גבי גזית היקר.

בתאריך 6.9.06 / יום רביעי (שעה 11:25) ממש באופן מקרי, תוך כדי זה שאני נוהג, שמעתי חלק מתוכניתך “הכול דיבורים”. הנושא: כותרת בעיתון מאותו יום לפיה “הנשיא ברק נזף בשופטים מנצרת”. קדמה לו, כך על פי הכתבה, נציבת תלונות השופטים, כבוד השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן.

ולמי שלא יודע על מה אני מדבר, הסיפור בקצרה: מדובר במשפט פלילי שבו הואשם פושע מין באונס ביתו החורגת, מאז היותה ילדה. אחרי שנישאה, התלוננה נגדו. האיש נשפט, הורשע, ובית המשפט המחוזי בהרכב של שלושה שופטים: אהרון אמינוף, נחמה מוניץ, וגבריאלה (דה-ליאו)לוי – גזר עליו 16 שנות מאסר. הסיפור זכה לתהודה ציבורית, בזכות הדלפה מתוך הכרעת הדין, שבה נכתבה הקביעה לפיה “הנאנסת נהנתה”.

עד כאן הסיפור בקצרה.

הנזיפה שנזפו הנשיא אהרון ברק, ונציבת התלונות טובה שטרסברג-כהן בשלושת השופטים, החזירה את הנושא לעיתונים, ומשם היישר לתוכניתך. העלית לשידור את השופטת בדימוס נירה לידסקי, כדי שהיא תפרשן למאזיניך את הסיטואציה המשפטית, ובאותה הזדמנות, הביעה את דעתה על קביעת השופטים מנצרת, לפיה “הנאנסת נהנתה”.

“גם אני הייתי בין המתנפלים” (על השופט אמינוף), אמרה לידסקי בשידור חי.

שורות אלה נכתבות בגין המשפט הזה: “גם אני הייתי בין המתנפלים“. וזה למה? שים לב גבי לכותרת הבאה: “גבר שאנס ילד בן 11 נידון לחמש שנות מאסר – כי… “הילד נהנה” (מעריב / 19.10.01). אין כוח בעולם שיכול לשכנע אותי, שכבוד השופטת נירה לידסקי, לא זוכרת את הכותרת הזו, שנכתבה במעריב לפני כחמש שנים. הסיבה: חתימתה מתנוססת על גזר הדין הזה.

הסיפור בקצרה: שני פושעי מין דוד מיכאלי בן 33 ואייל אסרף בן 27 פגשו ברחוב ילד נטוש בן 11, ופיתו אותו להגיע לדירתם. שם אנסו אותו תקופה ארוכה תוך שהם מצלמים את מעשה האונס במצלמת וידאו. הם נתפסו והובאו לדין בביהמ”ש המחוזי בת”א בפני הרכב של שלושה שופטים: דוד בר-אופיר, הדסה אחיטוב-הרמן, ו…נירה לידסקי.

בהכרעת הדין, קבע ראש הרכב השופטים דוד בר אופיר שמדובר ב”סטייה התנהגותית חמורה מאין כמוה”, וסבר שיש לגזור על הנאשם, 10 שנות מאסר, ופיצוי בסך 25 אלף שח לילד. אלא שהוא היה בדעת מיעוט. השופטת הדסה אחיטוב-הרמן קבעה ש”מצפייה בקלטת, הקטין ניראה נהנה, מיומן, ולא כמי שמשתתף בביצועים בעל כורחו”, ואם לא ממש הבנת גבי, אז שים לב לציטוט הבא: “הילד גילה בקיאות ומיומנות מינית, ולפי התרשמותה, לא היה כאן ניצול ציני, ולא היטפלות לילד חלש”. השופטת נירה לידסקי חתמה על כל מילה.

ואם נחזור לרגע למכתב הנזיפה שכתבה נציבת תלונות השופטים טובה שטרסברג-כהן לשלושת השופטים מנצרת, שים לב גבי לציטוט: “האמירה (הנאנסת נהנתה”) עלולה להתפרש כהשפלה, וכהעברת האחריות למעשיו השפלים של הנאשם אל כתפי הקורבן התמים”. זה בדיוק מה שעשתה השופטת הדסה אחיטוב-הרמן: היא העבירה את האחריות אל כתפי הקורבן התמים. ילד בן 11. ולידסקי תמכה.

ברור לי, שהשופטת בדימוס נירה לידסקי הביעה את דעתה בתוכניתך על השופט אמינוף (“גם אני הייתי בין המתנפלים“), תוך הסתמכות על זה, שלא יהיה מישהו שיזכור כתבה שנכתבה בעיתון לפני 5 שנים. לא הצליח לה.

לסיכום גבי, לדעתי, מגיע למאזיניך שתעלה לשידור את הגברת נירה לידסקי, ותעמת אותה עם העובדות כפי שהעליתי במאמרי זה. מעניין מה יש לה לומר להגנתה…

__________________

* (הערה: אם אתה רוצה לקרוא בעצמך את הכתבה שאני מדבר עליה, הכנס ל”גוגל”, ותקליד: “שופטות שהקלו בעונשו של גבר שאנס ילד הוא נהנה“).