“תיק” הנשיא – ו”תיק” התקשורת

מבוא

מעולם לא נפגשתי, שוחחתי ופניתי לנשיא המדינה, לא היה קשר עסקי בינינו, ובזמנו התנגדתי לבחירתו (ודעתי לא השתנתה). אולם, עבורי “חוק” אינה מילה בלבד.

במאמר זה אתייחס רק לאופן שבו כלי התקשורת ההמונית “מסקרים” את פרשת הנשיא קצב.

קודם שנתייחס לגופו של עניין, נציין כי אין ולא היה סיקור “הפרשה”, אלא ערבוב בין: דעות, ציטוט מקורות אנונימיים במשטרה ובפרקליטות, שיחות עם א’ (שיוצגה ע”י עו”ד כנרת בראשי) וראיונות עם פרקליטי הנשיא.

לגופן של טענותיי

א.                 עפ”י הפרסומים השונים, א’ לא הגישה תלונה כל שהיא נגד הנשיא – ואם הגישה, הדבר נעשה לאחר ובעקבות הפגישה הראשונה בין הנשיא ובין היוע”מ לממשלה (להלן: היוע”מ), שבה היוע”מ נתבקש לחקור באופן דיסקרטי, ניסיון סחיטה של הנשיא ע”י א’.

לפיכך, הכיצד זה שבכל הידיעות והכתבות, א’ מוצגת כמתלוננת הראשונה נגד הנשיא?

ב.                 מדוע אף כלי תקשורת לא שואל ולא חוקר, הכיצד זה שנגד א’ לא יוגש כתב אישום בגין ניסיון סחיטת הנשיא?; והרי עפ”י הנשיא, הוא הציג ליוע”מ קלטת שמע המהווה ראייה לכאורה, מכרעת!

ג.                   הכיצד זה שבתחילת “סיקור” הפרשה, לא שמענו ממקורבי א’ על אינוסה או ניסיון לאונס, אלא עניין שוחד בגין חנינות, ומתנות מאת הנשיא למקורביו; ולפתע נושאים אלו ירדו מן הפרק התקשורתי, ואט אט א’ צויירה כקורבן אונס ולבסוף נאנסת סדרתית!

(היום, 25.1.2007, בראיון בגל”צ, אחיה של א’ אמר לאילנה דיין, כי הנשיא הנו אנס סדרתי, משמע אחותו – הייתה קורבן לאינוס סדרתי).

לפיכך נשאלת השאלה: מדוע א’ עבדה במשך שנים במשכן הנשיא ובקרבת הנשיא (רל”ש), אם הייתה קורבן מתמשך למעשי אונס? (דהיינו, איך יתכן כי אשה נאה וצעירה, ממשיכה לעבוד מדי יום בקרבת אנס שאינו מסוגל להתגבר על יצרו?!)

מה מנע מאת א’ לעזוב את משרתה?; ומה המשתמע מדברי אחיה בראיון הנ”ל, כי הנשיא דרש מכל עובדת שפורשת, עשיית מכתב “תודה” לנשיא כתנאי לקבלת מכתב המלצה, ולכן א’ לא עזבה! (דהיינו, מאחר וא’ התנגדה לעשיית מכתב תודה – כנ”ל, היא המשיכה לעבוד, ולכאורה נמשך אינוסה!)

ד.                  האם יעלה על הדעת, כי אשה צעירה הטוענת כי הייתה קורבן לאינוס מתמשך, ממשיכה בעבודתה?; האם אשה סבירה, הייתה ממשיכה לעבודה אצל אנס סדרתי, רק בגלל שהשכר נאה והמשרה “מכובדת”?!

בשלב זה איני שואל מדוע א’ לא הגישה תלונה במשטרה כנגד הנשיא בגין אונס, אלא – מדוע לא ברחה ממקום עבודה שכזה?!

מדוע, לאחר שא’ חדלה לעבוד במשכן הנשיא, היא לא הגישה תלונה בגין אונס? ומדוע עו”ד בראשי לא נשאלה: מה בדיוק נכלל בקלטת שהנשיא הגיש ליוע”מ (והרי א’ הייתה זו שדבריה – לכאורה, נשמעו בקלטת זו?)?

ה.                 עם פרסום החלטת היוע”מ ביום 23/1/07, החל לינץ’ תקשורתי כנגד הנשיא, ובין השאלות שהכתבים / מראיינים שאלו, הייתה שאלה לשרת החינוך: מה יאמר כעת לתלמידים? ומה ייעשה בצילומי הנשיא המוצבים בכל בי”ס?!

מדוע כאשר אריאל שרון נחקר במשך שנים בעניין “האי – היווני”, בעניין חברת “אננקס מחקרים”, בעניין אדמות מושב גינתון, בעניין ההיתר לבניית שכונת “גני אביב” בלוד, אף אחד לא שאל – הכיצד תמונות רהמ”ש הנ”ל, ממשיכות להיות תלויות בכל משרדי הממשלה?!

והרי – בהחלטת היוע”מ מזוז שלא להגיש כתב אישום נ’ א. שרון, אין קביעה שהכל היה “כשר”, אלא שאין דיי ראיות להגשת כתב אישום! משמע – שהיה בסיס להסרת התמונות של אריאל שרון מכל משרדי הממשלה, שכן הלה חדל מלייצג את הפן המוסרי הנדרש מראש ממשלה.

ו.                    לעניין הקביעה כי הנשיא הנו אנס (סדרתי), שכן היוע”מ שוקל להעמידו לדין באשמה שכזו; אף עיתונאי לא ראה את תמליל החקירות של המתלוננות – במשטרה, ובודאי שלא שמע גירסתו של הנשיא כנגד טענות אלו; לפיכך הכיצד זה, שהנשיא מוצג בתקשורת כאנס סדרתי?! אם דיי במה שהיוע”מ מתכוון להאשים, כדי להציג את הנשיא כאנס, אזי ע”ס החלטת מזוז שלא להעמיד לדין את א. שרון בפרשיות הנ”ל (כיוון שאין דיי ראיות), אזי – ניתן היה לכנות את א. שרון כגנב סדרתי!

אולם אף כלי תקשורת לא העז להציג את שרון ככזה, שכן תכנית “ההתנתקות” הפכה אותו “לאתרוג” שיש לשומרו בכל דרך!

אתמול והיום, לאחר מסיבת העיתונאים של הנשיא (ללא שאלות), הנשיא הותקף מכל עבר בטענות כי זו אינה מסיבת עיתונאים, וכי לנשיא היו אין-ספור הזדמנויות להציג את גרסתו, ומאידך – המתלוננות נותרו חסויות ובלתי זמינות לתקשורת.

איך הזיכרון העיתונאי הזה כה קצר?; האם הם שכחו כי אריאל שרון מעולם לא מסר גירסתו לציבור בעניין הפרשיות שנחקרו ע”י המשטרה והיוע”מ לממשלה?; האם העיתונאים שכחו כי בעת מסיבת עיתונאים יחידה ששרון קיים בעניין הפרשיות, הוא ענה כי הוא סמוך ובטוח ביושרו של היוע”מ לממשלה וכי אין ספק שלא יוגש נגדו כתב אישום, ותו-לא!!

ז.                   ולעניין הזמינות של הנשיא ומקורביו לכלי התקשורת השונים, בניגוד לנגישות הדלה של המתלוננות!

המתלוננות לא נדרשו להגיב ו/או להסביר שכן ההדלפות השונות שנעשו, עשו את שלהן, ולכן הנשיא היה בעמדת מגננה ואילו הפרקליטות והמשטרה היו בעמדת תקיפה! לא היה צורך בקבלת תגובת המתלוננות, כאשר “הפרשנות” הנכונה של מרבית העיתונאים עשתה את מלאכתן; ואם נוסיף לכך את תגובות/דרישות ח”כ שונים (בעיקר – שונות) כנגד הנשיא, אזי ברור כי לא הייתה שום פרופורציה בזמן שניתן בכלי התקשורת “למתנגדי” הנשיא ובין מקורביו!

ח.                 מייד בתום דבריו של הנשיא אתמול, נפתח מסע ציד כנגדו שבו כונו דבריו “כמופע האימים” ו/או מופע הקסמים של הנשיא; ומדוע כך?, שכן הנשיא העז לקרוא תיגר נגד התקשורת, פרקליטות המדינה והמשטרה!

מעניין כי כאשר א. שרון ו/או אהוד ברק שתקו ולא אמרו דבר בגין החקירות שניהלו נגדם, או שהתחמקו (ולא באלגנטיות) ממתן גירסה, אזי זה היה מופע מכובד של ראש ממשלה! אך כאשר הנשיא טוען כי נהגו כלפיו בחוסר תום-לב או באיפה-ואיפה, אזי אלו דברים מוגזמים, הראויים לגינוי, צחוק ולעג!

ט.                 תוקפי הנשיא שאלו – מדוע במשך זמן רב, הוא לא מסר את גירסתו ל”טענות” המשטרה, וכעת הוא מוצא לנכון להתקיף את החוקרים שעשו מלאכתם ביושר ובעוז?

אימתי איש שררה כל שהוא, במדינת ישראל, מסר את גירסתו, בעת חקירה משטרתית?!

אשר ידלין הכחיש הכל מכל; אברהם עופר אמר כי החשדות נגדו אינם נכונים (אח”כ התאבד והאמת נקברה עמו), שני גזברי “הסוכנות היהודית” הואשמו בשימוש אישי בכרטיסי אשראי של הסוכנות, וטענו – להד”ם (אח”כ הוכח כי היו דברים); אהוד אולמרט נחקר בעניין חשבוניות מס פיקטיביות (שניתנו ל”ליכוד” בעת מערכת בחירות), אך טען כי לא ידע (ולא הייתה לו כוונה פלילית)! אהוד ברק נחקר בעניין כספים שזרמו שלא כחוק לעמותות שונות, טען כי לא היה מעורב אישית; א. שרון טען כי רק בניו עסקו בכספי אננקס מחקרים.

אולם, הנשיא קצב נדרש למסור לעיתונות את גירסתו ולא – סימן שהוא אשם!

י.                    בראיון היום אצל אילנה דיין בגל”צ, נשאל פרקליטו (ציון אמיר), האם הנשיא קיים יחסי מין בהסכמה, עם מי מהמתלוננות?; תשובתו הייתה – לא!

אימתי יחסי מין בהסכמה, הם עניינו של הציבור?; האם אילנה דיין הייתה מסכימה להישאל שאלה דומה, קרי – האם קיימה יחסי מין עם אחרים פרט לבעלה?!

האם איש ציבור כל שהוא, בארץ ובעולם, נשאל בראיון, שאלה שכזו (האם מישהו היה מעז לשאול את הנשיא לשעבר ביל קלינטון, שאלה כזו?!), אבל אצלנו בארץ מפותחת – מותר הכל!!

ומדוע אני האזרח, אמור לדעת באם איש ציבור מסוים מקיים יחסי מין בהסכמה, עם אישה כל שהיא?; ואם כן, אזי הוא פסול מלשמש בתפקיד שר, אלוף בצה”ל, מנכ”ל?!

דבריי הנ”ל לא נועדו לתקוף אישית עיתונאים שונים; שכן תפקיד כלב השמירה של הדמוקרטיה, הינו דבר קריטי בעיניי; אלא להציג להם “אמת” אחרת, ואז אולי יחשבו שנית, לפני שהם תוקפים.