לעיתים, נדמה כי סנטימטר אחד הינו עניין של מה בכך, במיוחד כאשר מדובר בבניין שלם, שגובהו יכול להגיע לעיתים עד מאות מטרים.

התקנות והתקנים החלים על כל מבנה בישראל- נותנים הנחיות מדויקות לגבי כמעט כל המכלולים בבית. לדוגמא- גובהו של מעקה צריך להיות 105 ס”מ לפחות [ת”י 1142], גובה האמבט צריך להיות 45-60 ס”מ [ת”י 1205.3], גובה מזקף ראש במהלך מדרגות צריך להיות 210 ס”מ לפחות [תקנה 3.36], רוחב יציאה מדירה צריך להיות לפחות 90 ס”מ בבנייה [תקנה 3.05], וכיוצ”ב.

אלא, מה אם הקבלן לא דייק, וגובה המעקה הוא 104 ס”מ? מה אם האמבט- גובהו 44 ס”מ? ואם מזקף הראש קצר בסנטימטר אחד בלבד? וכן הלאה… האם יש לצפות מהקבלן להיות עד כדי כך דייקן?

ודאי שלא. על הקבלן לא חלה החובה להיות דייקן. ההפך הוא הנכון- על הקבלן להיות נדיב…

הדרישה כי גובה מעקה יהא 105 ס”מ לפחות אינה דורשת דיוק כלל ועיקר, שכן כל מעקה שגובהו מעל 105 ס”מ יענה על דרישה זו…
כן לגבי גובה האמבט- אין דרישה לדייק למידה של 45 ס”מ בדיוק, ובלבד שגובה האמבט יהיה בין 45-60 ס”מ…
וכן לגבי גובה מזקף הראש- אין התקנה באה לחייב את הקבלן אלא לבטיחות בני האדם- ויכול הוא לבנות מזקף ראש ככל העולה על רוחו- אך שיהיה מעל 210 ס”מ, וכן הלאה.

סימוכין לחשיבותו של סנטימטר בודד, ובלבד שלא יגרע מהכתוב בתקנות ניתן למצוא בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב- א 71663/03, אורנה (פרייליך) טל ואח’ נגד סנאורה בע”מ, בפני השופטת- ניב ריבה ולהלן ציטוט:

“…
ב. ליקויי תכנון:

התובעים לא הגישו חוות דעת מטעמם. השמאית מטעם בית המשפט מונתה לאחר שהמהנדסת גב’ גלבוע קבעה כי ישנם ליקויים הגורמים לפחיתת ערך הדירה. הסתייגויותיה של המומחית לאיחור בהעלאת הטענות כנגד ליקויים אלה צוטטה לעיל, ואולם לנוכח העובדה כי הליקויים אינם ניתנים לתיקון, יהא מועד ההודעה אשר יהא, יש לקבל את חוות הדעת.

השמאית טרייסטמן קבעה כי רוחב המדרגות הינו 79 ס”מ במקום 80 ס”מ, וכי עקב כך נגרמת אי נוחות בעליה לקומה א’ בסכום של 3,261 $.

כן נקבע כי מידות הרום והשלח של המדרגות לקומה העליונה אינן תואמות את התקן הנדרש ולפיכך נגרמת אי נוחות בעליה לקומה ג’, אשר שיעור פגיעתה 1,630 $.
…”

[פדאור, 06 (6) 560]

יש לברך על פסקי דין מסוג זה. אם לא נאמץ את הגישה של בית המשפט לעיל, לא נוכל לדעת מהו הגבול המותר ככול שאינו הגבול הקבוע בתקן. לדוגמא- גובה הדלת צריך להיות 199 ס”מ [אגף]. שמא נהיה סלחנים ונסכים לגובה של 198 ס”מ?
או אולי גם 197 ס”מ?
ואם אישרנו 197 ס”מ, מדוע שלא נאשר 196 ס”מ…?
195…? 194? 193…? וכן הלאה.
לא נדע איפה הגבול, אלא אם כן נאמץ את מה שכבר נקבע בתקן הישראלי.

הערה נוספת: אם נשלח למכון התקנים, לבדיקת תקינות- אגף דלת שגובהו 198.5 ס”מ [במקום 199 ס”מ]- נקבל מחזרה את המוצר עם חותמת: “פסול”.

01/10/2006
www.benezra.co.il