כללי ה”אתיקה” של השופטים – ב”אישור” של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, או רק ב”התייעצות” איתה?

בישיבתה של הוועדה נחלקו הדיעות: דעת-היחיד של היו”ר, חה”כ מנחם בן-ששון, הייתה שדי ב”התייעצות” של נשיא ביהמ”ש העליון עם הוועדה, ואילו הרוב סברו כי יש צורך ב”אישור” הוועדה. מבלי לוותר על העמדה אותה הבעתי כאן (וגם בישיבת הוועדה) כתבתי ליו”ר הוועדה: לדעתי הענייה, דעת-המיעוט שלך, לפיה די ב”התייעצות” עם הוועדה, היא פחות גרועה מדעת הרוב, המחייבת את “אישור” הכללים ע”י הוועדה, אבל שתי האפשרויות מיותרות ומזיקות.

חוק בתי המשפט (אתיקה ושיפוט משמעתי), התשס”ו-2006 – חוק הכשרת השרצים (הערות לתזכיר הצעת-החוק הממשלתית, כפי שהוגשו למשרד המשפטים)

חוק בתי המשפט (אתיקה ושיפוט משמעתי), התשס”ו-2006 – חוק הכשרת השרצים: הערה נוספת

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

כפר סבא, 9.7.2006

לכבוד

חה”כ מנחם בן ששון

יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

הכנסת

ירושלים

נכבדי,

הנדון: כללי האתיקה לשופטים – ב”התייעצות” או “באישור” הוועדה?

בישיבתה של ועדת החוקה, חוק ומשפט, ביום 4.7.2006, בה נדונה הצעת החוק המסמיכה את נשיא ביהמ”ש העליון לקבוע כללי אתיקה/התנהגות לשופטים, התעוררה מחלוקת אם די ב”התייעצות” עם הוועדה, או שיש צורך ב”אישור” של הוועדה לכללים שיותקנו.

לבד מהדברים שהבעתי, הן במכתבי הקודם אליך והן בישיבת הוועדה, לפיהם את כללי ההתנהגות של השופטים צריכה לקבוע הכנסת, והכללים שמערכת המשפט תקבע לעצמה יהיו רק ה”אקסטרא”, אני מבקש להתייחס למחלוקת הנ”ל.

לדעתי הענייה, דעת-המיעוט שלך, לפיה די ב”התייעצות” עם הוועדה היא פחות גרועה מדעת הרוב, המחייבת את “אישור” הכללים ע”י הוועדה, אבל שתי האפשרויות מיותרות ומזיקות.

אם נשיא ביהמ”ש העליון רוצה להתקין כללי התנהגות לשופטים – למי זה מפריע, אפילו אם כל בוקר הוא מתקין כללים נוספים, ומדוע צריך הציבור (המיוצג ע”י הכנסת) להגיד לו רגע-רגע, אנחנו רוצים לדעת מה אתה דורש מהשופטים?

מתי נחוצה התערבות הכנסת בחקיקת-המשנה? כאשר יש חשש שמחוקק-המשנה יטיל על הציבור גזרות שאין הוא יכול, או צריך, או מוכן לעמוד בהן. כך, למשל, אם יבוא שר התחבורה ויבקש להוריד ל-10 קמ”ש את המהירות המותרת בכל הכבישים: ברור שזה יוריד לאפס את שיעורי התאונות והנפגעים, אבל הכנסת – קרי: הציבור – יכולים להגיד לו “אנחנו לא מוכנים לחזור לימי הדיליג’אנסים, אפילו שיש לזה מחיר, גם בחיי-אדם”.

אבל אין שום חשש שאהרן ברק – או מישהו מממשיכי-דרכו – יטיל עם השופטים גזירות שהם לא יוכלו לעמוד בהן, וממילא השופטים לא זקוקים להגנתה של הכנסת.

אתה יכול להגיד כי אמנם אין תועלת, אבל גם נזק אין, אבל אני אומר כי הנזק רב.

תאר לעצמך שהוועדה מאשרת כללי התנהגות “אנמיים”, כי זה “יותר טוב מלא-כלום”, ואז יבוא נשיא ביהמ”ש העליון ויגיד “מה אתם רוצים, הכנסת אישרה לי!”.

ותאר לעצמך שהוועדה “עושה שרירים” ולא מאשרת את הכללים שהנשיא מציע לה, משום שהם “אנמיים” לטעמה, או שהיא דורשת הוספת סעיפים שמערכת המשפט לא מוכנה לקבלם, ואז יבוא נשיא ביהמ”ש העליון ויגיד “אני רציתי להתקין כללי התנהגות לשופטים, אבל הכנסת לא אישרה לי!”.

ועל כך אמרינן אוי לי מייצרי, וגו’.

אהרן ברק רוצה להתקין כללי “אתיקה” לשופטים, לא כדי לשפר את התנהגותם, אלא כדי להשתיק את הביקורת הגוברת והולכת על השופטים –­ ביקורת אותה הם הרוויחו ביושר – ובכך להכשיר כל שרץ.

לדעתי הענייה, אסור לה לכנסת להשתתף במשחק הזה.

בברכה,

שמחה ניר, עו”ד

העתק: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט