוסח הסכם קורייש, ושום מנהיג ערבי אינו מסתיר זאת, מי שעושים את מלאכת ההסוואה, הם, כרגיל, סרסורי ה”שלום”, אסכולת שמעון פרס, מגדולי אויבי ישראל בכל הזמכים.

“הסכם השלום” הוא שלב מאולץ אבל הכרחי בתכנית השלבים הערבית. הנה, בשקר הנאצי על שלום, כביכול, עם מצרים, נתלים כל סרסורי השלום, מקדמי תכנית השלבים הערבית. כל מעשה רצח, חטיפה, השלכה לכלא וכל בזיון אפשרי מצד המצרים נגד היהודים, זוכה מיד למטריית הרגעה – רק שלא לפגוע ב“מרקם היחסים העדין” עם מצרים.

בכתבה במעריב, 15.12.1989, תחת הכותרת – “מחוץ למים”, מופיע המשפט: “עניינה של המיכלית ‘ניוטה’, צוותה ורב החובל שלה, צבי, איים לפוצץ את מירקם היחסים העדין עם מצרים…”.

אז הגבתי (י”ט בכסלו, התש”ן, 17 בדצמבר, 1989):

“אל דאגה! עם ישראל ינגב את הרוק ויאמר כי היה זה גשם. מאז שרקם מנחם בגין את המירקם הנורא הזה, פוגע האויב המצרי, שוב ושוב באזרחים ישראליים שלוים ושומרי חוק ועם ישראל סופג ושותק….

“עם ישראל איבד את אמונתו, את מוסריותו, את כוחו, את רצונו לחיות ואת כבודו הלאומי. על כן אין כל חשש שהוא יעזור לאויב לפוצץ את ה’מירקם העדין’. האויב יצליח לעשות זאת בכוחות עצמו”.

לצערנו הרב מאד, האויב עדיין לא הצליח לעשות זאת, כי עם ישראל ממשיך לשתות את הרוק, להתרחץ בו ואף להצדיק כל יריקה.

דרכה של “ניוטה”, בעיצומם של ימי “שלום” עם מצרים, נחסמה בתעלת סואץ, רב החובל והצוות נעצרו. למה? נו, באמת! למה רצח חייל מצרי שבעה מטיילים ישראלים בראס-בורקה, בחול-המועד סוכות, 5 באוקטובר, 1985? נורא פשוט – הוא היה “מטורף”. “מטורף” כמו החייל הירדני, שרצח שבע תלמידות מבית שמש ב”אי השלום”, כשאתו עוד כמה חיילים “מטורפים” כמוהו, שלא הגישו שום עזרה לילדות וגם מנעו מן ההורים ומן המורים לגשת אל הפצועות ולהגיש להן עזרה. מי שלא מתו מיד מן הירי, דיממו עד מוות. לעיצוב היפה של “אי השלום”, ששמר על שמו, אחראית החברה שמעוני מאשדות יעקב, מארגון “ארבע אמהות” קטלניות ושונאות ישראל.

(הנרצחים בראס-בורקה, עופרי טוראל (12), שאביה נהרג 12 שנה לפני כן במלחמת יום הכיפורים בחווה הסינית, אמיר באום (10), דינה ברי (10), צליל שלח (12), כוכבת תוכנית הטלוויזיה “שישאר בינינו”, חמן שלח ואשתו אילנה ואניטה גריפל. גריפל חסמה את הכדורים, שנורו על בתה בת הארבע, טלי, ובכך הצילה את חייה. ה’ יקום דמם מכל הפארטנרים ל”שלום”).

נראה שמדינות ערב מגייסות לצבאותיהם רק “מטורפים”! הוא אשר אמרתי – יש לירות בהם כבכלבים שוטים!!  

 

מסכת של התעללות

 

על מסכת ההתעללות של מצרים בישראל אין התיישנות

עד מבצע קדש פרחה תעשיית הרצח בידי הפידאין. חוליות מרצחים שאומנו במצרים ונשלחו אל מעבר לגבול, אל  הספר הישראלי, לרצוח גברים, נשים וילדים, בעיקר בלילות, כשהקרבנות במיטותיהם. קצין UNTSO העיר בשעתו, כי אינו רואה כל הבדל במהות הפשעים האלה של מצרים לבין הפשעים שעליהם הועמדו הנאצים למשפטי נירנברג.

על מסכת ההתעללות של מצרים בישראל אין התיישנות, מצרים עצמה, דואגת לכך. מצרים לא הפסיקה מעולם את מלחמתה בישראל. הסכמי הדמים בקמפ-דייויד היו שלב בתכנית השלבים הערבית לחיסול ישראל. בחסות ה”שלום” מתייחסת ישראל למצרים הנאצית, כאל משקיף או מתווך אובייקטיבי והוגן, ומפנה אליה את קובלנותיה נגד בן הטיפוחים המשותף לישראל ולמצרים ה”פלשתינאים”. וזאת, כאשר ישראל יודעת שמצרים מזרימה טונות של נשק ל”פלשתינאים”, במסגרת אותה תכנית שלבים ממש, שהביאה עלינו את הסכמי קמפ-דוייויד ואת הצהרת ההכרה על ידי הנמושה, מנחם בגין, ב”זכויות הלגיטימיות של העם הערבי הפלשתינאי”, שכל כולו יצירת הנאציזם הבינלאומי, בראשות “מחנה השלום” הישראלי.

למזלנו, קיימים חסידי אומות העולם

 

אילו הניחו לישראל להשמיד את הצבא המצרי, לעולם לא היתה באה עלינו כל הצרה הזאת סביב תעלת סואץ

היה זה הקולונל מיינרצהאגן הבריטי, שעקב בדריכות ובאכפתיות ממעמקי הנפש האנושית, אחר פרשת מבצע קדש – ההתעללות ביהודים, לפניה ואחריה. האחד והיחיד שהסתכל לאמת בעינים ולא השפיל מבטו. אילו הנהיג הגוי הזה את מדינת ישראל, היינו היום בכי טוב.

עם קריאת דבריו, צריך כל לב, בכלל, ולב יהודי, בפרט, להתפלץ מכעס, מצער ומן הזוועה המפלצתית שבהתנהלות עולם של רשע ופשע ורדיפת החלש. אין שום הצדקה בעולם לרדוף את החלש, גם כאשר הוא ממש דורש זאת, כמו ההנהגות הישראליות, הנגררות על ידי שונאי ישראל הגדולים בעולם, סרסורי ה”שלום”.

למרות שמובא כאן רק קמצוץ מדבריו של הקולונל, הרי יש גם בו כדי להבהיר את התמונה באופן שכל מלה נוספת מיותרת –

20.4.1953

…. בסופו של דבר, אכן ניצחה ישראל במלחמה (1948), אך הפסידה את השלום, בגלל רישעותה של בריטניה, שלא הסתפקה בכך שהפקירה את ישראל לערבים ב-1948, אלא אף התערבה תחת כנפה של ארצות הברית וגזלה מישראל את הנצחון השלם. אילו הניחו לישראל להשמיד את הצבא המצרי, לעולם לא היתה באה עלינו כל הצרה הזאת סביב תעלת סואץ וסודאן. וגם בועת הסבון של ירדן היתה מתפקעת והליגה הערבית היתה מתנפצת לעולם ועד.

אני מכיר את הרודן מטיפוסו של נאצר, חסר רתיעה, חסר יושר ושואף תמיד להתפשטות, חותר למעשים גדולים יותר ויותר, שאפתן לבלי סייג, ולמעשה הטיפוס של היטלר-מוסוליני-סטאלין.

30.3.1954

אין מרשים לספינות ישראליות לעבור בתעלת סואץ. אמנת קושטא משנת 1888 מדברת דברים מפורשים: יש להרשות מעבר חפשי בכל הזמנים, במלחמה ובשלום, לאניות של כל האומות. כל שימוש בזכות ההסגר אסור במפורש.

עכשו מציעה ניו-זילנד למועצת הבטחון הצעת החלטה הקוראת לשים קץ להגבלות המצריות על השיט בתעלת סואץ. ב-1951 אמרה מועצת הבטחון למצרים שפעולתה בעיכוב מטענים המיועדים לישראל היא בלתי חוקית וקראה לה להסיר את ההגבלות, אבל מצרים לא שמה לב, ועכשו הוטל וטו רוסי על הצעת ההחלטה החדשה של ניו-זילנד…..

אני בטוח בהחלט שמאורעות כבדי משקל יתרחשו בקרוב במזרח התיכון. אני מכיר את הרודן מטיפוסו של נאצר, חסר רתיעה, חסר יושר ושואף תמיד להתפשטות, חותר למעשים גדולים יותר ויותר, שאפתן לבלי סייג, ולמעשה הטיפוס של היטלר-מוסוליני-סטאלין. המדיניות שלו מבוססת על חמישה סעיפים – רפובליקה פן ערבית, שהוא בראשה, השתלטות מיידית על תעלת סואץ, סילוק בריטניה מן המזרח התיכון, הזמנת רוסיה אל הזירה, בנשק ובכסף, ואחרון אחרון – חורבנה של ישראל….

20.10.1954

היום פורסם נוסח ההסכם על תעלת סואץ. איך יכולים אנו בכלל לסמוך על המצרים שינהלו משחק הוגן? כבר הם מפירים את סעיף 8 במנעם מן הספנות הישראלית את השימוש בתעלה. בתואנה שמבחינה טכנית עדיין הם במלחמה עם ישראל. אם כך הוא, מדוע הם מקימים רעש כה גדול, כאשר פטרול ישראלי יורה על אחד המוצבים שלהם בגבול? אני משוכנע שמצרים אינה מתכוונת כלל לקיים את ההסכם הזה, שהיא צוברת נשק, כדי לתקוף את ישראל, מיד עם יציאתנו…

 

האו”ם פקד על ישראל לסגת מסיני ומכל רצועת עזה. אני מקווה שישראל תסרב. כניעה בזויה זו למדינות הערביות, לא די שהיא משפילה, אלא היא גם מטופשת במידה שלא תיאמן. אני סבור שמאחריה מקננת אנטישמיות בלא יודעים..

18.1.1957

בישיבה באו”ם תמכה היום בריטניה בגוש האפרו-אסיאני, בתביעה שתפנה ישראל כליל את סיני, לרבות רצועת עזה; שהרי מקמילן אינו טוב הרבה יותר מאידן. הסכלות של מתן תמיכה לאויבינו….

19.1.1957

האו”ם פקד על ישראל לסגת מסיני ומכל רצועת עזה. אני מקווה שישראל תסרב. כניעה בזויה זו למדינות הערביות, לא די שהיא משפילה, אלא היא גם מטופשת במידה שלא תיאמן. אני סבור שמאחריה מקננת אנטישמיות בלא יודעים..

כאשר המרתה מצרים את פי האו”ם בסגרה את התעלה ואת מפרץ עקבה בפני ספינות ישראל, הגם שהיה בזה משום מעשה תוקפנות, לא נעשה מאומה; וכאשר אימנה ממשלת מצרים והפעילה כנופיות פידאיין לשם פשיטות ורציחות בישראל, לא נקף האו”ם אצבע.

ועכשו האו”ם מגדיר את התגמול הישראלי כ”קולוניאליזם”.

 

אנו, לבושתנו, הצבענו בעדה

28.1.1957

ההחלטה שנתקבלה באו”ם כמעט פה אחד מצווה על ישראל לעזוב את כל חצי האי סיני, לרבות עזה ושארם אל-שייך. צרפת לבדה הצביעה נגד ההחלטה. אנו, לבושתנו, הצבענו בעדה. מסתבר שהדבר יפצפץ את הארגון כולו. ישראל מתנהגת בצורה מדהימה, והיא מחזירה קרוב ל-6000 שבויי מלחמה מצריים, בו בזמן שמצרים מסרבת להחזיר את ארבעת הישראלים היחידים, שנפלו בשבי בעת המערכה…

 

זכויותיה היחידות של מצרים בסיני הן מינהליות והיא ניצלה אותן לרעה כאשר עשתה את סיני בסיס לפשיטות של פידאיין והציבה סוללות חוף בכניסה למפרץ עקבה.

8.2.1957

…. הגבול התורכי-מצרי הישן, מלפני 1906, נמשך מרפיח בצפון סואץ. כל מזרחה, מרכזה ודרומה של סיני היו חלק מן הקיסרות העותמאנית. אבל באוקטובר 1906 ניתנו למצרים זכויות מנהליות בסיני, מזרחית לקו שנמתח מרפיח עד סמוך לאילת במפרץ עקבה….

