המאבק על איכות הבנייה

מאת: ד”ר אינג’ אברהם בן עזרא

במאבק על איכות הבנייה משתתפים גורמים רבים ושונים, ולמרבה הפליאה, לא לכולם יש אותם יעדים. היה צפוי כי כל הגורמים בעלי כוח ההשפעה על איכות הבנייה בישראל יחברו יחדיו במטרה משותפת שהיא העלאת האיכות, אולם במציאות יש גורמים שונים בעלי שיקולים אחרים ויעדים שליליים, כאלה המורידים את איכות הבנייה.

המעקב והבקרה בנושא התכנון והבנייה יכולים להיעשות רק באמצעות מחקר מקיף, אולם מתקבלת אספקלריה די ברורה גם ללא המחקר הדרוש, מתוך בחינה של השינויים בחקיקת המשנה [תקנות ותקנים] והשערה – מי יכול להיות מעוניין בשינויים אלו, מי אמור להרוויח מהם כסף, ומי אמור להפיק מהם תועלת. דומה שהתשובות לכל השאלות הללו לא מסובכות מדיי, ומכיוון שכך, אסתפק בהצגת השינויים שבתחום התכנון והבנייה, לפחות בחלק מהם, כפי שאירעו בשנים האחרונות.

מדרגה בודדה

משנת תש”ל עת נחקקו תקנות התכנון והבנייה [בקשה להיתר, תנאיו ואגרות] תש”ל – 1970, התוספת השנייה, שיכונו להלן: “התקנות”, ועד לשנת תשנ”ח, הייתה בתוקף תקנה 3.39 לפיה אסור מהלך מדרגות שבו פחות מ- 3 מדרגות, ללא הגבלה היכן מצוי המכשול, בתוך דירה או מחוצה לה, בחצר או לאורך השביל, בסלון או במטבח. היה ברור כי מדובר במפגע בטיחותי לכל דבר, ודומה כי השלטים שניצבו בכל מקום שבו היו שתי מדרגות או מדרגה בודדה, העידו יותר מכל כי מדובר בליקוי בטיחותי.

לפי “תיקון” לתקנות משנת תשנ”ח, מותר לתכנן ולבנות מדרגה בודדה כמו גם צמד מדרגות בתוך דירה, כאשר מחוץ לדירה [בחצר, במבנה] עדיין מתקיים האיסור.

אין זה סוד כי  בגין ליקוי זה נפסקו פסקי דין רבים שעל פיהם שולמו פיצויים לדיירים ולנפגעים בסכומים כספיים מהותיים.

מעקה של בניין גבוה/רב קומות

עד לשנת 1998 מבנה מעקה הגג של בניין גבוה ובניין רב קומות היה שונה ממבנה מעקה מרפסת או מבנה מעקה גגו של בניין שאינו גבוה/רב קומות. הטעם לכך ברור – הסיכון הולך וגדל ככל שגובה הבניין רב. בעוד שבבניין לא גבוה ובמרפסות גובה המעקה הנדרש עמד על 105 ס”מ, לגבי גג בניין גבוה הגובה הנדרש עמד על 130 ס”מ. בנוסף, נדרש למעקה גג בניין גבוה, כי רוחב המשטח העליון [האופקי] יהיה לכל הפחות 50 ס”מ – שוב, מסיבה בטיחותית.

מעניין מי עמד מאחורי ביטול הדרישות כך שבתקן הישראלי משנת 1998 המעקה של גג בניין גבוה או רב קומות יופחת בגובהו ל- 105 ס”מ, והדרישה לרוחב 50 ס”מ בוטלה. מעניין יותר אילו שיקולים עמדו לנגד עיניו של מתקין התקנים – האם המודעות לבטיחות באמת עלתה פלאים בקרב הציבור עד כדי כך שהגיעה העת למתן את הדרישות?…

אוורור חדר ארונות

חדר ארונות הוא חדר שירות. על פי הגדרת חדרי שירות בתקנות, נמנים על חדר שירות – חדר בית שימוש, מזווה, חדר ארונות וחדר אמבטיה, וברור כי גם חדר מקלחת נמנה על חדר שירות אף שבהגדרות שבתקנות [תקנה 2.01] נפקד השם של חדר מקלחת מהחדרים שהם חדרי שירות בדירה. בנושא האוורור, היה דין אחד לכל אחד מחדרי השירות בדירה מטעמים מובנים – חדר בית שימוש וחדר אמבטיה טעונים אוורור מעל הדרישות החלות לגבי חדר רגיל בדירה בגלל הפונקציות שחדרים אלו ממלאים, וחדר ארונות ומזווה טעונים באוורור מוגבר בגלל שימושם לאחסנה, דבר המצריך אוורור למניעת עובש.

…בא מחוקק המשנה המודרני, וקבע בתקנה חדשה משנת תשנ”ח כי אין צורך לאוורור את חדר הארונות כלל… ובאותה הזדמנות, ביטל את הדרישה לפיה אוורור חדר שירות כלשהו אל מרפסת – הוא לא אוורור תקני, ונקבע כי האוורור תקני כאשר המרפסת סגורה בתריס ורק אם היא סגורה על ידי חלון – אזי האוורור אינו מספיק.

גובה חלון מטבח

מאז תש”ל ועד תשס”ה, במשך שלושים וחמש שנה, חלה תקנה 2.21 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש”ל – 1970, התוספת השניה, לפיה נדרש כי גובה הסף העליון של חלון המטבח יהיה לפחות 200 ס”מ מהרצפה.
מתכננים ששגו ביישום תקנה זו, גרמו לקבלנים לשלם מיליוני ₪ פיצויים לדיירים שמטבחיהם אווררו באמצעות חלונות נמוכים מהדרוש, והקבלנים נשאו בעול הפיצויים, אך במקביל פעלו פעילות רצופה ומתמשכת לביטול הדרישה, עד אשר הותקנה התקנה בנוסח החדש, ללא דרישה זו.
הבסיס לדרישה של גובה חלון המטבח הוא בייחודו ובתפקודו של המטבח שאינו דומה לשאר החללים בדירה: במטבח מצטברים אדים, אותם צריך להוציא. מחוקק-המשנה קבע כי לא יהא צורך באוורור מכני לשם שחרור האדים מחלל המטבח – על ידי כך שהסף העליון של חלון המטבח יהיה גבוה מהרצפה בשיעור של 2 מ’ לפחות.

יש יתרון חשוב נוסף לחלון המטבח הגבוה: בדרך כלל חלון המטבח מותקן מעל משטח העבודה, ובהיות החלון גבוה, לא יהא קיר אטום מול עיניו של העוסק בהדחת כלים ובשאר העבודות אלא חלון, שאולי אף נשקף ממנו נוף, ובכל מקרה החלון מהווה מוקד יותר מעניין מאשר קיר או ארון.
בתקופת חלות התקנה, ניתנו מאות פסקי דין אשר דנו בסוגיית גובה החלון במטבח, בעיקר בבתי משפט השלום אך גם בבתי המשפט המחוזיים, וכללו נימוקים תכנוניים והצדקות לדרישה.
יצרני ארונות המטבח הפסידו שטחי – ארונות יקרים לממכר בגלל הדרישה החוקית הנ”ל שעמדה על תלה עשרות שנים. אדריכלים ומעצבים רבים הביעו פליאה נוכח התקנה, ולא השלימו עם הגזרה, כשהם מתכננים ביודעין בניגוד לחוק חלונות מטבח נמוכים וארונות מטבח מעליהם.
עתה על פי הנוסח החדש בוטלה הדרישה לגובה 2 מ’ לחלון המטבח.

נושאים נוספים שזכו לטיפול מחוקק המשנה

–         בוטלה הדרישה בתקן 1068 החלה על חלונות אלומיניום, סעיף 201, לפיה אסור שיהיו בחלונות פינות חדות.

–     זכוכית מחוסמת הוגדרה בתקן קודם 1099 כזכוכית שאינה עומדת בהולם, שכן היא מתפוררת בעקבות שבירתה, אולם לפי הנוסח החדש זכוכית זו כן מתאימה לשמש כמעקה. תכונה שלילית זו של הזכוכית המחוסמת טושטשה ולא נטען דבר לגבי עמידותה באש – היא מתפוצצת ב-300 מעלות.

–    סולק שרטוט מס’ 7 מהוראות למתקני תברואה [הל”ת] שהמחיש כל כך טוב את המבנה הדרוש לפינת מקלחת מבחינת הרצפה של התא, הסף, השיפועים. אמנם התקנה נותרה כשהייתה, אך לא ברור מה הטעם לסלק מההוראות שרטוט שכל תפקידו הוא להבהיר ולתרום.

–    סולקה התקנה שלפיה היה נדרש לבצע לשם אוורור – חלונות בחלל גג הרעפים.

–    בוטלו הוראות המיגון שבתקנות בדבר התקנת תריסי מיגון ואמצעי נעילה, כמו גם סורגים.

–    שונו לקולא תקנות הג”א בדבר התקנות אביזרי חשמל במרחב המוגן.

אמנם יש גם שינויים בכיוון החיובי אך עדיין צריך להבין את הרקע לשינויים הנזכרים לעיל ולדומיהם, ולבדוק מהם השיקולים שהניעו את מחוקק המשנה להקל בדרישות.