המניות של דן חלוץ

יפה נהג דן חלוץ במכרו את המניות שלו כבר ב-12 ביולי.

חשוב שהרמטכ”ל יתרכז במשימות שעומדות לפניו, בעיקר בעת מלחמה, ולא יהיה עסוק במטרדים שמסיחים את דעתו מתפקידו.

אני רוצה להודות לדן חלוץ על שמכר את המניות שלו כבר ב-12 ביולי.

לא הייתי רוצה רמטכ”ל שמוטרד ממצב הבורסה בזמן מלחמה.

חשוב לי שהרמטכ”ל שלי יהיה מרוכז במשימות שעומדות לפניו.

האמת – תמיד עדיף שלרמטכ”ל אין עניין אישי במצב הבורסה. מאחר שבישראל יש קשר בין מצב הבטחון למצב הבורסה, בהכרח יש כאן ניגוד אינטרסים. אם סביר שכל מי שמגיע לתפקיד רמטכ”ל הוא אדם אחראי ואינטלגנטי, איך לא יחשוב על המשמעות האישית כשמשהו רציני מתרחש?

ואם אחת התכונות שאיפשרו לו להיות רמטכ”ל היא יכולת לתרגם מהר מצבים לפעולות, האם לא עדיף שמלכתחילה לא יהיו רלוונטיים, ולא יעלו אצלו שיקולים לגבי השקעות שלו בבורסה?

ולא רק רמטכ”ל.

הרי חיינו, בטחוננו, עצמאותנו הכלכלית, ההסברה שלנו בעולם, הדרך שהמדינה מתנהלת, כולם נתונים בידי האנשים שמונו להיות אחראים על כך: בממשלה, בכנסת, בצבא.

מי יכול לישון בשקט כשקברניטו עסוק במטרדים שמסיחים את דעתו מתפקידו?

אני בטוחה שאנשים שהולכים לפעילות ציבורית בדרגה הזאת רואים בתפקידם גם שליחות (ועוד דברים בוודאי, אבל לא זה העניין). ועם זאת יש מספיק שערוריות. הפרשיות שהתפרסמו לגבי אנשי ציבור התפרסמו כיוון שקיימים כללים וכבר שמו לב והגדירו מה הדעת אינה סובלת.

לכן, אני קוראת לכל מי ששלומו ועתיד משפחתו וארצו חשובים לו לקדם חקיקה, שתבטיח שנושאי משרה ציבורית רגישה (ובוודאי שרים וגנרלים) – לא יחזיקו בעת כהונתם בשום נכס ספקולטיבי, לא ישירות ולא על ידי שליח. ולא יהיה כאילו הם לא יודעים שאיזה סוכן או מנהל תיקים משקיע בשבילם (קוראים לזה “נאמנות עיוורת”). גם לא באגרות חוב ממשלתיות.

בואו נדרוש שהאנשים שמופקדים על בטחוננו ועתידנו יקחו אחריות ועם כניסתם לתפקיד, לכמה שנים או לכמה חודשים, יהיו מוכנים להעביר את הונם הפרטי להשקעה אך ורק בנכסים סולידיים, שלא צריך בכלל לחשוב עליהם.

שיחשבו בראש שקט על המדינה שלהם ועל התפקיד שהם ממלאים בה.