עוד על פנייתי להעביר מכהונתה, משום בורותה המקצועית, את השופטת גיליה רביד
עוד על פנייתי להעביר מכהונתה, משום בורותה המקצועית, את השופטת גיליה רביד
|
מדוע שר המשפטים מגלגל את תפוח-האדמה הלוהט הזה לפתחה של הנציבה, אשר אין לה – גם לדעתה וגם לדעתי – כל סמכות בעניין הזה?
הרצאת-מבוא קצרה על חלוקת הסמכויות בין שר המשפטים לבין הנתל”ש.
עוד על פנייתי להעביר מכהונתה, משום בורותה המקצועית, את השופטת גיליה רביד
אני פונה אל שר המשפטים ואל נשיא ביהמ”ש העליון, על מנת שיפעיל את סמכותם לפי החוק, ויפנו אל הוועדה לבחירת שופטים, כדי להדיח את השופטת גיליה רביד, משום בורותה המקצועית.
נשיא ביהמ”ש העליון, אהרן ברק, לא טורח לענות, וממשיכת-דרכו אינה טובה ממנו – בעניין זה, לפחות.
מדוע שר המשפטים מגלגל את תפוח-האדמה הלוהט הזה לפתחה של הנציבה, אשר אין לה – גם לדעתה וגם לדעתי – כל סמכות בעניין הזה?
הרצאת-מבוא קצרה על חלוקת הסמכויות בין שר המשפטים לבין הנתל”ש.
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 23.10.2006
לכבוד
מר מרדכי כהן
יועץ השר
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדי,
הנדון: כב’ השופטת גיליה רביד, בימ”ש השלום, ת”א-יפו – בורות – סעיף 7(4)
בהמשך למכתבי אליכם מיום 3.7.2006, בנדון, למכתבך אלי, מס’ 2006-0002-9200, מיום 14.8.2006, למכתבי אליך מיום 12.9.2006 (העתקו מצורף) ולשיחתנו הטלפונית, אתמול.
לצורך המשך טיפולכם בנושא אבהיר כיצד רואה אני את חלוקת הסמכויות בין שר המשפטים לבין הנתל”ש.
אתחיל מפגמים התנהגותיים של שופטים אשר אינם עולים כדי עבירות משמעת (אם יש כאלה). פגמים כאלה הם בסמכות הנתל”ש בלבד, ואם המתלונן פונה אל שר המשפטים, יכול השר לדחות את תלונתו, או – וזה הרצוי – להעביר את הטיפול בתלונה לידי הנתל”ש.
אחרי הפגמים ה”קלים” האלה באים פגמים התנהגותיים של שופטים אשר מהווים עבירות משמעת. פגמים כאלה הם בסמכות השר ובסמכותו המקבילה של הנתל”ש, ובמקרה כזה אם המתלונן פונה אל שר המשפטים – ולא אל הנתל”ש – ואם מעדיף השר להעביר את הטיפול בתלונה לידי הנתל”ש – זה אפשרי, אבל אם טיפולו של הנתל”ש אינו מניח את דעתו של המתלונן – רשאי הוא לחזוראל השר, על מנת שזה יפעל על פי סמכותו-הוא – סמכות של “קובל” בדין המשמעתי.
אחרי הפגמים ההתנהגותיים האלה באים פגמים התנהגותיים של שופטים אשר יש בהם משום הזדון – וממילא הם גם עבירות משמעת. פגמים כאלה – לדעתי – גם הם בסמכות השר ובסמכותו המקבילה של הנתל”ש, אבל הנתל”ש הנוכחית – טובה שטרסברג-כהן – עונה לי כי היא “לא בוחנת כליות ולב” – דהיינו שהיא לא מטפלת בתלונות על התנהגות זדונית של שופטים.
הבעייה בנושא הזה היא שחוק הנתל”ש מעניק לנתל”ש חסינות מפני ביקורת שיפוטית, וזה אומר שדעתה של הנתל”ש על היקף סמכויותיה היא, למעשה, בגדר “חוק המדינה”, ובמקרה של תלונה כזאת שר המשפטים הוא בעל הסמכות היחיד להעמיד את השופט לדין משמעתי (כל עוד לא יבוא נתל”ש אחר, אשר יראה אחרת את תחום סמכותו).
מעבר לכל אלה קיימים שופטים אשר יכולתם המקצועית אינה מניחה את הדעת. שופטים אלה יכול להיות שהתנהגותם תהיה ללא-רבב: לא מאחרים להגיע לעבודה, נותנים פסקי-דין במועד, לא אוכלים זכוכית ולא שותים סולר בזמן הדיון, אבל מהבחינה המקצועית הם שופטים גרועים.
