בטיסה ללונדון, אשה לבנה בסביבות  גיל ה-50, ישבה ליד גבר שחור וברור היה שהמצב לא היה לה נוח. היא קראה לדיילת.
“כן גבירתי? אפשר לעזור לך?” שאלה הדיילת
“את כנראה לא רואה” ענתה האשה” “את הושבת אותי ליד גבר שחור ואני לא מסכימה לשבת ליד אנשים כאלה. סדרי לי מקום אחר!”
“הירגעי” אמרה הדיילת “כמעט כל המושבים בטיסה תפוסים, אבל אלך לבדוק אם ניתן למצוא מושב פנוי”.
לאחר מספר דקות חזרה הדיילת
“גבירתי, כפי שחשבתי, אין מקומות פנויים במחלקת תיירים. דיברתי עם הקפטן והוא אמר שגם במחלקת העסקים אין מקומות פנויים. המקום היחיד שנשאר פנוי, הוא במחלקה הראשונה”
לפני שהגברת הצליחה לומר מילה, המשיכה הדיילת:
“בחברה שלנו, לא רגיל שמישהו יעבור ממחלקת תיירים למחלקה ראשונה. בכל אופן, בשל המצב המיוחד שנוצר, הקפטן מרגיש שזה יהיה ממש סקנדל להושיב מישהו על יד אדם כל כך מגעיל…” והיא פנתה לגבר השחור ואמרה:
“לכן, אדוני, אבקשך לקחת את חפציך ולעבור בבקשה למחלקה הראשונה”
כל הנוסעים, ההמומים, קמו על רגליהם ומחאו כפיים.