1.         שלב ראשון – החלטה

ברגע שהחלטת להתמודד לכנסת, כבר עברת את השלב הראשון. אולם, ישנם הרבה אנשים אשר החליטו ללכת על זה אך אינם בטוחים האם הם עושים את הצעד הנכון. לפיכך, מוצעים בזה מספר פרמטרים להחלטה.

1.1       שליחות

למונח “שליחות” ישנן לפחות שתי משמעויות, שליחות פיזית מול שליחות רוחנית. אנשים עשויים לטעות ולהמיר זאת עם המונחים. מכאן המונח הפיזי מהווה פרמטר, כאשר אני נשלח אני מהווה שליח המבצע שליחות. לכן, במקרה שלנו, במידה ומספר חברים (כל המרבה הרה זה משובח), טוענים שהם רוצים לראות אותי בכנסת, הרי שאני שליח שלהם. במידה ואותם חברים ישלחו אותי, הרי שמין הטבעיות שהם יתחייבו לסייע לי בדרך. לכן, ככל שיהיו הרבה יותר “שולחים” כך, יהי לי קל יותר להחליט.

            1.2       זמן

למונח זמן ישנן הרבה קונוטציות, בחלקן הן מתייחסות אל הביצוע ובחלקן אל שאר המשתנים המרכיבים אותו. על מנת להחליט, עלי לבחון האם יש בידי זמן והרבה זמן. כי הדרך אל הכנסת רצופה בהרבה לבני זמן שיש לעבור.

            1.3       נחישות

הנחישות פירושה במובן זה להתייחס אל העולם במשמעות של “מאבק” קיומי כל שהוא. מאבק אשר בו ישרדו רק אותם אנשים אשר יוכלו לבצע את כלל המטלות העומדות לפניהם. גם כאשר אתה עייף, חולה, עצוב ובלתי מקובל. אם הטבע האישי שלך מתייחס רק לאותם מצבים שבהם אתה מנצח, ולא לוקח בחשבון מצבים בהם ידך על התחתונה, הרי שיש לך בעיה של נחישות.

            1.4       מסר

הכל עשוי ליפול אם אין למועמד מסר ראוי לקליטה. לא חשוב מהו המסר אולם חשוב ביותר שיהיה נוכח. לפעמים, ישנם מסרים מעורפלים וישנם מסרים בלתי גלויים. לפיכך צריך המועמד יעוץ מקצועי על מנת לנתב את מכלול המסרים הקיימים בקראו לעבר קהל הבוחרים שלו.

            1.5       סיכום

לפני שהחלטת לרוץ, עליך לבחון היטב את עצמך בהתאם לפרמטרים הנ”ל. שליחות, זמן, נחישות ומסר. במידה ובמבחן שערכת לעצמך הצלחת לקבל מקסימום תוצאות. הרי שהנך מוכן לקבל החלטה ולרוץ כמועמד לכנסת.

2.         תקציב

זהו השלב הקריטי השני והחשוב ביותר על מנת להיות מועמד לכנסת. בעיקרון קיימים שני סוגי אנשים, כאלו המתכננים את חייהם באופן מדויק וכאלו החיים בהתאם לתנודות החיים. על מנת להיות מועמד עליך בראש וראשונה לתכנן. ומה שחשוב ביותר לתכנון זהו התקציב הנחוץ לשם מימוש החלום להיות חבר כנסת. כמובן, יהיו גם כאלו שאינם דוגלים בתכנון והם יעדיפו לפעול על פי תחושת בטן ועל פי תנודות השוק וקהל היעד. מכל מקום מוצע בזה כן להתייחס אל תקציב כאל מקור השראה להרכב ההוצאות אשר עשויות להיות בגין ההתמודדת.

2.1       סעיפי התקציב

כלל ראשון עליך לבנות את סעיפי התקציב החשובים ביותר. בניית הסעיף אינה מהווה אנטי תזה לגמישות רעיונות ויצירתיות מבנית הנחוצה למועמד כדי להצליח. תכנון הסעיפים מהווה מעין הצהרה על כוונות של הרכב הוצאות מול הכנסות התקציב.

להלן המרכיבים העיקריים של סעיפי תקציב למועמד:

2.1.1   מנהלת

במידה והחלטת לשכור משרד לפעילותך, ישנו סעיף של שכר דירה בגין עלויות השכירות. בהמשך לעלויות השכירות יש לחשב סעיפים נוספים הקשורים בה. כמו למשל, ארנונה, חשמל, טלפון קבוע ואפילו שכר עבודה של פקידה אשר תאייש את המשרד.

                        2.1.2   כנסים

חלק בלתי נפרד מעלויות הריצה למועמד הם עלויות של כנסים. כאן עליך לתכנן את סוגי הכנסים אשר עליך לערוך. ישנם בעקרון שלושה סוגי כנסים: כנס אותו אתה עורך לעצמך, כנס בו אתה משתתף עם מועמדים אחרים וכנס בו אתה מהווה אורח. מוצע להלן לקחת בחשבון את שלושת סוגי הכנסים ולתקצב אותם.

                        2.1.3   תעמולה

סעיף תעמולה מהווה את אחד הנטלים הגדולים בנוגע להתמודדות. בעיקרון, סעיף זה עשוי להכיל את העלויות של שכירת יועצים, כמו יועץ אסטרטגי, יועץ תקשורת, יועץ תדמית וכיוצא בזה. בנוסף, מרכיב זה עשוי להכיל סעיפים “מקצועיים” כגון דברי דפוס, דברי דואר, הדפסות, סטיקרים וגימיקים תקשורתיים נוספים.

                        2.1.4   יום הבחירות

יום הבחירות מהווה את אחד המרכיבים הגדולים ביותר שהמועמד חייב לתת את דעתו עליו. בעיקרון נהוג כי תקציב יום הבחירות יהיה שווה ערך לכלל התקציב של כל ימי ההתמודדות. כך, ישנם כאלו הנוהגים להכין שני תקציבים שונים. האחד שמטפל בכלל הפעילויות עד ליום הבחירות ואילו האחר מתייחס אך ורק ליום הבחירות עצמו.

            2.2       תזרים מזומנים

ברגע שיש לך תקציב מוכן והרכב הוצאות צפוי הרי חשוב שיהיה בידך גם הרכב הכנסות צפוי. גם כאן יש לבנות את סעיפי ההכנסה בהתאם ליכולת ההכנסה. יחד עם זאת, יש לבחון את תזרים המזומנים של הרכב ההכנסות מול הרכב ההוצאות בהתאם ללוח זמנים נתון. תזרים מזומנים משמעותו למעשה חישוב מרוכז של הרכב הוצאות מתוכננות מול הכנסות מתוכננות על מנת לקבל תמונה של ההוצאות הקיימות ושל זרם התשלומים ותקבולים של המועמד.

            2.3       ניהול חשבונות

על פי חוק מימון מפלגות, יש לנהל הנהלת חשבונות עצמאית של כל ההוצאות מול התרומות (הכנסות) שיש לכל מועמד. את הנהלת החשבונות ראוי לנהל אצל מנהל חשבונות מוסמך ו/או בעזרת תוכנה לניהול חשבונות. להזכירך, במידה והנך זוכה להיכנס לכנסת, יהיה עליך להמציא דוח של רואה חשבון המציג את הרכב ההכנסות וההוצאות שהיו לך בהתאם להוראת כל דין. בכל מקרה על הנהלת החשבונות להתקיים לפחות על פי השיטה החד-צדדית תוך כדי התייחסות אל הרכב ההוצאות וההכנסות שיש למועמד. מוצע בזה להקים מערכת נפרדת של הנהלת חשבונות השונה לחלוטין מהמערכת השוטפת של המועמד בחיי היום יום שלו.

3.         מסר

כל אדם המעונין להיות מועמד חייב להבחין בשלושה משתנים עיקריים של מסר. העיקר במסר חייב להיות באופן ההולם הן את המועמד והן את קהל שומעיו. במיוחד כאשר המסרים הלא ברורים שיש דרך קבע אצל האדם.

3.1       הקשר למסר

לא יציג מועמד מסר שאינו מזדהה איתו באופן בלתי אמצעי. לעיתים, ישנם כאלו אשר מאמצים לעצמם מסרים “של אחרים”. מסר מאומץ אינו יכול לסייע כלל להבנה ואינו מעורר אמינות. לעיתים, יש ללמוד את המסר ההולם את המועמד. למשל, אם אדם המגיע ממעמד גבוה ומדבר על הידע שיש לו במעמד הנמוך אינו יכול לעורר אימון. או מועמד המציג שיש לו מקורות הכנסה רבים, אינו יכול לדבר ללבם של מובטלים.

            3.2       ייחוד המסר

ישנם הרבה מסרים ורבים מהם חסרי מנדט. על המועמד להתייחס אל מסר הבא דווקא מבית מדרש אליו הוא משתייך. יש להבחין בין מסר אשר אין עליו מנדט כי הוא אינו רלוונטי לאף אדם. עליו להתאים את המסר לאותם משתנים הרלוונטיים לגבי קהל היעד. אחת הבעיות הגדולות שיש במסר היא שבעל המסר עשוי לעיתים להפוך למעין “משוגע הכפר”. בגלל הלהט והחוסר רציונליות שבו נופל המסר באוזני קהל היעד, עשוי השומע להבחין שלא בצדק, בנימת ה”שיגעון” שמלווה את המסר.

            3.3       דיכוטומיה

על המסר להיות דיכוטומי. עליו להציג את המפריד ואת המאחד באופן ברור ונהיר. עליו לתת את הדעת על מערכת היחסים הקיימת בין המשתנים השונים המרכיבים אותו. לכן, על מנת למנוע זאת, יש צורך להצביע על מספר משתנים הקשורים למסר. ראשית אסור ללהט להפוך ללהיטות כמו כן אסור להפוך את המסר למשהו עמום אשר יהפוך את המסר למשהו שאינו מוגדר. על המסר להיות חד, ברור ומובנה. חלוקה דו-ערכית שהיא דיכוטומיה בין הם ואנחנו, שלהם ושלנו מסייעת רבות לעיכול המסר אצל האנשים. יש לדעת ל”סמן” את האויב” ואת ה”שונה” מול ה”זהה” וה”אוהב”.

            3.4       דרכי תעמולה

מקמהון, אבי מחקר התקשורת אומר שה”כלי הוא המסר”. אנשים למעשה מתרגמים מסר מכלי לכלי על מנת להבין את האמור, כלומר, אנחנו למעשה שומעים בכלי תקשורת דבר אחד ומעבדים זאת בשכלנו שהוא כלי תקשורת אחר. אנו קוראים ספר ומעבירים אותו למדיה אחרת וכך הדבר נעשה ביחס למסר הפוליטי. אנשים קולטים מסר פוליטי במובנים שונים בהתאם לסיטואציה ולמידת ההבנה שלהם את המסר. זאת כמובן בנוסף לשאר מאפייני המסר השונים כמו שדה התנסויות משותף, קידוד ,פענוח וכו’. הרעיון של שדה התנסויות משותף, מהווה את בסיס ההבנה הראשוני של המסר. מכאן, כל מסר חייב להיות מעוגן בחוויות משותפות הקיימות בין המוסר והמקבל. דרכי תעמולה שאינן מתחשבות בשדה ההתנסויות המשותף, אינן יכולות להביא לתוצאה או לאפקט ביחס למסר. בעיקרון, מחקרים רבים נעשו על מנת להבין ולנתח את דרכי התעמולה האפקטיביים ביותר. המשותף לכלל המחקרים הוא אפקט ה”חלחול” – פירושו של דבר, נחוץ זמן על מנת שמסר יגרום לפעולה או לתגובה רצויה. אולם, בעזרת מסר עקבי ולאורך זמן, ניתן להגיע לתוצאה הרצויה.

4.         “מיפוי” התנהגות בוחרים

            4.1       מטרות ה”מיפוי”

ה”מיפוי” בא על מנת לאפשר למועמד פרספקטיבה כל שהיא ביחס למערכת היחסים שיש לו עם ה”גוף הבוחר”. כל “גוף בוחר” מורכב מבני אדם אשר מקיימים יחסי “פנים מול פנים”, וכן יחסי גומלין כלשהם ביניהם. הבעיה העומדת על הפרק מתייחסת לשאלה: כיצד ניתן לזהות מקרב “הגוף הבוחר” את אותם אנשים אשר יעדיפו אותי כמועמד על פני אחרים.

בכל מערכת פוליטית, “מאמינים” רבות ביכולת ה”מיפוי” של ה”גוף הבוחר”, כפונקציה לזיהוי פוטנציאל הבחירה של המועמד. למעשה, פוליטיקאים רבים, מחפשים כל מיני “שיטות” ל”מיפוי” “קהל היעד” שלהם. ישנן “שיטות” רבות ל”מיפוי”, חלקן “קונבנציונליות” וחלקן לא. למשל, אפילו בעת החדשה ישנם כאלו העושים שימוש באסטרולוגיה ל”מיפוי” השדה הפוליטי בו הם משתתפים. שימוש באומנויות “קונבנציונליות ו”לא-קונבנציונליות” כדי ל”נבא” את העתיד, מהווה עבור פוליטיקאים רבים מהות חשובה בתכנון הפוליטי שלהם. יחד עם זאת, יוער להלן כי ה”תחזית” הפוליטית מעצם היותה תחזית מהווה מכשלה בפני עצמה. זאת הואיל ואנחנו מתכננים “היום” את ה”מחר” דרך הנתונים שאנו מכירים מ”אתמול”. זוהי לעיתים הבעיה בפני עצמה.

            4.2       שיטות “מיפוי” עיקריות

ישנן בעקרון ארבע שיטות עיקריות למיפוי התנהגות בוחרים:          

4.2.1   “מיפוי אינסטינקטיבי” – המושפע מהאינטואיציה של הממפה אשר דרך חוויות אישיות, ניסיון חיים ויחס סובייקטיבי מסוים, משרטט לעצמו “פרופיל” של ה”בוחר”. דרך “פרופיל” זה, הוא רואה את העולם שלו בכל מערכת היחסים הקיימת בינו לבין קהל היעד שלו.

4.2.2   “מיפוי צרכים” – שיטה זו לוקחת בחשבון את הצרכים ואת המשתנים הקשורים לצרכים בקרב “קהל היעד” ו/או ה”גוף הבוחר”. המועמד, ממפה את מערכת הצרכים הקיימים בקרב ה”גוף הבוחר” ולוקח מתוכם את הצורך בעל המכנה המשותף” הרחב ביותר. את זאת הוא הופך ל”מסר” פולטי” ול”אידיאולוגיה” אותה הוא “משווק” בקרב ה”גוף הבוחר”.

4.2.3   “מיפוי סטטיסטי” – זהו סוג של “מיפוי” ביחס למשתנים “דמוגרפיים” של ה”גוף הבוחר”. סוג כזה של “מיפוי” הינו פחות או יותר אובייקטיבי, משום שהוא משרטט כמות פיזית של חברים ביחס לקטגוריות ומשתנים “דמוגרפיים” שונים. יתרה מזו, משתנים “דמוגרפיים” שכאלו, מעבר לכך שהם יכולים להיות פונקציה כמותית הם עשויים להוות נדבך במערכת שיקולים אופרטיביים כגון “אידיאולוגיה” יחס מיוחד ל”קבוצת מיעוט” וכיוצא בזה.

4.2.4   “מיפוי התנהגותי” – במקרה זה מדובר על “מיפוי” של מערכת היחסים הקיימת בקרב חברי ה”גוף הבוחר”. התנהגות במובן זה מתייחסת דרך קבע לכלל הפעולות או התגובות של “אובייקט” או “אורגניזם”, בדרך כלל בתגובה לסביבה או לגירוי. ההתנהגות יכולה להיות מודעת או לא מודעת, גלויה או נסתרת, רצונית או לא רצונית. יחד עם זאת, התנהגות יכולה להיות נלמדת ומותנת ביחס ל”גירוי” המופעל על נשוא ההתנהגות. התנהגות נופלת בטווח של מונחים. ישנה התנהגות נפוצה, התנהגות לא שגרתית, התנהגות יוצאת דופן והתנהגות ממוסגרת. “מיפוי” ההתנהגות בא כתוצאה מהפעלת “גירוי” על ה”גוף הבוחר” תוך מדידת מערכת התגובות הקיימות לגבי אותו “גירוי”.

5.         גיוס

בעיקרון, בלי לגייס את הבוחרים, לא יעזור לאף מועמד. לאחר מיפוי המפה הפוליטית, ראוי לחשוב על דרכי גיוס של הבוחרים. בעיקרון ישנן מספר דרכים ראויות לגיוס. אבל כל דרך מחייבת שיקול והתאמה לקהל היעד הראשוני שלך. יתכן ושיטה מסוימת הולמת קהל יעד אחד אך אינה הולמת קהל יעד אחר. מכאן, החשיבות של המיפוי על מנת לאמוד את גודלו של קהל היעד ואת משתניו השונים.

5.1       גיוס לאורך

נניח כי הגוף הבוחר מסודר בשורות של 100 בוחרים כפול 30 שורות. זהו הגוף הבוחר שלך. עליך לגייס מתוכם את הבוחרים שלך. בגיוס לאורך פירושו של דבר שהינך בוחר מספר אנשים, נניח חמישה ומנסה לחדור לאורך השורות. בגיוס לאורך הינך יכול לעבור למעשה משורה לשורה כאשר ככל שתעמיק בשורות כך החדירה תהה קשה יותר. אם נניח חדרת לעשר שורות כלומר גייסת חמישים איש. חמש בשורה כפול עשר השורות. היתרון בשיטה זו הוא חיפוש השווה לאורך הטורים והשורות. החסרון הוא המאמץ המושקע לחדור לשורות.

            5.2       גיוס לרוחב

באותו משמעות של המבנה הקודם. אולם כאן הינך מנסה לגייס שורה אחר שורה ולא טור אחר טור. אם הצלחת לגייס שתי שורות הרי שקבלת מאתיים בוחרים. היתרון בשיטה זו הוא שאין צורך לחדור לשורות אך עליך לתאם בין האנשים בשורות.

            5.3       גיוס אשכולות

שיטת גיוס זו מגיעה דווקא מתחום הסטטיסטיקה. בגיוס אשכולות, אתה מקיים מקור של גיוס המניב תת ענפים של מגויסים. כאשר כל מגויס מכין לעצמו אשכול של מגויסים. נניח שעומדים לרשותך עשרה חברים אותם אתה מגייס ראשונים. כל אחד מהחברים הללו מכיר עוד שלושה חברים סך הכל הצלחת לגייס שלושים. למעשה שילשת את כוחך בעזרת מבנה של אשכול גיוס.

            5.4       גיוס רב שכבתי

שיטה זו של פירמידה שונה במקצת משיטת גיוס האשכולות. גם שיטת הפירמידה מתחילה מגיוס של אשכול בודד. אולם בנוסף לגיוס אשכולות, הפירמידה מחייבת המשכיות של גיוס גם לדור נוסף של מגויסים. נניח שיש לך חמישה חברים שלכל אחד יש שלושה חברים. אתה מבקש מדור הראשון (5 חברים) לגייס את חבריהם בדור השני לכן, יש לך למעשה 15 איש. אולם, אם תבקש מבני הדור השני לגיס את הדור השלישי נניח שכל אחד יגיס עוד שלושה הרי שבדור השלישי יהיו לך 65 איש (5 בדור הראשון ועוד 15 בדור השני ועוד 45 בדור השלישי). ואם אנשי הדור השלישי יגיסו כל אחד עוד שלושה איש הרי בדור הרביעי שלך יהיו 200 מגויסים (65 ועוד 135 בדור הרביעי). למעשה יצרת טור הנדסי של מגויסים אשר בדורות המתקדמים יותר אם ההנחה שכל אחד מגייס עוד שלושה מביאה אותך לשיאים. למשל בדוגמא שלנו, דור חמישי יהיה שווה 605 מגויסים, הדור השישי 1820 וכך הלאה.

            5.5       גיוס אקראי

שיטת גיוס אקראית הינה שיטה ללא תכנון. כל שעליך לעשות זה ל”חטוף” בוחרים שמגיעים לבחור. על פי שיטה זו, אם בכלל ניתן לקרוא לה שיטה, אין לך למעשה כל אינדיקציה על הכמות הסופית של הבוחרים. ככל שתרבה ל”חטוף”, כך הסיכוי שלך לקבל נתח כל שהוא יגדל. בעזרת מתודה זו, בה עושים שימוש דרך קבע בפתח הקלפיות, ניתן להרחיב את מעגל התומכים למעשה מבלי להתחייב אליהם. אלו בוחרים מזדמנים אשר יש להם זיקה כל שהיא אליך ויכולים להזדהות אתך במישור הרדוד של הכרות.

            5.6       גיוס בעסקאות

זוהי שיטה בה עושים שימוש בדרך כלל כאשר עובדים ברשימה מוסכמת. מה שמכונה “דיל”, עסקה. מועמד אחד שיש לו עבור עצמו עשרה חברים, אך יכול לבחור עבור עוד עשרה שמות, “משכיר” את הבוחרים שלו תמורת שמו. כך, במידה ואותו מועמד שבדוגמא, עם עשרה בוחרים, “משכיר” את בוחריו עבור עוד תשעה נבחרים, הוא עשוי לקבל למעשה 100 קולות. כך, הוא הכפיל את עוצמו פי עשר בגין העסקה שערך. היתרון בשיטה זו ברור אין צורך למעשה לגייס את כל המאה הוא זקוק רק לעשרה בוחרים “ממושמעים” אותם הוא מעביר לעוד תשעה מועמדים שתורמים לו עוד 90 בוחרים “ממושמעים”. ביתרון של השיטה נעוץ גם החסרון, יש צורך במשמעת בקרב הבוחרים וכך ישנה הגבלה על מספר העסקאות שניתן לעשות.

6.         ארגון ושיטות

כפי שעולה מהאמור לעיל, בלתי ניתן לעשות את הדברים מבלי להיות מאורגן באופן משמעותי. אין כל אפשרות לתת ליד המקרה לנתב את דרכך אל יום הבחירות. יש להקים ארגון משמעותי אשר ינוהל באופן מקצועי ובלתי תלוי לטובת העניין. לא אחת אנו רואים כיצד גוף גדול קורס משום שהארגון שלו לא היה מקצועי.

            6.1       מנהל הארגון

כל הארגון תלוי למעשה במקצועיות של מנהל הארגון. אם אותו מנהל יכול לבנות ולנהל את הארגון באופן המקצועי ביותר, יש סיכוי רב שהמועמד עשוי להצליח בעבודתו. אולם, אם הארגון אינו מצליח להתרומם הוא עשוי ל”קבור” תחתיו גם את המועמד הטוב ביותר.

            6.2       נהלים

על מנת להקים ארגון יעיל, יש צורך בקביעות נהלים ושיטות עבודה מדויקות. יש לקחת בחשבון מספר משתנים עיקריים. למשל קביעת שיטת העבודה, שיטות התיעוד והדיווח, חלוקת סמכויות ותפקידים וכן מה שחשוב הוא קביעת סנקציות ופיקוח על הביצוע. ישנם מועמדים רבים הנופלים ב”פח” של המתנדבים. למתנדבים יש יתרון ברור הם נלהבים ואינם עולים כסף. אך בזה טמון גם חסרונם. כשהם מתלהבים, הם עשויים לעשות שטויות ואי אפשר לשלוט בהם גם משום שאינם מקבלים שכר, קשה גם לדרוש מהם משמעת.

            6.3       עבודת שגרה

יש צורך לקבוע מסמרות ביחס לפעילות שבשגרה. המטרה, לקיים מערך בר פיקוח שתפקידו לתרגל בשוטף את הביצוע ביום הקריטי של יום הבחירות. ברגע שמטה פועל באופן רציונלי בשגרה, הוא עשוי לפעול באופן מקצועי יותר גם ב”חירום” ביום הבחירות. ברגע שמטה אינו מקיים פעילות בשגרה, הכל ביום הבחירות הוא בבחינת “הפתעה” גמורה. אין ידיעה מה עושים מי עושה ומה עושים במידה וקורה דבר מה. לכן, חשוב ל”החזיק” מטה בפעילות שגרתיות שוטפת. האנלוגיה הטובה ביותר היא למכונית. אנו מתחזקים את המכונית שלנו על מנת לעשות בה שימוש כאשר אנו רוצים זאת. לכן הארגון צריך לפעול כמו מכונית עם כל החלקים הנחוצים שלה. כאשר נצטרך, פשוט נכנס ונניע את המכונית וניסע למחוז חפצנו.

7.         יום הבחירות

סוף סוף הגעת ליום הקובע, יום הבחירות. לטענת מומחים, מועמד אשר לא טרח “בערב שבת” יקשה עליו ל”אכול בשבת”. מי שלא התכונן, תכנן וביצע את הדברים באופן המקצועי ביותר, לא יוכל לקוות להצליח.

יועץ אסטרטגי ארגוני המתמחה ביעוץ ארגוני וליווי עסקי,יעוץ ותכנון תיירותי, הכנת תוכניות עסקיות, תכנון ואסטרטגיות עסקיות, תכנון וליווי של תוכניות הבראה ושיקום פיננסי, מערכות מידע שיווקי ומערכות ניהול איזו 9000, שיווק תיירותי, תכנון הדרכה, ימי עיון וקורסים במבחר ארגונים מגדלים שונים ובענפי פעילות מגוון. ייעוץ אסטרטגי, ארגוני וניהולי למפלגות ולגופים פוליטיים.

                        מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.