כדי להעביר מכהונתו שופט גרוע אשר מתנהג יפה, אבל לא יודע את מלאכתו, קיים סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה, המסמיך את שר המשפטים או את נשיא ביהמ”ש העליון לפנות אל הוועדה לבחירת שופטים על מנת שתעביר את השופט מכהונתו.
בנושא הזה, יש לציין, אין מחלוקת על כך שלנתל”ש אין כל סמכות, וזה מחזיר אותי אל פנייתי בעניין השופטת גיליה רביד, וטענתי הייתה שהיא גילתה בורות מקצועית.
מה לנתל”ש וליכולתו המקצועית של שופט? אין ולא כלום!
לא, אני לא שוללל את זכותו של השר להתייעץ עם מי שירצה – אבל בתנאי שהוא לא יתפרק מסמכותו, ויעבירנה לאחרים.
הגברת טובה שטרסברג-כהן, כשהייתה עדיין שופטת, השתמשה חופשי-חופשי בביטוי עזות-מצח, ולכן לא אחטא בלשוני אם אומר כי במכתבה אלי מיום 21.8.2006 (עם העתק אליך) היא גילתה עזות-מצח ברמה גבוהה.
וכל כך מדוע?
ראשית – משום שהיא ענתה לי כאילו שאני פניתי אליה;
שנית – משום שהיא עשתה ממני אידיוט אשר פונה אליה בעניין אשר לכל הדיעות אינו בסמכותה, כאשר היא יודעת – מהתכתבויות קודמות שלי אתה – שאני יודע את כל מה שהיא “מגלה” בסעיף 5 למכתבה – ושאני גם מסכים אתה בעניין הזה;
ושלישית – היא מתייחסת אלי בחוסר-כבוד: אני לא דיברתי על “בורות” במרכאות, ולא על “בורות כביכול”, אלא על בורות ממש. היא יכולה לקבל את עמדתי, היא יכולה שלא לקבל את עמדתי, והיא יכולה – וזה לדעתי הדבר היחיד שהיא מוסמכת לעשות – זה להחזיר אליכם את פנייתי, ללא טיפול, בנימוק שהיא לא מוסמכת לטפל בנשוא פנייתי.
למען הסדר הטוב אני מצרף כאן גם העתק מכתבי אל הנתל”ש.
וכמו שאמרתי לעיל – שר המשפטים רשאי להתייעץ עם מי שהוא רוצה, אבל בסוף הוא צריך להפעיל את שיקול-דעתו שלו.
ולסיום: אם הנימוקים שהבאתי כדי להראות את בורותה המקצועית של השופטת גיליה רביד אינם יוצרים “מאסה קריטית” להפעלתו של סעיף 7(4) הנ”ל – יש לי “דוגמאות” נוספות, אשר התגלו לי אחרי מכתבי המקורי – רק תבקשו (בינתיים, כל עוד השר לא מגלה נכונות להפעיל את סמכותו, אני לא רואה טעם להשקיע אנרגיה נוספת בנושא).
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
מצורפים:
העתק מכתבי אליך מיום 12.9.2006
העתק מכתבי אל הנתל”ש, היום
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 12.9.2006
לכבוד
מר מרדכי כהן
יועץ השר
משרד המשפטים
ירושלים
נכבדי,
הנדון: כב’ השופטת גיליה רביד, בימ”ש השלום, ת”א-יפו – בורות – סעיף 7(4)
בהמשך למכתבי אליכם מיום 3.7.2006, בנדון, ולמכתבך אלי, מס’ 2006-0002-9200, מיום 14.8.2006.
אבקש ליידעני אם מכתבו אלי, מיום 21.8.2006, של מר שמואל חמדני מנציבות תלונות הציבור על שופטים, אשר העתקו נשלח אליך, מהווה את סיום טיפולכם בפנייתי.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 23.10.2006
לכבוד
הגב’ ט’ שטרסברג-כהן
נציבת תלונות הציבור על שופטים
ירושלים
נכבדתי,
הנדון: כב’ השופטת גיליה רביד, תיקכם 766/06/י’/שלום ת”א
לא ברור לי פשר מכתבכם אלי בנדון, מיום 21.8.2006: לא פניתי אליך בשום תלונה, ובכלל לא פניתי אליך בנדון, ושנינו מסכימים שהנושא אינו בסמכותך.
מהטעמים המפורטים במכתבי אל יועץ שר המשפטים, את נדרשת לאלתר למשוך את “החלטתך” ולהודיע לכב’ שר המשפטים שהנושא אינו בסמכותך.
בשולי הדברים אעיד כי לפני שאת משתמשת – בפעם המי-יודע-כמה – במילה “בוטה” אני ממליץ לך לחפש באינטרנט את המאמר מה זה “בוטה”? על כבודה האבוד של המילה “בוטה”, ועל הייחוד שלה, המתמסמס והולך:
https://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=31&rc=quimka
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד