הממ”ד כחדר ארונות

הממ”ד כחדר ארונות

ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא
בן עזרא – תכנון וייעוץ 15.05.2006 07:40

האם מותר וסביר כי הממ”ד יהיה גם חדר ארונות בדירה?



הממ”ד כחדר ארונות

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא

 

גודלו הקומפקטי של המרחב הדירתי המוגן [ממ”ד] – לכל הפחות 5 מ”ר לדירה – בצירוף תקנות הג”א אשר לפיהן אין חובה לכלול בממ”ד חלון – מהווים יחד תמריץ לקבלן להציג את הממ”ד כמחסן שימושי או כחדר ארונות. זאת כאשר ההשקעה בבניית הממ”ד היא מינימלית – לעומת האלטרנטיבה האחרת – להגדילו ולהכשירו כחדר שינה, אשר בו יהיה כמובן גם חלון אל אוויר חוץ כנדרש לגבי חדר שינה.

שטחו של הממ”ד המינימלי הוא כאמור 5 מ”ר, ואין בו חלון. לפי תקנה 2.22 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש”ל – 1970, אין חובה כלל לאוורר את חדר הארונות. לכאורה, נוצרת התאמה מרבית בין הממ”ד התופש חלק מן הדירה לבין חדר הארונות הנדרש בסמוך לחדר השינה, ואכן בתוכניות מכר רבות מופיע הממ”ד כחדר ארונות, בין אם בקטלוג המוקדם המציג את נתוני הדירה לרוכשים פוטנציאליים ובין אם בתוכניות המכר.

המחשבה הנוספת שמאחורי מצג כזה היא שהממ”ד המוסב לחדר שינה יכלול מן הסתם גם רהיטים, ואם כן, מדוע שלא ייכללו בממ”ד המוסב לחדר ארונות – ארונות קיר, שאף הם רהיטים בדירה?

לשון החוק [תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים) תש”ן – 1990] הייתה בלתי החלטית בעניין זה, ולהלן נוסח תקנה 199 לתקנות הג”א לפי תיקון תשנ”ד:

 

            “מרחב מוגן דירתי לא ישמש מטבח, חדר אמבטיה או חדר שירותים”.

 

לכאורה, היה אפשר לשער ולפרש כי חדר ארונות לא נכלל באלה, בהיותו אמנם חדר שירות, כהגדרת התקנות, אך לא חדר שירותים.

 

בא הנוסח של תקנה 199 בתיקון תשס”ב והבהיר כדלקמן:

 

“מרחב מוגן דירתי לא ישמש מטבח, חדר אמבטיה, שירותים, חדר ארונות או כל חדר שירות אחר”.

 

האם מדובר בשינוי בתקנה?

 

נראה כי לא מדובר בשינוי אלא בהבהרה בלבד. הטעם לכך ברור: חדר שירות כולל כלים סניטריים קבועים ואינו דומה כלל לחדר המכיל ריהוט נייד. מטבח אף הוא מכיל משטח עבודה וכיור, שאינם בבחינת ריהוט נייד, וכל אלה גורעים פיזית מהשטח בר השימוש של הממ”ד, אותו שטח שנותר לאחר ניכוי השטחים התפושים בקבועות השרברבות.

חדר ארונות, מכיל ארונות קיר קבועים, להבדיל מחדר שינה בו הריהוט נייד. חדר ארונות גם מיועד להכיל ארונות דרך קבע בשטחי קירותיו, ובכך באופן קבוע נותר שטח שימושי מינימלי בחדר הארונות, שאינו מספיק כשטח מינימלי לממ”ד. אי התאמה זו אינה רק פורמלית, אלא גם תכנונית-שימושית; אי אפשר להשתמש בחדר ארונות כממ”ד על עוד ארונות הקיר מקטינות את שטחו.

 

זאת ועוד, יש סיבה נוספת לאי ההתאמה: אמנם אין חובה כי הממ”ד יכיל חלון, אך יש חובה שיהיה מאוורר באמצעים אחרים – צינורות אוורור בקוטר 8 צול.

 

דרישה זו אף היא בלתי ישימה בממ”ד המשמש גם חדר ארונות, בגלל חסימת הקירות מבפנים בארונות קבועים הצמודים לקירות וכמובן בביגוד.


לאור כל זאת, מכירת ממ”ד דו תכליתי כחלק מהדירה, למטרת שימוש כחדר ארונות – מהווה אי התאמה לתקנות וכמוה כמכירת דירה ללא ממ”ד.
 

[הוכנס לאתר www.benezra.co.il  ביום 15 למאי 2006]



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר