מי שמדבר על “בית דין שדה”: על חוצפתו וצביעותו של עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של נשיא המדינה משה קצב

מי שמדבר על “בית דין שדה”: על חוצפתו וצביעותו של עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של נשיא המדינה משה קצב

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 15.02.2007 16:32
מי שמדבר על "בית דין שדה": על חוצפתו וצביעותו של עו"ד ציון אמיר, פרקליטו של נשיא המדינה משה קצב


אפשר לחלוק על הדברים האלה, ואפשר להסכים להם, אבל מי שקירותיו מרוחים בצואה צריך לחשוב שבעים פעם ועוד שבע לפני שהוא מדבר על הצואה המרוחה, לשיטתו, על קירותיהם של אחרים.



מי שמדבר על “בית דין שדה”:

על חוצפתו וצביעותו של עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של נשיא המדינה משה קצב

ועדת הכנסת החלה בדיון על הדחתו של נשיא המדינה, משה קצב.

הליך ההדחה חייב להתחיל בוועדת הכנסת. כך קובע החוק.

עו”ד ציון אמיר, פרקליטו של הנשיא, אומר כי ועדת הכנסת פועלת בעניין הזה כ”בית דין שדה”.

יכול להיות שהוא צודק, ויכול להיות שלא, אבל לא על כך אדברה היום.

אמיר, אגב, לא היחיד שאומר את הדברים האלה. גם נחמיה שטרסלר (הארץ) אומר את אותם הדברים ממש.

אפשר לחלוק על הדברים האלה, ואפשר להסכים להם, אבל מי שקירותיו מרוחים בצואה צריך לחשוב שבעים פעם ועוד שבע לפני שהוא מדבר על הצואה המרוחה, לשיטתו, על קירותיהם של אחרים.

ציון אמיר אינו סתם עורך-דין המגן על לקוחו. ציון אמיר הוא אב-בית-דין בבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין. כמוהו כחיים (“האורוות של פרקליטות המדינה מזוהמות בגללים מעלים צחנה לא נעימה “) משגב, וכמוהו כאברהם (“הפירות הבאושים של החלטת בג”צ בנושא … כבר נושאים פרי“) פכטר.

עמדנו לא פעם על כך שלשכת עורכי-הדין ומוסדותיה, לרבות אלה המתיימרים לקיים את ה”משמעת” של עורכי-הדין, ראויים לתואר משטרת המחנה, וזה גרוע בהרבה מ”בית דין שדה”.

ציון אמיר הוא חבר בכיר בעסקונה הזאת, וגם באופן אישי הוא לא יותר טוב מכלל חבריו.

צריכה, איפוא, להיות מצידו כמות גדולה מאוד של חוצפה וצביעות לדבר על אחרים כעל “בית דין שדה”.

אומר עוד נחמיה שטרסלר (שם):

בספר קהלת נאמר ‘אל תהי צדיק הרבה’; כלומר, אל תחמיר יותר מדי בענייני צדק. שכן יחשדו בך בהעמדת פנים, ומרוב רדיפת צדק אתה עלול להגיע לצדקנות”.

והוא אף מרחיק לכת, ואומר:

“אם הייתי נאלץ לעמוד למשפט, הייתי מעדיף לעמוד מול בית דין מהפכני איראני ולא מול שלוש המחוקקות-השופטות”.

הכוונה היא לחברות הכנסת זהבה גלאון, שלי יחימוביץ’ ורוחמה אברהם, הנזכרות בגוף המאמר.

וברוח הדברים האלה אני הייתי אומר כי אם אני הייתי נאלץ לעמוד למשפט, הייתי מעדיף לעמוד מול שלוש המחוקקות-השופטות, ולא מול ציון אמיר וחבריו, המדברים על “בתי דין שדה”, והמה גרועים שבעתיים.

המלצות היום:

הבלוף הגדול!!! איך הצליחו עסקניה של לשכת עורכי-הדין להונות את הבג“ץ?

עוד על הבלוף הגדול: קריאה לתיקון חוק לשכת עורכי-הדין

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר