התרעתי על “מכה אנושה וכואבת” ולא אביתם שמוע –

קיבלתם את דניאל פרידמן כשר המשפטים

היום, 6.2.2007, אישרה הממשלה את מינויו של הפרופ’ דניאל פרידמן כשר המשפטים ה”קבוע” אחרי התפטרותו הכפוייה של חיים רמון, ואחרי כהונתם של שני ממלאי-מקום זמניים בלשכת שר המשפטים.

ה”פסוקו” של היום שייך לעיתונאי אמנון אברמוביץ, אשר אמר על מערכת המשפט: הם הרוויחו את זה ביושר!

והרשו נא לי להגיד אמרתי לכם, התרעתי בפניכם, הזהרתי אתכם – ואתם לא אביתם שמוע!

בשלהי שנת 2000, תחת הכותרת אהרן ברק: לא מלאך ולא מפלצת, אבל יש לו בעייה / על פרשת אריה דרעי ועל אמון הציבור במערכת המשפט, אמרתי, בין השאר:

מערכת המשפט אינה מוכנה לקיים בביתה-פנימה בדק-בית ראוי ונוקב. מי שלא מוכן לקיים את בדק-הבית הזה, מי שסבור כי אמונו של הציבור במערכת המשפט מחוסן מפני שחיקה, עשוי לחטוף מכה אנושה וכואבת, ולקום בוקר אחד עם כאבי-גב נוראים. זה יכול להיות תוך שנה, וזה יכול להיות תוך חמש שנים, אבל זה יכול להיות עוד לפני שהדברים הכתובים כאן יראו אור.

תחזיתו של מזכיר סיעת ש”ס היא כי יבוא יום בו “נחגוג את ניצחון האמת”, ובו “יוסר אות הקלון ממדינת ישראל”. הגם שתחזית זו מתייחסת רק לנושא הכאוב לליבו (עניינו של אריה דרעי), היא אינה אלא רק חלק קטן ממה שאני צופה ביחסים שבין מערכת המשפט לבין הציבור, בשנים הקרובות.

אותה “מכה אנושה וכואבת” שאני צופה למערכת המשפט יכולה להתבטא באחת מאלה (לא רשימה ממצה):

א. ניסיונות לשחד שופטים, חלקם יצלחו וחלקם לא;

ב. פגיעה בשופטים, כולל רצח;

ג. התאבדות של יחיד או של קבוצה עם גילוי מחאה פומביים על אטימות וחוסר צדק במערכת;

ד. “חאראקירי” מוסרי: התפטרות של שופט המלווה בהתנצלות פומבית “בשם מערכת המשפט לדורותיה”, יחד עם הכאה-על-חטא, בין על חזהו-שלו, בין על חזם של אחרים (“עם שופטים כאלה איני מוכן לשבת יחד”);

ה. חאראקירי ממש: התאבדות של שופט, מלווה באותה הכאה-על-חטא.

אין זו הפעם הראשונה שאני אומר את הדברים האלה. אמרתי אותם אפילו בהליכים בבית המשפט העליון – ואין שומע.

אבל הכתובת, רבותי, כבר על הקיר, ואם-וכאשר הדבר יקרה, אל תגידו לא שמענו, לא הוזהרנו.

עד כאן התחזית שפירסמתי אז.

ב-19.7.2004, פחות מארבע שנים אחרי התחזית, חטפה מערכת המשפט את האנושה מכל המכות שצפיתי: רצח השופט עדי אזר ז”ל. והוא לא נרצח כנקמה על שפסק לרעתם של המתנקשים, אלא כהתרסה נגד מערכת המשפט כולה. הוא נרצח רק משום שהיה שופט.

כן, מערכת המשפט חטפה מכות אנושות נוספות, גם לפני הרצח הזה וגם אחריו, אבל את המכה הנוכחית – מינויו של דניאל פרידמן כשר המשפטים – גם אני לא חזיתי.

אלה חלק מהתגובות למינוי: הפרופ’ קלוד קליין, מבכירי המשפטנים בישראל, על מינויו של דניאל פרידמן לשר המשפטים: “הכרזת מלחמה נגד בית המשפט העליון“, כרמל בן צור (ד’ה מארקר, 6.2.2007) הגדיר את המינוי הזה כ“יום הכיפורים של דורית ביניש“, וחבר הכנסת יוסי ביילין, בעבר הלא-רחוק שר המשפטים בעצמו, הגדיר אותו כ“אצבע משולשת למערכת המשפט“.

כן, כן. מי שהשתן עולם להם לראש, אל יתפלאו לקבל אצבע משולשת.

ועיקר שכחתי: חיותה כוחן, תגידי ביי-ביי למחוזי.