לכבוד: אהרן ברק, הנדון: כללי האתיקה לשופטים
לכבוד: אהרן ברק, הנדון: כללי האתיקה לשופטים
|
מימין: ברק-אוסוקין, משמאל: אהרן
החוק התקבל, וכעת עליך למלא אותו בתוכן של ממש: תום-לב של השופטים, יושר אינטלקטואלי, חובת ההתייחסות לטענות בעלי-הדין – ואם לא תקבע את הדרישות האלה כחלק מכללי האתיקה, אל תתפלא שיום אחד הכנסת תתעשת, ותיקח על עצמה את המשימה לקבוע עבור השופטים את מה שהם צריכים לעשות למען הציבור אשר בחר בה.
לכבוד: אהרן ברק, הנדון: כללי האתיקה לשופטים
התנגדתי לחוק הזה, אבל הפור נפל, החוק התקבל בכנסת, וכעת עליך למלא אותו בתוכן של ממש.
הדבר הראשון הדרוש הוא תום-לב של השופטים.
הדבר השני הדרוש הוא יושר אינטלקטואלי.
הדבר השלישי הדרוש הוא חובת ההתייחסות לטענות בעלי-הדין.
ואם לא תקבע את הדרישות האלה כחלק מכללי האתיקה, אל תתפלא שיום אחד הכנסת תתעשת, ותיקח על עצמה את המשימה לקבוע עבור השופטים את מה שהם צריכים לעשות למען הציבור אשר בחר בה.
שמחה ניר, עו”ד
משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281
טל’ 09-7424838, נייד 050-7520000
פקס 09-7424873
כפר סבא, 30.7.2006
לכבוד
השופט אהרן ברק
נשיא בית המשפט העליון
ירושלים
נכבדי,
הנדון: כללי האתיקה לשופטים
הכנסת הסמיכה אותך בימים אלה, בחוק, להתקין כללי אתיקה לשופטים.
לא אכחד שהתנגדתי לחוק הזה, במתכונתו כפי שהוצעה – ובקווים כלליים גם נתקבלה. לדעתי הכנסת היא זו הצריכה לקבוע את כללי ההתנהגות של השופטים, אבל, יחד עם זאת, אם השופטים רוצים להחמיר עם עצמם על ידי הגבלות נוספות – יבורכו, אבל לא הם יהיו אלה הקובעים הבלעדיים מה מותר להם ומה אסור להם.
כך, למשל, אם השופטים רוצים לפטור את עצמם מחובת ההנמקה הראוייה – זה דבר שהדעת אינה סובלתו.
אבל הפור נפל, החוק התקבל בכנסת, וכעת עליך למלא אותו בתוכן של ממש, ובעניין הזה אני פונה אליך, לאחר שעברתי על “טיוטת מישאל חשין” מהתשס”ד ונוכחתי במה שאין בה.
הדבר הראשון הדרוש הוא תום-לב של השופטים.
תאמר, מן הסתם, כי זה “ברור מאליו”, והתשובה הראשונית שלי היא: את ה”ברור מאליו” הזה אפשר לומר על כל החלק השלישי (“שפיטה”) של טיוטת חשין, ובכל זאת זה עומד להיות חלק מהכללים.
אבל התשובה המלאה יותר היא שאם לנציבת תלונות הציבור על שופטים זה לגמרי לא ברור, פשיטא שה מצריך קביעה מפורשת בכללי האתיקה. אבהיר: התלוננתי לאחרונה בפני הנציבה על חוסר תום-לב של שופט, ומה היא עונה לי? אני לא בוחנת כליות-ולב!!!
ואם לנציבה זה לא ברור – פשיטא שזה לא “ברור מאליו”.
הדבר השני הדרוש הוא יושר אינטלקטואלי.
גם לעניין זה תאמר, מן הסתם, כי זה “ברור מאליו”, אבל אם בכללי הוועדה לבחירת שופטים נקבע במפורש כי זו אחת התכונות אשר השופט צריך להתברך בה, סימן שגם זה לגמרי לא “ברור מאליו”.
וגם לעניין הזה התשובה המלאה יותר היא שהנציבה קבעה, כבר בתחילת כהונתה, כי הנושא הזה “אינו בתחום טיפולה”, ואם לנציבה זה לא ברור – פשיטא שזה לא “ברור מאליו”.
הדבר השלישי הדרוש הוא חובת ההתייחסות לטענות בעלי-הדין.
כשאני מדבר על חובת ההתייחסות לטענות, אני מתכוון במיוחד לחובת ההתייחסות לטענותיו של הצד המפסיד – הצד הזוכה הרי בא על סיפוקו מעצם הזכייה – חובה שהיא “סניף” של סוגיית היושר האינטלקטואלי.
אני כבר מהסס לומר שגם לעניין זה תאמר כי זה “ברור מאליו”, כי מהיכרותי עם שניים-שלושה שופטים המהווים מידגם מייצג של ציבור השופטים כולו, עולה כי לשופטי ישראל זה לגמרי לא ברור.
יתירה מזאת, בהופעתה בפני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אמרה הנציבה כי התעלמות מכוונת של שופט מטענות בעלי דין “זה לגיטימי” (כך!!!), ואם כך סבורה הנציבה – פשיטא שגם זה לא “ברור מאליו”.
אני מבקש להרחיב כאן, ולהיתלות בכמה אילנות גבוהים.
האילן הראשון הוא הד”ר מישאל חשין, אשר הפנה אצבע מאשימה אל שופטים אשר מתעלמים מטענות, והתריס כלפיהם “אל תצפצפו על בני-אדם!”. הבעייה עם חשין היא שכאשר הוא עצמו היה לשופט, ואף הגיע למעמד המספר-שתיים במערכת המשפט, הוא התגלה כמי שאינו מקיים את הנאה אשר דרש, וגם בשבתו בראש הוועדה אשר מינית לעניין האתיקה של השופטים לא עלה על דעתו להציע דבר בעניין זה.
האילן השני הוא אחד מקודמיך לכהונת נשיא ביהמ”ש העליון, לנדוי משה, אשר, במאמרו הקלאסי הלכה ושיקול-דעת בעשיית משפט (משפטים א’, חוב’ 1), אומר דברים כדרבונות על חובת ההנמקה המלאה, אבל גם הוא לא היה מן הנאה-מקיימין, והא ראייה שבפסק-דין המנמק באריכות את חובת ההנמקה הוא מסיים ב“שאר טענות המערער אינן צריכות לפנים” …
והאילן השלישי הוא החלטתו של כב’ הנשיא מאיר שמגר, ברע”א 478/88 בקר נ’ שטרן, פ”ד מב(3), 679. אמנם ההחלטה הזאת לא נותנת לי את מלוא תאוותי, אולם היא נותנת לנו פשרה סבירה שאפשר לחיות אתה (ובוודאי שהיא עדיפה על מה שיש לנו היום!).
אני מזמינך לאמץ את רוח ההחלטה הזאת לתוך כללי האתיקה אותם אתה מתכונן להתקין על פי החוק החדש.
ואם יש לך ספק לאילו תוצאות מתועבות אפשר להגיע על ידי התעלמות מטענות אני מזמינך לקרוא את מחזה-הדוקודרמה מי רצח את אהרן ברק (עוזריך ימצאו אותו על נקלה באינטרנט).
הערת סיום:
אני לא משלה את עצמי שתקבל את עמדתי.
להערכתי אתה אפילו לא תטרח לענות לי.
אבל אם כך תנהג, אל תתפלא שיום אחד הכנסת תתעשת, ותיקח על עצמה את המשימה לקבוע עבור השופטים את מה שהם צריכים לעשות למען הציבור אשר בחר בה.
בכבוד רב,
שמחה ניר, עו”ד
העתקים: יו”ר וחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת
עוד לעניין זה:
חוק בתי המשפט (אתיקה ושיפוט משמעתי), התשס”ו-2006 – חוק הכשרת השרצים
חוק בתי המשפט (אתיקה ושיפוט משמעתי), התשס”ו-2006 – חוק הכשרת השרצים: הערה נוספת
כללי ה”אתיקה” של השופטים – ב”אישור” של ועדת החוקה, או רק ב”התייעצות” איתה?
פנייה אל כל חברי הכנסת: הצביעו נגד חוק ה”אתיקה” של השופטים