במבחן האמיתי הוא נכשל

במבחן האמיתי הוא נכשל

הטעות האיומה של הנשיא היוצא הייתה האדישות שלו לנוכח הירידה באמון הציבור. בימ”ש עליון שהציבור לא מאמין לו, הוא פיקציה מוסרית כפייתית. לפי הסקרים, אילו ניתנה לציבור הזכות לבחור – אהרון ברק היה נבעט לחברים שלו באוניברסיטת “יל”.

לא יעזור כלום: אהרון ברק הוריד את ביהמ”ש העליון שתי ליגות. תחת הנהגתו, רמת האמון בביהמ”ש העליון, צנחה צניחה חופשית. זאת האמת ואין בלתה! ועוד לפני שחלק מכם אומרים לי “של נעליך”, אני מודיע: ברגע כתיבת שורות אלה, אני יחף.

(שכל אחד ינחש את השאלה) ….תשובה: המאמן הזה מצוין. פרשני ספורט מפרגנים לו. בכל העולם מעריכים אותו. כל שנה בזמן הפגרה, הוא מוזמן לתת הרצאות בסמינרים למאמני כדורגל באירופה.

שאלה שנייה: אם כך, איך אתה מסביר את העובדה, שלפני שנה הוא קיבל קבוצה שסיימה במקום השני, והוריד אותה ליגה? ולפני שנתיים הוא הוריד ליגה, קבוצה שזכתה באליפות? תשובה: הוא מאמן נהדר, אמאמא – לא יודע להביא נקודות.

..

לא יעזור כלום: אהרון ברק הוריד את ביהמ”ש העליון שתי ליגות. תחת הנהגתו, רמת האמון בביהמ”ש העליון, צנחה צניחה חופשית. זאת האמת ואין בלתה! ועוד לפני שחלק מכם אומרים לי “של נעליך”, אני מודיע: ברגע כתיבת שורות אלה, אני יחף.

אל יקל הדבר בעינכם: המיקום הנמוך של ביהמ”ש העליון בסקרי האמינות הוא תוצאה של “עבודה קשה”. זה לא קרה ביום אחד. פסיקות שתכליתן להציג אותנו “יפים”- בזמן שאנחנו נלחמים על קיומנו, מסגירות הרכב שופטים בלתי מאוזן. צריך לומר בבהירות: ביהמ”ש העליון הפריע ומפריע לצה”ל להילחם בטרור. זה לא (רק) אני אומר- זה אמר רבין. אי אפשר לפרש אחרת את אמירתו: “בלי בג”צ ובלי בצלם”.

ההיסטריה של אהרון ברק מול משוב השופטים, מוכיחה קוקטייל משונה של יהירות וחוסר ביטחון. בתקופתו, הנפוטיזם שבר שיאים. יותר מדי פעמים שמעו צרכני התקשורת בישראל את נוסחת הכניסה: “חבר מביא חבר”. העובדה שהמוסד שאמור להיות עמוד האש המוסרי במדינה, מחלק ג’ובים למקורבים, מוכיחה שיש משהו ממגנט במוסר של מרכז הליכוד (בתקופת עומרי).

נעילת הדלת מול אנשי איכות, גם היא מקוממת. הנימוק ששמענו מפי כבוד הנשיא ברק לפסילתה של פרופ’ רות גביזון, הוא שערורייתי.  “יש לה אג’נדה” הוא הסביר. למה, לו אין? לכל האחרים אין? אילו היה מנמק את סירובו בעובדה שהיא מעדיפה לראות בטלביזיה משחק כדורסל, מאשר להסתרק מול עץ אבוקדו, זה היה נשמע פחות פתטי.

אנחנו גם סולדים מחוסר השקיפות. באמריקה, שופט המועמד לכהונה הרמה  בביהמ”ש העליון, נידרש להשיב על מאות שאלות, מול מצלמות הטלביזיה. הציבור שומע, רואה ומתרשם. אצלנו הכול בשו-שו. אין אפילו פרוטוקולים, וזה מוכיח שאהרון ברק וחבריו, לא ממש גאים בדרך שבה הם כופים עלינו שופטים.

החנייה למטה, המפתחות בפנים

שמענו אינספור פעמים, את הפרשן משה נגבי מצטט את האגדה המשפטית, השופט האמריקאי לואיס דמביץ ברנדייס לאמור: “חומר החיטוי הטוב ביותר הוא אור השמש”.  אנחנו רוצים לראות בטלביזיה בשידור חי את הישיבות של הוועדה לבחירת השופטים. מעניין אותנו לשמוע את המועמדים מתראיינים שתי וערב. אין לי ספק: שקיפות מלאה הייתה “מסדרת” לנו הרכב הרבה יותר מאוזן, ויותר אמין.

אני בז לחנפנים שמתקוטטים על הזכות להתפלש בעפר רגליו. לא מתרגש מאלה הבטוחים שאם ירעיפו עליו שבחים דביקים, אולי, קצת ממה שהם אומרים עליו, ידבק בהם. במיוחד טומי לפיד, האיש שהכתים את ביהמ”ש העליון במינויה של עדנה ארבל. סלידתו מנישוק זקנים, לא ממש מפריעה לו לנשק (במובן המטפורי) את הנעליים של אהרון ברק.

הטעות האיומה של הנשיא היוצא הייתה האדישות שלו לנוכח הירידה באמון הציבור. בימ”ש עליון שהציבור לא מאמין לו, הוא פיקציה מוסרית כפייתית. לפי הסקרים, אילו ניתנה לציבור הזכות לבחור- אהרון ברק היה נבעט לחברים שלו באוניברסיטת “יל”.

ועל כל אלה (ועוד) צריך להוסיף, את התמיכה של ביהמ”ש העליון ברמיסת הדמוקרטיה ע”י דיקטאטור מושחת. אהרון ברק ראה איך שרון  מרוקן את הפתק של אזרחים בעלי השקפה ימנית, מתכולתו המדינית- ומחא כפיים.

כמה סמלי הוא, שבזמן טקס חילופי המשמרת בנשיאות ביהמ”ש העליון, יעדר נשיא המדינה. הוא יהיה מן הסתם מרותק לטלביזיה, כדי לראות בחדשות עוד ועוד כתבות על ראש ממשלה שמעלליו מאיימים להטביע באוקיאנוס עבודה, את מוסד מבקר המדינה.

פני הדור כפני הכלבים…

..

המלצת היום: הידרדר אמון הציבור בשופטיו? החליפו את הציבור!!!