השופטת א’ פרוקצ’יה: 

1)        לפנינו בקשה מטעמה של משיבה 13, חב’ חפציבה, בנייה ופיתוח בע”מ, (להלן – חפציבה) לתקן את צו הביניים שהוצא בבית משפט זה כדי לאפשר סלילה של קטע דרך זמני בשכונת “מתתיהו מזרח” במיתחם הבנייה של חפציבה, לרווחת תושבי המקום.

2)        עניינה של העתירה העיקרית בבנייה רחבת היקף שבוצעה בשכונת “מתתיהו מזרח” על רקע שאלות הקשורות בחוקיות התכנית 210/8/1 החלה על המקום.

3)        בסמוך לאחר הגשת העתירה, הוצא צו ארעי בידי בית המשפט ביום 12.1.06, בו נצטוו חברות הבנייה המשיבות להפסיק את הבנייה המתבצעת, בין על פי התכנית 210/8 ובין על פי התכנית 210/8/1, ולחדול מכל פעולות האיכלוס והעברת החזקה בדירות הבנויות במיתחם.

4)        ביום 15.3.06 הוצא צו על תנאי אשר כוון למשיבים 1 עד 4, שעיקרו – מדוע לא יוכרז על ביטול האישור למתן תוקף שניתן לתכנית מיתאר 210/9/1, ועל ביטול הליכי התכנון שנתקיימו לגבי תכנית מיתאר זו, ואילו משיבים 1 עד 6 נדרשו להסביר מדוע לא ינקטו בכל הפעולות הנדרשות לאכיפת חוקי התכנון והבנייה בתחום תכנית 210/8/1, ובכלל זה הוצאת צווי הפסקת עבודה לגבי בנייה בלתי חוקית המתנהלת בשטח, הוצאת צווי הריסה למבנים לא חוקיים שהוקמו, והעמדה לדין של האחראים להפרת חוקי התכנון.

5)        בעקבות הגשת העתירה, הורו משיבים 1 עד 5 לבטל את הליכי התכנון של תכנית מפורטת 210/8/1 ולהתחיל הליכים אלה מראשיתם. התכנית הופקדה מחדש. בתכנית זו נכללות מובלעות של קרקע פרטית השייכת לפלסטינים מהכפר בילעין (להלן – המובלעות הפרטיות). התכנית המחודשת קובעת לגבי מובלעות אלה כי הן אינן חלק משטח התכנית, וכי כל פעולות בנייה או שימוש שנעשה בשטח זה יופסקו, והמצב יוחזר לקדמותו בדרך של פינוי המבנים, חומרי הבנייה וכל פסולת אחרת, והשטח יכוסה באדמת גן. עוד נקבע, כי השטח יגודר בגדר על פי הנחיות מועצת התכנון העליונה (סעיף 9.1 ו-9.2 לתכנית), וכי תובטח נגישות בלתי מופרעת אל המבולעות מדרך או משטח ציבורי פתוח, הכולל, בין היתר, זכות מעבר לרכב (סעיף 9.3). עוד קובעת התכנית כי תנאי למתן תוקף לתכנית הינו ביצוע כל המפורט בסעיף 9 האמור (סעיף 9.5).

6)        התכנית המחודשת אושרה להפקדה ביום 15.2.06, פורסמה להפקדה, ונשמעו לגביה התנגדויות. ביום 3.7.06 התקבלה החלטת ועדת המשנה בענין ההתנגדויות.

7)        ביום 20.7.06 החליט בית המשפט להשאיר את הצו הארעי בעינו לענין המשך הבנייה והאיכלוס של המיתחם, אולם הוחלט לצמצמו ככל שהוא נוגע לסעיף 9 בפרק ד’ לתכנית החדשה שמטרתו להשיב מצב לקדמותו במובלעות הפרטיות כתנאי מיקדמי למתן תוקף לתכנית החדשה. כדי לאפשר ליזמי התכנית לעמוד בתנאי המקדמי הנזכר, ולקדם את הליכי אישור התכנית, הוחלט להחריג מן הצו הארעי את העבודות המפורטות בסעיף 9 לתכנית, כאמור.

8)        מהבקשה שלפנינו שהגישה המשיבה 13 עולה כי היא והיזמים האחרים בצעו את כל התנאים שנקבעו בתכנית החדשה בקשר למובלעות. יחד עם זאת, בשתיים מהמובלעות, עברה בזמנו דרך ששימשה את תושבי השכונה במתחם חפציבה ב’ שנבנתה עבור חפציבה באמצעות משיבים 7 ו-8. עם גידור המובלעות, נחסמה הדרך לתושבי מיתחם זה, ועמה הגישה לרכב חירום ושירותי פינוי אשפה.

9)        כתוצאה ממצב זה נפרצה דרך שמטרתה היתה לעקוף את גידור המובלעת, ולאפשר גישה למיתחם חפציבה ב’. בסעיף 7(ב) לבקשה אומרת חפציבה:

“אלה שעסקו בגידור המובלעות, ובמיוחד מובלעת 2, סברו שבמקום הדרך שעברה דרך מובלעת 3, ניתן להכשיר דרך שירות שתעקוף את מובלעת 2. עוד הם סברו שבמסגרת צמצום הצו, והריסת כל הבנוי בתחום המובלעות, לרבות הריסת הדרך שהיתה סלולה בתוך מובלעת 3, רשאים הם לבנות דרך שירות בסמוך ובצמוד לגידור מובלעת 2, שתעקוף את המובלעת בצידה ובצמוד לגדר שגידרה את המובלעת. דרך זו מאפשרת אף גישה למובלעת כנדרש על פי הוראות התכנית”.

           ככל העולה מהנתונים שהתבררו בפנינו, האחריות לפריצת הדרך חלה במישרין על משיבות 7 ו-8 ורובצת גם על חפציבה כמי שאחראית לבנייה במיתחם.

10)      עמדת מועצת התכנון העליונה באיזור הינה כי פריצת הדרך העוקפת עומדת בסתירה לצו הארעי שהוצא על ידי בית משפט זה, ונעשתה בניגוד לדיני התכנון והבנייה. לאור זאת, היא הורתה על הפסקת עבודות פריצת הדרך, ובד בבד הקפיאה את המשך הטיפול בקידום הליכי התכנון והאישור של התכנית החדשה.

11)      הבקשה שלפנינו מטעמה של חפציבה נועדה להביא לצמצום נוסף של הצו הארעי שהוצא על ידי בית משפט זה, באופן שיאפשר לחפציבה ליזום הליכי תכנון על פי הדין שיאפשרו סלילת קטע הדרך הזמני בהתאם לדין, על מנת להבטיח נגישות ראויה לשכונה, וקיום תנאי נוחות ובטיחות סבירים לתושבי המקום. על פי הבקשה, מענה לבעיה שנוצרה יאפשר גם המשך המהלכים לאישור התכנית החדשה, המתעכבים עתה רק בגלל סוגיה זו.

עמדת המדינה

12)      המדינה מדגישה בתגובתה את החומרה הרבה שיש במעשי פריצת הדרך בשטח בניגוד לצו השיפוטי הארעי, ושלא בהתאם לתכנית שבתוקף, וללא היתר בנייה. חרף זאת, עמדתה היא, כי נוכח הנסיבות ההומניטריות שנוצרו, ובהתחשב במצבם הקשה של הדיירים שנותרו ללא דרכי גישה נאותות לבתיהם, מן הראוי לאפשר – לתקופת ביניים עד להשלמת ההליכים בעניינה של התכנית המופקדת – את “הכשרתה הזמנית” של הדרך העוקפת את מובלעת 2. לפיכך, ראוי לעמדת המדינה לצמצם את צו הביניים, כך שיאפשר את ביצוען של עבודות הסלילה, לרבות ציפוי הדרך באספלט, והכל, בכפוף לאישורן בהליכים התכנוניים הבאים: החברות הקבלניות ייזמו תיקון התכנית המופקדת 210/8/1, באמצעות סימון הדרך שנפרצה בתשריט התכנית כדרך זמנית, ותוך עיגון קביעה בהוראות התכנית, לפיה הדרך האמורה תיהרס עם ביצוע העבודות לסלילת דרך קבועה, התואמת את התכנית, באותם הקטעים אשר אינם חופפים לדרך הקבועה. המדינה מציינת בהקשר זה, כי המתכננים כבר עמדו בקשר עם מנהל לשכת התכנון על מנת לקבל את הערותיו ביחס לפעולות הנדרשות מצידם במידה שהצעה זו תאושר. עוד מציינת המדינה, כי ככל שיצומצם צו הביניים, יחדשו רשויות התכנון את הדיון באישור התכנית המופקדת, ובכלל זה ידונו אף בתיקון האמור בנוגע לדרך הזמנית. באם תאושר התכנית, והתיקון בעניינה של הדרך הזמנית בכל זה, יידרשו החברות הקבלניות לקבל היתר בנייה לצורך השלמת ביצוע עבודות הסלילה של דרך זו. המדינה מבהירה, כי נדרש מתן אישור לדרך הזמנית במסגרת אישור התכנית המופקדת, מאחר שעלול להיווצר פער זמנים בין כניסת התכנית לתוקף לבין השלמת ביצוע מערך הדרכים החלופיות בשטח הסמוך לדרך הזמנית.

עמדת העותרת

13)      העותרת מתנגדת לבקשה לצמצום צו הביניים לצורך פריצת קטע הדרך. לטענתה, מבקשתה של חפציבה עולה כי היה לה חלק בפריצת הדרך הבלתי חוקית, למצער באמצעות קבלני המשנה מטעמה. המדובר מבחינת היזמים בפרקטיקה של בנייה בלתי חוקית כענין של שיטה, לפיה תחילה מבוצעות עבודות אסורות ונקבעות עובדות בשטח, ולאחר מכן מתבקש על ידם הכשר בדיעבד. העותרת מבקשת כי במסגרת דחיית הבקשה, תחוייב חפציבה בהחזרת המצב לקדמותו בשטח במסגרת הליך על פי פקודת בזיון בית משפט.

עמדת יתר המשיבים

14)      המשיבות 7 ו-8 מודות כי קבלנים מטעמם עסקו בהכשרת הדרך הזמנית, אלא שלטענתן, הדבר נעשה בתום-לב, מבלי שמי מהן סבר כי יש בכך משום הפרת צו שיפוטי. לדבריהן, הדרך שהוכשרה אינה דרך חדשה, אלא דרך שהייתה קיימת עוד בטרם צו הביניים, ונעשו בה עבודות הכשרה מינוריות של הידוק הקרקע וכיסוי שוחות ביוב, שעיקר מהותן היא הבטחת הדרך מפני מפגעים. זאת, עקב לחצים כבדים ומובנים מטעם התושבים, שנותרו מנותקים, ללא כביש גישה לביתם. כמו כן, הן מציינות כי מיד עם פניית אנשי המינהל האזרחי אליהם, הן הפסיקו את העבודות. המשיבות מדגישות עוד כי כתוצאה מצו הביניים נגרמו להן נזקים כספיים כבדים, ומשום כך אין מקום לקנוס אותן. נציגי הדיירים בהליך זה תמכו אף הם בבקשה לצמצום צו הביניים.

הכרעה

15)      תוכן הבקשה מעלה שיקולים נוגדים: מצד אחד, אין ספק כי פריצת דרך שלא היתה קימת באיזור הנתון לצו ביניים שיפוטי האוסר כל פעולה בשטח הרלבנטי מהווה הפרה של הצו. יש בכך גם משום הפרה של דיני התכנון והבנייה, המחייבים לצורך כך תכנית תקפה והיתר לעבודה. בנסיבות הליך זה, העוסקות בטענות העותרים בדבר הפרה מאסיבית של דיני התכנון בהיקפים רחבים במיוחד, מקבלת הפרת צו הביניים בענייננו מימד חומרה מיוחד.

           ההפרה היא הפרתן של משיבות 7 ו-8 שקבלן מטעמן ביצע את העבודה, ובמידה מסוימת גם של חפציבה, האחראית העיקרית לבנייה בשכונה, ואך למצער, העלימה עין, ולא נקטה במהלכים שהיה עליה לנקוט כדי להבטיח את חוקיות העבודה שנעשתה בשטח הנתון לפיקוחה. העובדה כי הן חפציבה והן משיבות 7 ו-8 לא פנו לגורם התכנוני המוסמך, ולא קבלו היתר עבודה, מהווה הפרה מהותית של דיני התכנון ושל צו בית משפט זה, ויש להתייחס לכך בחומרה המתאימה.

16)      מנגד, המציאות בשטח פוגעת פגיעה ממשית בתושבי המקום, הנאלצים לקיים חיי יומיום בתנאים קשים מנשוא. קושי זה נובע מהעדר נגישות לבתיהם, וגורם הכבדה יתירה לא רק על מהלך חיי היומיום שלהם, אלא גם על צורכי חירום שונים שלא ניתן לספקם לשכונה עקב קושי של רכבי חירום ושירותים להגיע למקום בהעדר תוואי דרך מסודר לצורך כך. במציאות בשטח, נדרש פתרון מהיר ויעיל שיאפשר חיים תקינים של תשובי השכונה, ויש לחתור לפתרון כזה באמצעים שהחוק מעמיד למעורבים בדבר.

17)      האיזון הראוי בין השיקולים הנוגדים קרי – בין חומרת הפרתם של היזמים את החוק ואת צו בית המשפט לבין מצוקתם הממשית של התושבים הוא לאפשר הכשרת דרך גישה חלופית לתושבי שכונת חפציבה ב’, תוך הטלת הוצאות משמעותיות לטובת אוצר המדינה על אלה שהיו מעורבים בהיקף כזה או אחר בביצוע עבודות בלתי חוקיות בשטח, הנוגדות צו שיפוטי ואת המצב התכנוני בשטח. בדרך זו יועבר מסר של הרתעה מפני המשך הפרת החוק במיתחם, אך בד בבד ינתן מענה לצרכים אמיתיים של אוכלוסיית תושבים גדולה הזכאית לתנאים מינימליים של רווחה ונוחות.

לאור האמור, אנו מחליטים:

18)     (א)  הצו הארעי יצומצם כך שיתיר לחפציבה לנקוט הליכים מתאימים על מנת לאפשר את סלילת דרך הגישה באופן שיהא תואם לדיני התכנון והבנייה ולמצב התכנוני התקף במקום.

          (ב)  המשיבות 7 ו-8 תשלמנה לטובת אוצר המדינה הוצאות בשיעור 60,000 ₪, ואילו חב’ חפציבה, המשיבה 13, תשלם הוצאות כאמור בשיעור 40,000 ₪.

          (ג)  באשר לעתירה העיקרית, נבקש מבעלי הדין כי יגישו לנו הודעות משלימות בסמוך לאחר אישורה של התכנית החדשה, ובכל מקרה, לא יאוחר מתום 90 יום מהיום.

           ניתנה היום, כ’ בטבת תשס”ז (10.1.07).

המישנה לנשיאה                               ש ו פ ט ת                                    ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   06001430_R18.doc   יט

מרכז מידע, טל’ 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il