הפעם אני כמעט נחנק. שומע. רואה. הוזה. לא מאמין. ההיית או חלמתי חלום…?

בפרשת הנשיא קצב, עדים אנו להדלפות מסיביות, חוזרות ונשנות, מדי יום ביומו, מצד משטרת ישראל לתקשורת ה”צמאה”.

אומרים זאת, בצדק רב, פרקליטיו המלומדים של הנשיא, בהם מורי היקר והמלומד, הפרופ’ דוד ליבאי, שר משפטים [לשעבר] בישראל, ידען של ממש. לא רק אומרים המה – לא רק טוענים – אלא צועקים הם ומלינים בתלונה רשמית בפני היועץ המשפטי לממשלה – מר מני מזוז.

או אז, עושה מני מזוז “צעד”, ומזמן אליו [בצעדה מתוקשרת היטב תוצאי הדלפה לתקשורת על קיומה של עצם הישיבה, מיקומה, ושעתה… ] את בכירי המשטרה, בהם המפכ”ל ענוד דרגי הרנ”צ [מיודענו הבעייתי מועדת זיילר החוקרת את פרשת פריניאן], בהם ראש אח”ק ועוד מקורבים לחקירה.
מגיעים המה – במלוא תפארת מדיהם – ללשכת מזוז וטוענים בפניו – סביב לשולחן גדול – כי איש מבין המשטרה אינו מדליף. עובדים המה “על-פי הספר”.
מני מזוז, מבלי שטרח לבדוק, לפחות לא בדיקה מעמיקה ומקצועית, ממהר חיש קל ו”פוסק” כי המשטרה אינה המדליפה. אשף. בדק מהר. החליט מהר. פסק מהר.

תם הטקס.

הממצא: המשטרה – “טלית שכולה תכלת”. צדיקה – צדקת ממש. חפה היא. היא לעולם לא המדליפה. המשטרה טהורה ממש. נקייה מכל רבב. מקצוענית ממש.

אלא, שרק זאת נזכיר לכם עם יקר, אומלל, פצוע, מוכה ומסכן שלי: עו”ד אלינוער מזוז, תלמידתו המצטיינת והזכורה לטוב של הפרופ’ פלר [האגדי], אינה אלא אשתו של מני מזוז.
זו האחרונה, משרתת בדרגה בכירה ב… משטרת ישראל. היא מספר 2 בהיררכיה במחלקה המשפטית של משטרת ישראל במטה הארצי.

אז אתם מצפים שמני מזוז יכריז שהמשטרה היא המדליפה? למה לו “צרות” בבית פנימה? הוא הרי עובד קשה. הוא חפץ לשקט בביתו, לאחר שעות העבודה.
אשת מזוז שוטרת – מזוז בודק את המשטרה – “פסיקתו” מכרעת – ומחר המשטרה תמשיך ותדליף.

אתם הבנתם את השיטה? ככה זה עובד כאן. לא צריך ועדות חקירה מוזרות ומשונות על-מנת ללמוד כי הכל כאן צריך בהרס ממשי ובבנייה מחודשת שלא על-ידי ה”פלקל”.

מני מזוז מגבה את משטרת ישראל גיבוי עיוור ואוטומטי ושיקוליו טהורים, זכים, נטולי משוא פנים ופניות. זה שאשתו משרתת במשטרה – זה דבר קטן, פעוט, שולי, בלתי רלוונטי והטוען טענה שכזו אינו אלא טרחן וטרדן בלתי נלאה…