אהרן ברק, קום והתהלך בארץ, להכות על כל חטאותיך
אהרן ברק, קום והתהלך בארץ,
להכות על כל חטאותיך
קל מאוד להגיד כי השופט עדי אזר ז”ל “נרצח רק משום שהוא שופט” – עובדת-אמת אשר אין חולק עליה – אבל השאלה האמיתית היא מדוע זה קרה, ומה לא עשיתם כדי שזה לא יקרה – ובוודאי כדי שזה לא יישנה.
קום והתנצל בפני אלמנתו ויתומיו של עדי ז”ל על חלקך המכריע באבדן האמון הציבורי בשופטיו – אבדן שהיה הגורם המכריע לרצח הזה – ולאלה אשר – חלילה – יבואו בעקבותיו.
קום והתהלך בארץ – חגור-שק, ברגל וללא מאבטחים – מירושלים עד לרמת-השרון, כדי להביע התנצלות-של-ממש בפני האלמנה והיתומים.
..
שמחה ניר, עו“ד
משעול גיל 1–ג‘, כפר סבא 44281
טל’09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 13.9.2006
לכבוד
השופט אהרן ברק
נשיא בית המשפט העליון
ירושלים
נכבדי,
הנדון: על-חטא שחטאת – כלפי עצמך, כלפי הזולת וכלפי אישית
נותר לך פחות מיום אחד עד לנאום-הפרידה שלך ממערכת המשפט, מחר.
אני מקווה שיהיה לך האומץ, גם לעת “רדת המסך” וגם לעת נעילת-שער, ביום הכיפורים הקרוב, להכות על-חטא, על כל אשר עוללת לזולתך – וגם לעצמך.
על אשר חטאת בצפצפך על אמון הציבור, בעודך נושא את שמו לשווא;
על אשר דיברת גבוהה-גבוהה על החופש לבקר את הרשויות ולומר גם “דברים מקוממים ומרגיזים” – אבל עצרת את החירות הזאת על מפתנה של הרשות השופטת (זאב סגל, הארץ 18.12.2001);
על אשר אמרת, אתה וחבריך-כפיפיך, כי אתם “זקוקים לביקורת”, אותה אתם “מקבלים באהבה”, אבל רמסתם ברגל גסה כל ביקורת עליכם;
על אשר נטשת את משמרתך הסטאטוטורית, ונתת לקנטאור לקבוע את צביונו של המשפט בישראל, לשנים רבות;
ועל אשר לא הקשבת לי כאשר התרעתי מפני מה שהולך לקרות במערכת המשפט. ראה, למשל, את המאמר אהרן ברק לא מלאך ולא מפלצת, אבל יש לו בעייה, בו עמדתי – כבר אז! – על בעיית אמון הציבור שיש לך, וגם צפיתי רצח של שופט תוך חמש שנים (זה קרה תוך פחות מארבע שנים!).
ראה את המאמר הזה כאן:
http://www.quimka.com/legals/problem_trust.htm.
כמו שאמרתי לך באחת ההופעות שלי בפניך, ואתה אף הנהנת בהסכמה, קל מאוד להגיד כי השופט עדי אזר ז”ל “נרצח רק משום שהוא שופט” – עובדת-אמת אשר אין חולק עליה – אבל השאלה האמיתית היא מדוע זה קרה, ומה לא עשיתם כדי שזה לא יקרה – ובוודאי כדי שזה לא יישנה.
קום והתנצל בפני אלמנתו ויתומיו של עדי ז”ל על חלקך המכריע באבדן האמון הציבורי בשופטיו – אבדן שהיה הגורם המכריע ברצח הזה – ובאלה אשר – חלילה – יבואו בעקבותיו.
קום והתהלך בארץ – חגור-שק, ברגל וללא מאבטחים – מירושלים עד לרמת-השרון, כדי להביע התנצלות-של-ממש בפני האלמנה והיתומים.
ואנא ממך – אל תנסה לגלגל על הציבור את האחריות לאבדן אמונו במערכת המשפט. הציבור הזה, שאתם כל-כך בזים לו, כבר לא “קונה” דברים כאלה, ואת הציבור הזה לא תוכלו להחליף בציבור שיהיה יותר נוח לכם.
ומכאן לענייני האישיים, אשר גם בהם אתה שותף בכיר לאחריות.
אני מקווה שיהיה לך גם האומץ להתנצל בפני – בפומבי – על הנקמנות של מערכת המשפט כלפי – כלפי מי שאותו היא-עצמה הגדירה כ”אדם מבוגר, המאמין בצדקת דרכו, פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא לתועלתו האישית”.
ואני מקווה עוד יותר שיהיה לך האומץ לקבוע כי כל מה שעוללו לי חבריך-כפיפיך – בידם הפקדת-הפקרת את “כבוד האדם וחירותו” שלי הוא בטל כלא-היה, משום שהוא חורג מהמידתיות אשר נקבעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (ואינו מתיישב עם “פיסקת ההגבלה” שבו), ומשום בטלותם-מדעיקרא תורה – מכוח סמכותך הסטאטוטורית – להחזיר לרשימת התיקים הפתוחים בביהמ”ש העליון את כל הליכי-הלשכה בענייני.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו“ד
העתקים:יו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת