לפני שעגלת ה”שרמוטה” תברח…
לפני שעגלת ה”שרמוטה” תברח…
לפני שעגלת ה”שרמוטה” תברח
לעדי מינץ,
מה מכשיר אותך, תרתי משמע, להטיף מוסר לצדיקי חברון? האם זו הכפה שהתביישה, אליבא שאול יהלום, כאשר הנערים מקדשי ה’ ניסו להגן על המקדש מעט בכפר דרום, ולא נפלו בבכי, בחיבוקים ובנשיקות על צווארי קלגסי מדינת ישראל?
אתה חכית ש”האבק ישקע”, ליפעת אלקובי לא היה הזמן הזה, שאתה נטלת לעצמך, עד שהחלטת גם אתה לקפוץ על עגלת המה-יפית, לפני שתברח, ומי יודע מתי יזדמן לך שוב להתייפיף.
הצבוע זה אתה. ואתה עושה בדיוק את מה שעשתה אותה גברת אנטישמית באוטובוס, שציפתה ממך, כביכול, להתנהגות שונה משל כל שאר הילדים, ולמעשה ניצלה הזדמנות להביע את שנאתה לשומרי מצוות.
האימרה – תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה – אין כוונתה, לדעתי, לחייב תלמיד חכם להיות “סופרמן”, אלא לא לתת עילה לשונאי ישראל, ואולי גם לא לתת מכשול לפני עוורי שנאת ישראל, להיטפל ליהודים שומרי תורה ומצוות. יש לך “בעיה” עם יפעת אלקובי, שאינך ראוי אפילו לצחצח את מנעליה, אז אתה פונה ל”אחיי בחברון”, וכך נוהג מנהג האנטישמים מאז ומתמיד, להכליל.
ההתעללות שאנשי חברון נאלצים לעמוד בה זה עשרות שנים, הן מצד השמאל, האכול שנאת ישראל הזורמת מכל נקבוביותיו, והן מצד עושי דברו, הנאצים הערבים, עברה מזמן את כל גבולות השטניות. והאיפוק שהם, וגם שאר כל תושבי יש”ע האחרים נוהגים בו, הוא מעל להשגת אנוש. משהו לגמרי לא נורמלי.
בעיני הגויים לא המתנחלים מייצגים את העם היהודי, אלא, הפושעים שביצעו את הפשע בגוש קטיף, ועוד מסכת ארוכה של פשעים נגד העם היהודי ונגד האנושות. על כן היינו לעג וקלס בגויים! מי שמצילים את כבודנו, הם אלה שאינם זוחלים, לא לרגלי הערבים, ימח שמם, ולא לרגלי עוכרי ישראל, שאתה זוחל בעפר רגליהם.
יפעת אלקובי היא, אכן, אשה פרטית, שלא חלה עליה שום חובת ייצוגיות, ובוודאי אינה מייצגת את המדינה הרודפת אותה, גם אם היא מתקראת “ישראל”. ואל תדאג, גם אותך היא אינה מייצגת, ואתה אחד האחרונים שהיא חייבת להם משהו!!
אל תשלה את עצמך שממך מצפים להתנהגות שונה בגלל תכונותיך התרומיות. לא בגלל ציפיות שלא מומשו, נחרב גוש קטיף. לא היו במדינת ישראל אוהבי ישראל, “ממלכתיים” וצייתנים יותר מאנשי גוש קטיף. אבל זה לא עזר להם. חלאת המין האנושי, המתקראת בפי עצמה – “מחנה השלום” ואפילו “אנשי רוח”, הדביקו את כל חלייהם לנרדפיהם. מנגנון התעמולה שלהם מנהל הסתה, שאדריכלי “השואה”, היו מתקנאים בכשרונות מבצעיה.
ויש עוד הכללה שאין לך הזכות להשתמש בה – “אנחנו”, כשאתה מכליל את עצמך באותו קהל בו באים גבורי חברון. אתה נמצא כמה וכמה ספירות מתחתיהם.
חנה אייזנמן