נועד לגדולות
 

הממשלה אישרה העברת 100 מיליון דולר לפלשתינים,  אולמרט: בכוונתי להמשיך ולהיפגש עם אבו מאזן

המימסד הציוני משתמש בעם ישראל ובארץ ישראל לצרכיו, כבעל בית לכל דבר וענין. בראש המימסד כיום עומד הבעל של עליזה. עוד בהיותו אך שר במדינת היהודים הוכיח כי נועד לגדולות, כאשר סימן, לבקשת האנטישמים, בהנהגת אורי אבנרי, את תוצרת היהודים ביש”ע, המיועדים ליצוא לשוק האירופי.

המימסד בראשות אהוד אולמרט, מחריב את הארץ לפי ראות עיניו, בדרך “דמוקרטית” – “אני אחליט”, “אני אנווט”, “אני אגרש”, “אני אתנשק” ו”אני אלקק”, בשם הדמוס היהודי. בימים אלה קבל ראש ממשלת ישראל גושפנקא רבנית למעמדו כ”בעל הבית”….

גושפנקא רבנית

“בהופיע מודעה זו, פרסם רבי סטיפן וייז, ראש הציונים בניו-יורק ומגדלור לנכבדי היהודים בעיר, את הידיעה הבאה, הנושאת את התאריך ה-23 לפברואר, 1943:

‘הקונגרס היהודי האמריקאי, תוך תיאום עם ארגונים יהודים מוכרים, מבקש להבהיר כי לא נתקבל כל אישור להצעה, כביכול, של ממשלת רומניה להתיר את צאתם של שבעים אלף יהודים. לפיכך אין כל הצדקה לעריכת מגבית למטרה זו'”. (“כחש”, בן הכט)

       סלקציה                            
                                                    

בימים אלה פנה הרב מצגר לבעל הבית, אהוד אולמרט, בדרישה למנוע את כניסתם לארץ של קומץ יהודים תמהוניים, שהשתתפו בוועידה להכחשת השואה בטהראן.

אחד המאפיינים היותר בולטים אצל מלחכי פנכה היא ההתפרצות לדלתו הפתוחה של הפריץ. כשהדלת  פתוחה ואין מכשול בדרך אפשר להגיע בקלות למקום טוב באמצע.

כמו-כן – ידוע שהמימסד היהודי, זה מאה שנה ויותר, אמון על תורת הסלקציה. ה”מנהיגים” קובעים מי לחיים ומי למוות. מי יישלח לאושוויץ, בשתיקת כבשים, ומי יעפיל על רכבת החיים של קרובים ומקורבים, מי יורשה להעפיל לארץ (מיעוט של “רצויים”) ומי לא יורשה (רוב העם היהודי שלעולם איננו רצוי), איזה חינוך יזכה לתמיכה (החינוך האנטישמי) ואיזה חינוך (החינוך היהודי) יידרש לעמוד כעני בפתחם של גוזלי קופת הציבור, מי יישלו ויוכל להמשיך בחייו הפראזיטיים על חשבון קופת הציבור, המממנת את חובות ההימורים שלו בבורסה, ומי יתייסר ויראה בחורבן מפעל חייו, בחורבן ביתו, בחורבן נחלתו, בחורבן אימונו ונאמנותו… – בחורבן חייו.

בימים אלה ממש מתחבק ומתנשק ראש ממשלת ישראל עם הד”ר להכחשת השואה, רוצח העם היהודי, אבו מאזן.

כבוד הרב אינו דורש לגרש את ראש הממשלה מן הארץ.

לפני חדשים ספורים שלח ראש ממשלה בישראל את ילדי ישראל למוות בטוח, כדי להעלות את קרנו במידה כזו, שתאפשר לו לבצע את מדיניות היודנריין – הטיהור האתני מיהודים בארץ ישראל, וראשית לכל, גירוש המשפחות השכולות, שבניהן נפלו באותה מלחמת סרק.

הכל ידעו, ובראש ובראשונה ידעו וועדת החוץ והבטחון וממשלת ישראל, שבלבנון נבנית ומתעצמת מכונה אדירה להשמדת ישראל. המימסד הציוני הבליג, עד שהתעורר הצורך באיזה מופע פירוטכני לקדם ולהאיר את הדרך אל ה”התכנסות”.

כבוד הרב שתק!

“יוקרת השואה”

                               “אסור להשוות שום דבר לשואה…”           

“יוקרת” ה”שואה” היא בנפשו של המימסד הציוני. כל עוד קיימת המוסכמה, המוכתבת על ידי האח הגדול, ש”אסור להשוות שום דבר לשואה”, נהנה המימסד הפושע מחיסיון לפשעיו, שהרי אלה יהיו תמיד מתחת לרף “השואה”. לנוכח פשעי מדינת ישראל, חוו קרבנות מדיניות היודנריין, בתוכם ניצולי ה”שואה”, שזכו לגדל דור שלישי בגוש קטיף, הרגשת דז’ה-וו בסרט הזה כבר היינו – מעשי הממשלה מזכירים את מעשי הנאצים… ומיד קפצו הפושעים כנשוכי נחש – הקרבנות מעיזים להרגיש ולבטא את הרגשותיהם האישיות, שלא על פי תכתיב המימסד. מה קורה פה? מדוע מקלקלים את השורה, האומרת – אסור להשוות שום דבר – זוהי “זילות השואה”! איך אפשר לנהוג זילות כזו ביקרה מכל פז פוליטי? זוהי “הכחשת השואה”! ואסור להכחיש שואה, מותר רק לבצע אותה!!

בישראל, כידוע, מותר לבצע את הפשעים האיומים ביותר נגד העם היהודי, אבל אסור ל”הסית” נגד הפושעים.

ימים ולילות של בדולח

לאחר ימי הבדולח בגוש קטיף, בהם הרבנים שתקו, אף לא יצאו בשק ואפר לרחובות הערים לזעוק זעקה גדולה ומרה, יצאו הרבנים מצגר ועאמר לביקור במעוז הקאתולים, בואתיקן, אצל “ממלא המקום”, האפיפיור שהיה בנעוריו חבר בתנועת הנוער ההיטלראית. להגנתו טוען ה”בורג הקטן”, שלא היתה לו ברירה….

העובדה שדווקא האדם הזה, עם עבר של הזדהות עם רצח העם היהודי, בנעוריו, נבחר להיות אבי כל הקתולים, מעידה שוב על טיבה של הנצרות, ומזכירה את העובדה, שההסטוריה הנוצרית, העקובה מדם יהודים, היא אם החייתיות הנאצית.

לפני ראשה של כנסיית הדמים הזו, שיטחו הרבנים הראשיים של מדינת היהודים את בקשתם, לגנות את שריפת בתי הכנסת בגוש קטיף על ידי המוסלמים…… ולא התביישו! לא התביישו לנער חצנם וחוצן המדינה המפרנסת אותם, מפשע חורבן התישבות יהודית תרומית וצדקת, בארץ ישראל, על בתי הכנסת שלה, הישיבות, המכינות, האולפנות, בתי הספר… חיים שלמים, שנבנו באהבה, בעמל חיים ושנים, של דם, יזע ודמעות, שעלו באש שנאת ישראל מבית, במשך ימים אחדים, לעיני עולם משתאה. אך העולם, כמנהגו נוהג, ההשתאות התחלפה בהרגשת רווחה עצומה – כמה רווח נקי במעשה הזה של המדינה האנטישמית ביותר בעולם – ישראל!

פשעי מדינת ישראל נגד העם היהודי מכחישים את השואה, מוזילים אותה, מחליפים אותה. פשעי מדינת ישראל מעניקים מחילה למפרע ומראש לכל פשעי הגויים נגד העם היהודי. בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו, ומדינת ישראל עלתה על כולנה!

והרבנים שותקים!