מקדש-מעט
מקדש-מעט
|
שריפת בית הכנסת בנצרים
דו”ח על ההתנחלויות הישראליות בשטחים הכבושים
פרסום דו-חודשי של האגודה לשלום במזרח התיכון כרך 15 מס’ 6
נובמבר-דצמבר 2005
“כל העיר” מדווח כי עיריית ירושלים תעודד 2,500 נפש ממפוני נווה דקלים להתיישב באורח קבע בשכונה חדשה בהר חומה.
28.8
“ירושלים” מדווח על תכנית לבניית 500 יחידות דיור בהר חומה. כרגע יש בהתנחלות הר חומה 2,500 יחידות דיור.
|
|
מקדש מעט
וכך הוא נראה טרם שריפתו
לפני כמה שבועות נתקלתי באתר nrg בכותרת הבאה: “המלחמה השניה של א'”
מתחת לכותרת, פרי מקלדתו של קלמן ליבסקינד:
“אם עד היום נחשפנו לא’, העובדת לשעבר בלשכת נשיא המדינה, דרך המלחמה שהיא מנהלת עם משה קצב, הרי שעכשיו מתברר כי בחודשים האחרונים היא ממלאת תפקיד מרכזי בקרב סוער לא פחות, בחצר ביתה.
“לפני שנה וחצי הקימו כמעט כל שכניה של א’ בבניין המשותף שבו היא גרה – בניין שבו הרוב הגדול של הדיירים שומר מצוות – בית כנסת מאולתר בחניון המקורה של הבית, על החניות הפרטיות שלהם. א’, מסתבר, לא אהבה את הרעיון, ופתחה בקרב עיקש וחסר פשרות נגד המתפללים. לפני כשמונה חודשים הם חגגו שנה לפתיחת בית הכנסת, והזמינו לאירוע את הרב הראשי לישראל יונה מצגר, שבני משפחתו הקרובים מתפללים במקום….”.
הצצתי ונפגעתי, כלומר, רתחתי!
שיגרתי תגובה ל-nrg, אך המערכת לא מצאה לנכון לפרסם. אשר על כן, נשענתי על אדיבותה של מערכת nfc ותגובתי פורסמה באתר זה, כדלהלן:
“זמן: 05/09/06 10:52
“לאחר שהגבתי, תגובה שלא פורסמה, הם הורידו פתאם את הסקופ ל”מקומי” –
“להלן התגובה שלא פורסמה – אני גרה בבנין של א. אותו שכן החתים שכנים תמימים על נייר בו הם מסכימים למשכן זמני לבית כנסת בחנייה. הוא הבטיח שהסיפור הזה ייגמר בתוך שלושה שבועות.
“אני, שאיני חותמת בתמימות על מסמכים, הבהרתי לשכן ש”אין דבר קבוע יותר מן הארעי”. לא חתמתי! נכון שהיה רק דייר נוסף אחד שלא חתם. האחרים חתמו בידיעה שזה זמני. אצלינו מאמינים לאנשים, ועוד לכאלה שמקימים בתי כנסת!
“הסובלים העיקריים מבית הכנסת היו בני משפחתה של א. שהשבת שלהם היתה חריקה בלתי פוסקת של כסאות פלאסטיק על ראשיהם. בשמחת תורה הבית כולו רעד מן הריקודים, תארו לכם מה הלך בדירה שמתחת, היא דירת משפחת א.
“כף רגלי אינה דורכת באותו בית כנסת, אני שומרת מצוות חרד”לית, וכמובן מתפללת בקביעות, אך בשום פנים ואופן לא בחניית ביתי שלי. אני מתנגדת עקרונית לבית הכנסת שהפך את ביתנו למקום ציבורי, אליו יכל להיכנס כל דיכפין.
“ביום שישי האחרון היה איזה אינצידנט בעניין השער, המתקלקל חדשות לבקרים, אולי בגלל שהוא מורם ידנית מידי שבת ונשאר פתוח למתפללים. והדיירים נאלצו לחנות בחוץ.
