חבר מביא חבר
חבר מביא חבר
למדנו מן העיתונות כי נשיא בית המשפט העליון ושרת המשפטים עומדים לאייש את המקומות הפנויים בבית המשפט העליון ולמנות שופטים מחוזיים למינוי זמני בבית המשפט העליון.
כרגע ישנם שלושה מקומות פנויים. בחודש הבא, לאחר פרישתו של השופט חשין, יהיו ארבעה ובספטמבר, לאחר פרישתו של הנשיא ברק, יהיו חמישה מקומות פנויים בבית המשפט העליון.
על-פי זהות חלק מהשמות הנזכרים בעיתונות, דומה כי השיטה המשונה שבה מתמנים השופטים לבית המשפט העליון במדינת ישראל עברה מוטציה נוספת: מתוך למעלה ממאה שופטים מחוזיים המכהנים במדינת ישראל, דנים כרגע במספר מצומצם ביותר של מועמדים, כאשר בעלי הסיכויים הם דווקא כאלה המקורבים בצורה כזו או אחרת לשופטי בית המשפט העליון.
האחד היה מתמחה של שופט זה, השני עבד שנים ארוכות תחת שופטת זו, ובמקום שייבחרו השופטים הבולטים והמצטיינים המקובלים על ציבור עורכי הדין, הפרוטקציוניזם והקשרים האישיים חוגגים. על-מנת שלא לפגוע בסיכוייהם הפרובלמטיים גם כך של הבולטים והמצטיינים, לא נפרט את שמותיהם.
נוסיף על כך את העובדה כי הנשיא ברק קבע את הכלל, לא ברור מתוקף מה, כי שופטים מחוזיים יתמנו למינוי קבע לבית המשפט העליון רק לאחר שכיהנו תקופה במינוי זמני, ועבודת הוועדה לבחירת שופטים הופכת לפלסטר.
למעשה, קובעים השופטים העליונים מי ימונה למינוי זמני לבית המשפט העליון, ולאחר מכן, יוצג הדבר כמעשה גמור בפני הוועדה לבחירת שופטים, שתאלץ למנות את אותם מתי מעט שזכו למינוי הזמני הנכסף, כחותמת גומי לכל דבר, ללא כל הליך של בחירה ממשית.
בדרך זו מובטח שימונו שופטים “ללא אג’נדה”, רחמנא ליצלן, ויועבר מסר ברור לכל מערכת המשפט לפיו רק קונפורמיזם, ממסדיות, הליכה בתלם וצייתנות הינם דרכו של השופט. כמובן שקשרים אישיים וקצת חנופה גם הם לא יזיקו…
שופטי העליון נוהגים לומר כי אנו חיים בארץ קטנה, והם יודעים על כל הנעשה באולמות המשפט ברחבי הארץ. דומה כי אין כמו הבחירה המשונה, שאיננה בחירה כלל, בחלק מהמועמדים ששמם הוזכר, כדי להדגיש עד כמה התרחקו מן הנעשה באולמות בתי המשפט.
בארצות הברית, בחר הנשיא בוש בחודש ספטמבר נשיא לבית המשפט העליון, השופט ג’ון רוברטס, מבלי שהכיר אותו כלל, והשבוע הוא עומד להוסיף שופט נוסף, השופט סמואל אליטו, מבלי שהכירו כלל.
לשופטים אלו רקורד ארוך של פסקי דין המדברים בעד עצמם והמציגים השקפת עולם משפטית – אג’נדה – מסודרת ומוכחת ורק על סמך אג’נדה זו הם נבחרים, לטוב או לרע.
אצלנו לעומת זאת, מינוי עילוי משפטי כמו פרופ’ רות גביזון, הס מלהזכיר, עו”ד מהשוק הפרטי, הס מלהזכיר, ואילו חלק מהשופטים המחוזיים, אשר קידומם מובטח למינוי זמני בבית המשפט העליון, הם אלו שנהנים מקרבתם של שופט עליון כזה או אחר.
____________
הכותב הינו חבר הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין