זר תודות למישאל חשין

כל בוזגלוביץ’ שיאיים בקטיעת אבריו של אזרח אחר ימצא את עצמו אזוק בנחושתיים במגרש הרוסים או באבו-כביר. הואיל וכבוד החשין ממשיך ללון במעונו הנינוח, ברור כשמש כי יש בישראל חוק אחד לחשינים וחוק אחר לאספסוף הבלתי-נאור. או במילים אחרות – אין בישראל שוויון בפני החוק!

תודה עמוקה שלוחה לכבוד השופט בדימוס מישאל חשין. עד שפצה את פיו בפניה נרגשת לפרופ’ דניאל פרידמן (רשת ב’ 7/2/07), ראה הצבור במבקרי בית המשפט חבר של גוזמנים קיצוניים ופרנואידים גמורים. כעת מתחילים הדברים להיראות באור אחר. מיעוט אמיץ זה חייב להודות לכבודו בדימוס על חשיפת האמת ברבים.

נטען לא פעם שקבוצה אוליגרכית זעירה וסגורה עושה בהיכלי המשפט כבתוך נחלתה הפרטית. לכאורה, מערכת המשפט, האמורה להלחם בשחיתות, נגועה בעצמה בשחיתות, פרוטקציוניזם ונפוטיזם. כעת בא החשין בדימוס ומודה: “אבא שלי היה שופט בית המשפט העליון הראשון. אני הייתי לאחר מכן. הוא הגיע להיות ממלא מקום קבוע לנשיא בית המשפט העליון. אני הייתי משנה לנשיא בית המשפט עליון. זה ביתי.”

הוא צודק. לא מעט חשינים אכלסו את בתי המשפט. חלקם אפילו נמצאים ברחוב ירושלמי הקרוי על שם החשין. אם יבוא אזרח פשוט ויתמה בעגה המונית: “למה מה, בית המשפט הישראלי הוא העסק של אבא שלך?” – יענה לו החשין בקול רם וצלול – אכן כן, בית המשפט הוא ביתי ונחלת אבותי.

כעת ברור לכל מי מכהן כשופט “עליון” ומה טיבו של “המזג השיפוטי”. כבוד החשין בדימוס אינו מהסס להתבטא כאחרון הפוחחים: “לא אתן לאיש לעמוד לשטן על דרכו של בית המשפט. ולכן, כלודר בזירה, כל מי שינסה להרים יד על בית המשפט העליון… מי שירים יד על ביתי אני אגדע את ידו.”

הרי כל בוזגלוביץ’ שיאיים בקטיעת אבריו של אזרח אחר ימצא את עצמו אזוק בנחושתיים במגרש הרוסים או באבו-כביר. הואיל וכבוד החשין ממשיך ללון במעונו הנינוח, ברור כשמש כי יש בישראל חוק אחד לחשינים וחוק אחר לאספסוף הבלתי-נאור. או במילים אחרות – אין בישראל שוויון בפני החוק!

נאמר בתלמוד: “תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל”… “ואין הקב”ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.” (שבת דף קלט ע”א).