סתם – “היום (שבת פרשת ראה), הגיעו אלפי מטיילים לצפון…” – “מלחמת מצווה” כבר אמרנו?

זה עוד לא התחיל

“אם אמנם אומרים הציונים לנסות ולחנך את הערבי עד שיגיע לרמתו של היהודי ולקבלו בברכה כאח וכשווה, הרי הציונות עתידה להיכשל ולהתמסמס לכדי מדינת כלאיים חסרת יציבות וחסרת ערך….” 

בימים ראשון עד רביעי – י”ג עד ט”ז בתמוז, טיילנו בצפון. בדרכנו, בחזרה לירושלים, בבית הבד בקצרין, שמענו רסיסי ידיעות על חיילים שנחטפו וחבריהם שנרצחו על ידי החיזבאללה. רק אתמול עמדנו ליד גדר המערכת במטולה, כמטחווי ירי אקדח מעמדות החיזבאללה. מאוחר יותר הלכנו כברת דרך לאורך הדן. התקדמתי קצת, ואז שמעתי את המדריך לאותו יום – “זאת עם הסרט הכתום כל הזמן בורחת לי, ההתנתקות כבר היתה. זה נגמר…”. לא רציתי להיכנס שוב לויכוח, את בעלי זה מכניס ללחץ אימים, ואצלי לחץ הדם נוסק – הסתפקתי ב – “נגמר? זה עוד לא התחיל…”.

עם סיום הסיור הזה, בדרך לאוטובוס, ניגשתי אל האיש ואמרתי

–        רק רציתי להגיד לך, אנחנו נחזור לא רק לגוש קטיף, אלא לכל ארץ ישראל. שמעתי אותך, מקודם, אומר שהכשרות לא מעניינת אותך. אתה רעב אתה אוכל, לא חשוב איפה. כמו שהכשרות לא מעניינת אותך, כך גם ארץ ישראל לא מעניינת אותך”.

–        מה הקשר? –

–        זה כל הקשר….

–     אין שום קשר. הנה, יש אנשים הרבה יותר דתיים ממך, והם שונאים את הציונות….

–        גם אני שונאת את הציונות. אני שונאת גם את מדינת ישראל. המדינה הזו מתעללת בנו, היהודים,        

–        מאז שהיתה ה”מדינה שבדרך”.

נעתקו מלים מפי המדריך, הוא הפטיר – טוב – חלוש, ואני עזבתי אותו לנפשו המכוערת.

לא אחזור שוב על ההוכחות לעובדה הניצחת, שה”ציונים” שהשתלטו על הישוב בארץ ישראל, לא די שלא התכוונו לסבול כאן מדינה יהודית, אלא הקדישו את עצמם לבניית מדינה אנטי-יהודית. על נושא זה כבר הכברתי מלים לאין ספור. “אחוות העמים” האנטישמיים, היא שיצרה את תופעת ה”ציונות הסוציאליסטית”. היהודונים השתמשו בארצנו לניסוי הסוציאליסטי שלהם וליישום “אחוות עמים” ציונית-ערבית, שעלתה לנו בחייהם של רבבות יהודים ובארץ ישראל..

כבר ב-1934 ניבא הקולונל מיינרצהאגן

לונדון, 25.10.1934

“אם אמנם אומרים הציונים לנסות ולחנך את הערבי עד שיגיע לרמתו של היהודי ולקבלו בברכה כאח וכשווה, הרי הציונות עתידה להיכשל ולהתמסמס לכדי מדינת כלאיים חסרת יציבות וחסרת ערך….”

ולמה ספרתי לכם את האפיזודה מן הטיול בתוספת הערות “שוליים”?

רקע

“דעת תורה” נוסח אותו האיש, שלחה אל מותם לשווא בחורים מצויינים, שהשאירו אחריהם אלמנות-ילדות ותינוקות יתומים. וכי יש לעצור את המלאך המשחית.

בליל שבת זו החלטתי להציץ שוב בעתון המגיע מידי יום חמישי לתיבת הדואר שלנו. זהו קיבע(ת)ון של ה”ציונות הדתית” קיויתי למצוא איזו בשורה, ל”אור” השחור האופף אותנו. מצאתי! מצאתי הוכחה לכך, שלא די שלרועי הרוח, המתכנים “רבנים”,  אין שום כוונה לחזור בתשובה, גאוותם אינה מרשה להם זאת, אלא הם מוסיפים חטא על פשע, ממשיכים להתעות ולהטעות את הצאן.

לאחר הפיסקה הראשונה, סגרתי את העתון. ואז חשבתי, אולי האיש מדבר בציניות. פתחתי שוב, ריפרפתי על הדיקלומים, האיש “רציני”. אבל אינו ראוי לתגובה. אך אז נזכרתי, ש”דעת תורה” נוסח אותו האיש, שלחה אל מותם לשווא בחורים מצויינים, שהשאירו אחריהם אלמנות-ילדות ותינוקות יתומים. וכי יש לעצור את המלאך המשחית.

ואלה הדברים (בהשמטות למען הקיצור): ” איני רואה סיבה להעלות על נס את נאומה של שושי גרינפלד. עם כל הצער והכאב, אין צורך לפרסם דברים שמנוגדים לדעת תורה על פי כל רבותינו… 
“כל עוד הצבא נלחם באויבי ד’ מן החיזבאללה אין שום היתר להשתמט ממלחמת מצווה זו……
“אישה שהיא “דתייה במכנסיים” אינה מוגדרת כאחת שאינה הולכת בכל דבר על פי רבנים, אלא כאחת שאינה הולכת בכל דבר על פי התורה.
“אין שום היתר לבזות את הרב הצבאי הראשי בזמן שבא להלוויה. האם אנשים מן הציבור שלנו יעזו לבזות ולגרש רבנים חרדים שהתנגדו לציונות ולעלייה ארצה לפני השואה……
“ארץ ישראל אינה אחוזה פרטית שלנו. אנו יושבים בה בגלל צו התורה, ולא ייתכן שנעבור על איסורי תורה על מנת “לחזק” את אחיזתנו בה…..”

מין בשאינו מינו

לא האנגלים ולא עמים קטנים ורעים מהם הפריעו בעדנו….. לא הסנחריבים היו בעוכרינו, כי אם אתם, הרבשקים! אתם עבדי עבדים עם מליצות החפש בפיכם, אתם הבוגדים בעם, את חלום חייו ביטלתם במקום לממש אותו

כותב המכתב מגבב דברים שאין ביניהם שום קשר, לא הגיוני ולא אחר, והמעידים על בורותו.

כמה עובדות בקצרה, לידיעת המדקלמים את תעמולת השמאל..

מנגנון התעמולה של האויב מבית, בשירות הפארטנרים שלו מחוץ, מעלים מידיעת הציבור את העליות הראשונות-“העליה הראשונה”, היא עליית החרדים והחסידים, שלא היו, “ציונים”  אלא יהודים, אוהבי ארץ ישראל, עד כלות! וזה ההבדל העצום! אך מעלים על נס את “העליה השניה”, עליה פוליטית, מאולצת פוגרומים, שהשתלטה באלימות חצופה על המושבות, הראשונות בארץ ישראל, שנבנו על ידי החרדים, והחלו מיד בפעילות השמד!!!

המציאות שנוצרה בארץ ישראל, על ידי מי שנשבעו “עולם ישן עד היסוד נחריבה” הרתיעה ציבורים חרדים מעליה. אך האחרים התאמצו לעלות, אלא שכאן גילו את מכשול הסרטיפיקטים, על פי מכסה שנקבעה על ידי הבריטים, ימח שמם, שהעניקו את המונופול לחלוקת הסרטיפיקטים למשתפי הפעולה אתם – “הסוכנות היהודית”,  בראשות חיים ויצמן ואח”כ דוד בן גוריון. ממש מתנה מן השטן, המדריך את כל מעשי ההנהגה הישראלית, מאז ועד עצם הימים הנוראים האלה. אלו חילקו את רשיונות החיים האלה, רק לאנשי שלומם.

אבל, הימנעות חרדית מעליה לארץ היתה שולית לגמרי לעומת פעילות השמאל למניעת עליית יהודים לארץ ישראל, יהודים העלולים לשים לאל את הניסוי הסוציאליסטי..

נוח היה לו למימסד ה”ציוני” להתנקות מאשמת הסיוע להשמדת יהדות אירופה, באמצעות הטלת האשמה על הקרבנות.

משורר השואה, יצחק כצנלסון, הי”ד, כתב ארבעה חדשים לפני שנשלח עם בנו ל”מזרח”, בו עלו שניהם בעשן המשרפות השמימה: “… ארורים אתם בכל העולמות, אתם ראשי המתבוללים עניי רוח ומסכנים בנפש מתוך הכרה בעניותכם זו! הן בסתר לבכם הנבוב ידעתם שאינכם ולא כלום, מתוך הכרת דלותכם הרוחנית התעיתם טובים ותמימים מכם, משכתם אותם לעבודות זרות וטמאות, הרעלתם המונים עם שאר רוח ושאר לב…..
“לא את תורת השויון ואהבת חופש ודרור לימדתם את המוני עמנו, אלא עקרתם מן השורש את זרע הטוב באדם, את אלוקי ישראל – הלוא הם: הצדק, היושר, האמת והאהבה לכל, בצורה ישראלית.
“לימדתם את המון עם ישראל אהבה סתם, אהבה שלא ממקורה, אהבה שנתרוקנה מתוכה, אהבה מליצה. טשטשתם את צורתם של המונים בישראל, סתרתם. כל כוחכם בסתירה, לבנות לא ידעתם! ארורים אתם, משכילים מן המין הגרוע, כפשע ביניכם ובין אלה ה”יהודים” שנמכרו לגרמנים לרצוח ולכלות אותנו….. נכנעתם לכל תנועה בטרם שאלוכם, ויתרתם על ערכי עם ותרבותו, מחקתם את עברו, כיחשתם, כפרתם בעיקרים, נכנעתם – ולו גם לפ.פ.ס… ואם הפ.פ.ס. בתור תנועת פועלים סוציאל-דמוקרטית, שלא כפרה בלאומיותם ואתם כפרתם! עמי רוסיה המועצתית אינם כופרים בלאומיותם, באהבה ליצירות עברם הרחוק, לנושנות שאינן מתישנות. לאופי של חיים, לאדמת אבות, לתרבות עתיקה – ואתם עקרתם אהבה זו משורש וכיחשתם בה….”
“…. אתם לימדתם את לב המוני ישראל שלווה, השקט, שקטו במכונכם! ומכון אין….”,

ועוד

“…. אתם עזבתם את המוניכם לאנחות ולמוות. לולא הנחתם את אבני הנגף, המכשולים על דרך חיי המונים מישראל, לולא שפכתם מי-שופכיכם על כל היקר לנו, על ארץ מולדת, לו היינו שם, בארץ אבות במליונינו, לא רק שלא היה מחננו הרב במקום שרשה וחיותה לפליטה, אלא גם בארצות הגלות לא היתה החיה הרעה, העם הגרמני מרהיב עוז, לא היה מעיז לגעת בנו…. לא האנגלים ולא עמים קטנים ורעים מהם הפריעו בעדנו….. לא הסנחריבים היו בעוכרינו, כי אם אתם, הרבשקים! אתם עבדי עבדים עם מליצות החפש בפיכם, אתם הבוגדים בעם, את חלום חייו ביטלתם במקום לממש אותו, השלכתם עליו שיקוצים, אתם הרוח הרעה, הממרה, ריחפתם על ראשי ההמונים….”

אלה הם אויבי ה’! באלה צריך להילחם תחילה! את מלחמת המצווה עשו הנערים על גג בית הכנסת בכפר דרום, ז”ל, ובבתי עמונה, ז”ל.על מקיימי המצווה הזו, שפכו רבנים אש וגפרית. אותם רבנים ששלחו אל מותם את תלמידיהם, במלחמה פוליטית, צינית וחסרת תוחלת, שההגדרה האחרונה המתאימה לה היא “מלחמת מצווה”.

עוד בנינו נהרגים, חלקם טרם נקברו, ושר ה”בטחון” מכריז ש”יש ליצור תנאים להידברות…”. פירוש – ליצור תנאים שיאפשרו את מסירת ארץ ישראל לרוצחי ישראל.

מידי יום זכרון אנו נאלצים לשמוע את דברי הנאצה, כדלהלן: “הם נפלו במלחמה על השלום…”. אין הוכחה טובה מזו לעובדה – מלחמות ישראל כבר מזמן אינן נופלות תחת ההגדרה “מלחמת מצווה”, אלה הם מעשי רצח בדם קר, לקידום תכנית השלבים למחיית זכר ישראל מתחת השמים, כפי שנחזתה על ידי הקולונל מיינרצהאגן, לפני למעלה משבעים שנות התעללות השמאל בעם היהודי!

כבר לפני עשרות שנים חייבים היו היהודים להתנתק מן המדינה ה”דמוקרטית”, השופכת את דמנו כמים ומחריבה עלינו את ארץ קדשנו. כבר מזמן חייבים היו הרבנים לקרוא ליהודים להסתלק מלגיון הזרים, אויבי ה’!!!