שישה דברים שונים באופן משמעותי מהרגיל קרו לנו בשנתיים האחרונות, היו אלו ארועים וגילויים האמורים להשפיע על עתיד המדינה ב-50 השנים הבאות. המעניין הוא, שרק עכשיו מתחיל הדבר לחלחל אצל כמה מקובעי ההחלטות והמדיניות. בגדול ובאופן ברור ביותר,  אנחנו עדיין בפיגור מחשבתי בן דור שלם,  מדשדשים אי-שם בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה, בקונספציות שעבר זמנן. להלן ייבחנו ששת הארועים ויוצגו פתרונות:

הדבר הראשון

אנו מבינים כיום, מעל לכל ספק, שחיינו באשליה ששלום הוא בר השגה. כיום אנו מבינים  שלא יתכן שלום אמת עם הפלשתינאים גם בטווח הרחוק יותר. הדרישות”המתונות” שלהם לחזרה לגבולות 67′ ולהחזרת הפליטים, יחד עם ההתעקשות של מרבית הפלשתינאים (החמאס ודומיו) כנגד הכרה במדינת ישראל, מצביעים לא רק על כשל קונספצואלי בן שנים בהבנת הסיכסוך שלנו עם הפלשתינים, אלא בעיקר על ההתעלמות מוחלטת כמעט, מהאסונות שבדרך לשלום מדומה, מה שהביא לנו 5 מלחמות ו-4 אינתיפאדות (ועזה עם הקסאמים). לא הבנו שג’סטות מצידנו לא יתקבלו על ידם, שויתורים יראו כחולשה ושהמוות והנקמה קדושים להם יותר מהחיים. כיום, כאשר אנו יודעים זאת וכאשר אנו חוזים בהם מתארגנים ומתחמשים במטרה לפגוע ולהכאיב לנו בעתיד הקרוב, עלינו לישם אסטרטגיה אגרסיבית, הן התקפית והן מונעת. אנו חייבים לפעול ביד קשה ואף אכזרית לעיתים כנגד כל אלימות מצידם כלפינו, להכאיב להם ככל שניתן במסגרת החוק הבינלאומי ולנתק כל קשר איתם לרבות מסחר, כלכלה, חשמל, דלק ופועלים. כל זאת עד שהפלשתינאים יבינו שבשל היותם הצד התוקפני והמובס, הסדרים ממערב לירדן יתקיימו רק בתנאים שאנו נכתיב ולא לפי מאוויהם.

הדבר השני

הוא חשיפת חולשותינו הצבאיות במלחמת לבנון השניה. פתאום התברר לנו שהאגדה על זה שאנחנו “עם לוחם ומנצח תמיד” לא כל כך נכונה מאז המלחמה האחרונה. היינו ערוכים למלחמה מודרנית אבל בנוסח 67′ ו-73′ אבל בשום אופן לא להתשת גרילה,  לטקטיקת המנהרות והחפירות והפעלת אלפי טילים קצרי טווח כמו שהכינו לנו האיראנים והחיזבאללה. צה”ל חייב להתארגן כיום אחרת. בניין הכוחות שלנו, ההצטיידות והנשק חייבים להיות מותאמים להביס אויב מסוג חיזבאללה משום שהערבים כולם (בעיקר הפלשתינאים) ישענו בעתיד על ה”הצלחה של החיזבאללה” כנגדנו בכל בניין כוחותיהם בהתחמשותם ובטקטיקה שלהם. כמדינה עם פיתוחי הנשק הטובים ביותר בעולם, אין ספק שנמצא את הפתרונות לתעלות ולמנהרות ולניטרול שיגורי טילים למיניהם ויש להתרכז בכך ומייד. יש להחזיר מייד לארסנל נשק נגד מחבלים מחופרים כמו פצצות נפלאם ופצצות דלק אויר.

מכיוון אחר לגמרי עלינו לפתח שוב כושר לפעילויות חתרניות והרסניות במדינות התומכות באויבינו. ידענו לעשות זאת בעבר בסודיות וביסודיות ועלינו לעשות זאת כיום בעיקר במדינות כמו אירן וסוריה.

הדבר השלישי

הוא דווקא חיובי. התברר לנו שאנו אחת המדינות המובילות בעולם בפיתוחים מדעיים וטכנולוגיים ושכמות המוח היצירתי לסנטימטר מרובע פה היא מן הגבוהה ביותר בעולם. לפיכך ניתן לכוון את כלכלת ישראל לכיוון של כלכלת מחקר ופיתוח, כלכלה מתוחכמת ומתקדמת שכל מערכות הכלכלה בעולם המתקדם ישאפו ליחסים טובים איתה (וכך גם מדינותיהם). רצוי שידעו שכדאי להיות ידיד מדינת ישראל.

הדבר הרביעי

שחזינו בו ואשר עלינו לפעול בנחישות לניטרולו הוא הגדלת הפערים החברתיים והכלכליים לממדים המסכנים את אחדות האומה שלהם ואת הנחישות להלחם למען המדינה. יש לבטל קיצבאות גורפות ולפעול בסיוע נקודתי למשפחות וליחידים חלשים כלכלית, יש לתגבר את מערך החינוך (חינם!!) ולהרחיבו ליום לימוד ארוך עם ארוחה חמה לכל ילד מגיל 3 עד גיל 18, יש לספק כרטיס חכם לרכישת מזון בסיסי ותרופות לכל נזקק ונצרך.

הדבר החמישי

הוא, שהתברר לנו, דרך התגברות התנועות האיסלמיות בקרב ערביי ישראל ודרך מנהיגותם, שהם רואים את עצמם יותר כפלשתינאים מאשר כישראלים. אנו חייבים ל”קרוא לילד בשמו”- יש לנו כיום “גייס חמישי” לא קטן אשר מהווה איום על המדינה בהיותו באופן ברור חלק מאוייבי המדינה. חובה על המדינה להנפיק תעודות זהות חדשות לכל אזרח כנגד שבועת אמונים למדינת ישראל. המסרב להשבע יקבל מעמד של תושב ולא יהיה חלק במערכות החינוך והבריאות במדינה אלא תמורת תוספת מיסים. במקביל, יש ליצור בהקדם מערכת חוקים אשר תנטרל את קיני הקיצונים שבתוך ערביי ישראל,  לבודדם ואף לגרשם, מצד שני יש לפעול לקרב אלינו את אותם ישובים וכפרי מיעוטים אשר ישבעו אמונים למדינה.

הדבר השישי

הפחד מהאיסלם הקיצוני במדינות העולם בכלל ובאירופה בפרט, יוצר גישה פייסנית יותר כלפי הערבים, גישה שהיא בדרך-כלל על חשבון ישראל. היות ורוב מדינות העולם (ורוב מדינות האו”מ) הן מוסלמיות או “מתפתחות” ושמאלניות, נוצר אוטומטית רוב אוטומטי בעד החלטות אנטי ישראליות ואין כל הבטחה שהווטו של ארה”ב יעמוד תמיד לצידנו בעתיד. מדינת ישראל חייבת לפיכך לפעול בכוחניות בזירה הבינלאומית. ל”צפצף” על האו”מ ושליחיו למזרח התיכון כבימי בן-גוריון ולהתנהג כמו “מדינה משוגעת” שיש לה פראנויה של שואה. לפיכך, על המדינה להסיר את העמימות ביחס לפוטנציאל הגרעיני ולהסביר לכל: ש”כל עוד מדינה מוסלמית אחת מחזיקה בנשק גרעיני, לישראל הזכות המלאה להחזיק בנשק גרעיני למטרות הרתעה ויצירת מאזן אימה”. ומכאן שבימים אלו ממש עלינו לאיים באופן ברור על איראן בכליה מוחלטת אם תמשיך ותפעל למען חיסול מדינת ישראל.

לא יקשה עלינו להפוך שוב לאומה חזקה אמיצה ולוחמת. מה שבעצם הכי חסר לנו כיום, הם קובעי החלטות אשר יישמו אסטרטגיות יצירתיות ואקטיביות אשר ישנו את פני הדברים מקצה לקצה נוכח המצבים החדשים.

הכותב השתלם במדעים אסטרטגיים בארה”ב