ב-1926 שאל הלורד לויד את משרד החוץ אם ההסכם של 1906 עודו עומד בתקפו ונענה בחיוב. זאת אישר לי לויד אישית ב-1928.

זכויותיה היחידות של מצרים בסיני הן מינהליות והיא ניצלה אותן לרעה כאשר עשתה את סיני בסיס לפשיטות של פידאיין והציבה סוללות חוף בכניסה למפרץ עקבה.

9.2.1957                                                          

בינתיים תמכו למעלה משמונים אומות, בהשפעתה של ארצות הברית, בהצעת-החלטה, הדורשת מישראל לסגת מעזה ושרם אל-שייך, בלי שום ערובות מצד מצרים….

1.3.1957

 

הצטערתי לשמוע בחדשות של שעה תשע שישראל הסכימה לפנות את סיני, עם שהיא סומכת על ארצות הברית שתשאיר את מפרץ עקבה פתוח ולא תרשה למצרים לחזור לעזה. נעשה משגה גדול. ארצות הברית אינה מתכוונת כלל לכבד את ההסכם; אותה מעניינים רק האינטרסים שלה – נפט ודולרים עם שלטון-עולם….

4.3.1957

ישראל, שתפסה את המגרעות וההונאה של ארצות הברית ומדיניותה הפייסנית כלפי הערבים, החליטה, תודה לאל, שלא לפנות את עזה ואת שרם אל-שייך בלי הבטחות מספיקות לבטחונה. אני חושש שלחץ כביר יופעל עליה מצד ארה”ב ומצידנו אנו, כדי לפייס את הערבים.

מדוע אין ארצות הברית מטעימה את מצרים קצת מן הלחץ שהיא מפעילה ללא רתיעה על ישראל? האמריקנים מתעלמים מן המצב העובדתי כפשוטו….

5.3.1957

בן גוריון חזר בו וישראל תפנה את סיני בלי תנאים. בלי ספק השתמשה אמריקה באמצעים מגונים למיניהם להשיג זאת. צר לי מאד, כי דבר זה יהיה פירושו בהכרח עוד התנגשויות מזוינות; מצרים תתפוס מחדש את סיני לרבות עזה והיא תוסיף לסגור את התעלה ואת מפרץ עקבה לספנות הישראלית; פירוש הדבר – עוד מלחמה….

ואת מצרים חובה להשמיד

עצם קיומן של מדינות ערב הוא פשע נגד האנושות, ולמעשה, על פי התנהלותה, ראויה האנושות למדינות ערב, והן ראויות לה. אין לעולם שום תועלת מן הערבים! פשוט, לא כלום! נאדא! הקב”ה הושיב אותן על מרבצי נפט, כדי להעמיד בנסיון את הנצרות – וזו לא עמדה בנסיון והעדיפה נפט על מוסר בסיסי. ועל כן, האיסלאם והנצרות יכלו יחדיו. אין להם עתיד!

ככל הידוע לי, תרמו ארצות ערב לעולם זוכה פרס נובל אחד, את רב הטבחים, ערפאת. ואפילו את הפרס הזה לא קבל לבדו, אלא עם שני פושעים מזרע ישראל.

ההשתתפות היחידה של הערבים באולימפיאדה, היתה טבח הספורטאים הישראלים במינכן. הם הצליחו לא רע, כי הרצח הוא הספורט הלאומי שלהם, ובו הם שוברים שיאים עולמיים.

הערבים, בכלל, ומצרים בפרט, מבצעים זה עשרות רבות של שנים את הפשעים ופשעי המלחמה האיומים ביותר נגד העם היהודי, ואז קמים יצורים מבחילים –  “מחנה השלום”, ומדברים על פשעי מלחמה של ישראל במלחמות עם מדינות ערב.

אכן, מבצעת ישראל פשעי מלחמה רבים מאד, גם תוך כדי המלחמות עם הנאצים הערבים, אך כל הפשעים, ללא יוצא מן הכלל, הם נגד העם היהודי.

ו
את מצרים חובה להשמיד!

.

 * הקריקטורות לקוחות מן הספר – “השלום – קריקטורה ערבית“, לאריה סתו. מה שמופיע פה איננה אפילו טיפה בים הסופר- שטירמרי-גבלסי, וזה, כאן, רק קמצוץ, מן התיקשורת המצרית של עידן ה”שלום”.