“א. חנתה לפני השער, שעליו היה שלט – השער מקולקל, נא להשאיר את המכוניות בחוץ-. “בבקר קם השכן, ראה את המכונית, המוכרת לו היטב, והזמין את המשטרה לטפל באיזו מכונית החוסמת את הכניסה לחנייה (שלא ניתן ממילא להיכנס אליה), אמא של א. התפרצה, והשכן אמר לה – הכרזתי מלחמה על הבת שלך -. הוא גם הבטיח להביא את התיקשורת, אני מצידי אמרתי לו שעירוב המשטרה היה מעשה נבזי במיוחד, בהתחשב במצבה הרגיש של א.
“טוב, קצר כאן המצע. מסתבר שההוא לא התאפק ואכן פנה לתיקשורת.
יפה הוא לא יוצא מזה”.
אילולא היתה א’ מעורבת בסיפור, מובן שלא היה בו כלום מן ה”סקופ”, והאדון ליבסקינד לא היה מזיז אצבע על המקלדת בנושא זה, שכן חניות מקורות רבות בשכונת חומת-שמואל (הר-חומה) משמשות כ”בתי כנסת”, מציאות שאינה מכבדת את בתי הכנסת, לא את המתפללים, לא את עירית ירושלים ולא את מדינת היהודים.
למעשה זו תופעה מוכרת בכל רחבי הארץ.
בשכונת חומת שמואל המיושבת באלפי מתפללים יש רק שני בתי כנסת קטנים, שניבנו ככאלה. כל שאר “בתי הכנסת” פועלים בחניות, כאמור לעיל, להוציא שנים שלושה מניינים בבתי הספר ובמעון “אמונה” ואולי בעוד מבנה או שנים, באדיבות בעלי המבנה או מנהליו.
לפני חדשים מספר הפגינו תושבי חומת שמואל “נגד סגירת שני בתי כנסת” בשכונה. הקורא המצוי סבור בוודאי שמדובר במבנים שניבנו ללא רשיון, ועל כן, אחת דתם לההרס. עד לידי כך הגיע השפל, שאנשים אינם מפגינים למען בנית בית כנסת, אלא נגד הפסקת פעילות בתי הכנסת בחניות. הריסת “בתי הכנסת” נדחתה, והושתו עליהם קנסות כבדים.
במשך ארבעים שנות עבודתי שילמתי את כל המסים שמטילה מדינת-המיסוי-מן-הגבוהים-בעולם. גם היום, מנוכים מגמלת הפנסיה העלובה של עובדת מדינה ממוצעת, כל המסים על פי חוק. כנ”ל הדין בבעלי. במשך כל השנים אנו משלמים גם את מס הארנונה, שבירושלים איננו מן הנמוכים.
ומה השימוש שעושה ה”מדינה שהשמאל בנה” בכספי המסים שלי?
היא מממנת בזה אחר זה את מפעלי החרבת הישוב, היא מממנת את הכשרת צה”ל להחרבת הישוב, היא מממנת את תשלום חובות הקבוצים הפראזיטים מאז היווסדם, כי הקופה שלהם! זה מובן מאליו כל כך – הקופה שלהם. ועל כן, תקצוב כל צורך יהודי במדינה הזו נחשב לכניעה ל”סחיטה”!
הלכה שטירמרית בידוע, הדתיים סוחטים!
וזה ממש מעניין! הדתיים תמיד, תמיד סוחטים, והחילונים לעולם אינם סוחטים! למה! כי החילונים מחזיקים בקופה שאנו ממלאים, ולנו אין ברירה אלא לסחוט!
חינוך יהודי, כזה שרצינו לתת לבנותינו, מדינת ישראל אינה מעניקה, אשר על כן, נאלצנו לממן את כל שנות לימודיהן על פי “חוק חינוך חובה חינם”. והיום נאלצות גם הן לממן את לימודי ילדיהן.
במשך עשרות שנים, בהן שילמו ה”מתנחלים” את חובות הקבוצים, וכל השנים בהם הם מכניסים למדינה דולרים בתמורה ליצוא החקלאי שלהם, הם, ה”מתנחלים”, “חיים על חשבוננו”.
השלכת מליארדים לטמיון הבורסה שבה הימרו הקבוצים והפסידו, זה מובן מאליו, אבל ההשקעה הרנטאבילית מכולן, בנין בארץ, זה “ובכן, כסף לרעבים אין, אבל יש כסף לכבישים עוקפים להתנחלויות” (חיים יבין במנגנון התעמולה האנטישמית המכונה התיקשורת הישראלית).
לא מכבר נראה ראש עירית ירושלים, לופוליאנסקי, מדושן עונג, מחוייך מאוזן לאוזן, בחברתה של שרת האנטי-חינוך, יולי תמיר, בעת גזירת סרט חנוכת בית הספר בשכונת החמאס והחמס, צור-באחר, שבגבעה ממול לחומת-שמואל.
וזה הזכיר לי את טכס חנוכת שבע עשרה כתות לימוד בנצרים, חדשים מעטים לפני החורבן. מנהלת בית הספר הזה גורשה בינתיים מביתה, מבית ספרה ומבית הכנסת שלה, שחרבו כולם על ידי אסכולת יולי תמיר. בנה, עמשא, הי”ד, נרצח בלבנון במופע האור-קולי שהפיקה סוכנות האמרגנות אולמרט&פרץ, בע”מ.
לא שמעתי מלה מהנהגה החרדים (ואני מדברת על ההנהגה בלבד), שעליה נמנה לופוליאנסקי, נגד חורבן חבלי יהודה והשומרון. לא שמעתי מלה נגד החרבת בית הספר בניהולה של רחל משולמי, היום אם שכולה, שתלמידיה פוזרו ברחבי “מדינת ישראל”. שום מלה על חורבנן של עשרות קהילות קודש על בתי הכנסת שלהן, הישיבות ובתי המדרש בארץ ישראל. לא כלום! לא כלום, לופוליאנסקי!
ואני שואלת את האדון הנ”ל, מדוע תושבי חומת שמואל אינם ראויים להתפלל בבתי כנסת? האם משום שבעיני השרה, מנוכרת ישראל, השכונה היהודית בלב ארץ ישראל נחשבת ל”מאחז בלתי חוקי”? האם בגלל שחיוכה חשוב לך?
ואם כבר מדברים על משלמי מסים וארנונה בשכונתנו, האם גם נקיון אינו מגיע לנו? התגוררנו, שלא בטובתנו, בדירות שכורות בשכונות רבות בירושלים, ושנה ורבע במעלה-אדומים, מעולם לא חייתי בשכונה מלוכלכת, כמו שכונת חומת שמואל, העלולה בקצב הנוכחי, והיא רק בת חמש, להפוך ל”סלאמס”. ראוי לו, לאדון לופוליאנסקי, לעשות סיור לימודי במעלה אדומים, כדי לראות כיצד צריך וניתן להכשיר עיר למגורי אדם!
למה צעידות הבקר שלי מחייבות אותי לנתר בין גללי כלבים, הממלאים את המדרכות? למה מראה המדרכות נסתר מתחת לשכבת תמצית אשפה, זו המלווה את נשאי שקיות האשפה למיכלי האשפה הניצבים בתוך זוהמה מצחינה? למה פחי האשפה בגן השעשועים לפעוטות צריכים “לדאוג לעצמם”, על ידי פיזור אשפתם, העולה על גדותיהם, בכל רחבי הגן? ובקיצור – מדוע אין מנקים את השכונה? האם זו אותה סיבה, להבדיל, שאין בתי כנסת?
מדוע, אדוני, ראש העיר, אינך עושה לילותיך כימים, כדי לבנות בתי כנסת ליהודים בארץ ישראל? לופוליאנסקי, למה אין לבעלי ולי ולכל שכנינו בית כנסת? למה?
מדינת ישראל החריבה עשרות בתי כנסת, וחדשים אינה בונה. מה עם חזרה בתשובה, אדון אורי?