בית משפט השלום בתל אביב ביטל שלשום (חמישי) כתב אישום נגד שני פעילי שמאל לאחר שהתברר שכמה מהטענות המופיעות בו מופרכות ומנופחות. את כתב האישום הגיש באחרונה מדור התביעות הפלילי במשטרת תל אביב, נגד לאה מוסינזון ועמוס צוקרמן.

כתב האישום ייחס להם, בין השאר, תקיפת שוטרים בהפגנה מול “הקריה” בתל אביב, במאי שעבר. ההפגנה שבה השתתפו שני הנאשמים נערכה בעקבות ירי של כוחות הביטחון על פלשתינאים ברפיח.

אולם סרט וידאו רשא צולם בידי אזרחים הועבר למדור התביעות המשטרתי על ידי עורכת הדין של שני הפעילים, גבי לסקי, הפריך טענות מרכזיות שהופיעו בכתב האישום ולכן הוחלט לגנוז את כתב האישום כדי למנוע מהשוטרים והתובעים שבדו את התיק לעמוד לדין פלילי על עבירות בידוי הראית והפללת הכזב שלהם.

בין השאר נטען בכתב האישום שמוסינזון “קראה באמצעות ה’מגאפון’ למפגינים לצאת לתהלוכה בכביש ולחסום את הכביש בניגוד לתנאי ההפגנה”. בסרט, לעומת זאת, קוראת מוסינזון למפגינים לעמוד על המדרכה.

יצויין כי למרות הסתירה המהותית, התובע שהגיש את כתב  האישום השיקרי, והשוטרים שמסרו את העדויות במשטרה שעל בסיסם הוגש כתב האישום השיקרי לא נעצרו, לא נחקרו, לא פוטרו – וכנהוג במשטרה כלפי פרקליטים ושוטרים המצליחים להונות את בתי המשפט: הם עוד יקודמו בתפקיד.

כתב האישום אף מתאר כיצד “יצאו עשרות מפגינים מעבר למחסומים שהוצבו במקום, הלכו אחרי הנאשמת כשחלקם יורד לכביש, חוסם את הכביש ומפריע לתנועה הזורמת”. תקיפת השוטרים שמיוחסת לשניים בכתב האישום אינה נראית בסרט הווידאו ומסתבר כי גם היא בדייה של השוטרים והתובע.

מדוברות מחוז תל אביב במשטרה נמסר בתגובה ביום חמישי התגובה השיקרית הבאה:

“התביעה החליטה לחזור בה מכתב האישום לאחר צפייה בסרט, שדבר קיומו התברר במהלך המשפט. לסנגורית היה ידוע עליו עוד בשלב מוקדם יותר, אך מסיבותיה שלה בחרה שלא להביאו בפני בית המשפט. מהסרט עולה כי בוצעו עבירות על ידי הנאשמים, אך במכלול הכולל של האירוע סברה התביעה כי אין עניין לציבור בהמשך ההליכים בתיק”.

ובאותו עניין:

השופט הצבאי, סרן דניאל כפיר, שהתבקש ביום רביעי להאריך את מעצרו של תושב בילעין שהוחזק במעצר שלושה ימים, סירב להאריך את המעצר ומתח ביקורת חריפה על ההחלטה לעוצרו. עבדאללה אבו רחמה הוחזק במעצר שלושה ימים ללא סיבה, לאחר שנעצר בשישי האחרון בהפגנות נגד הקמת גדר ההפרדה בכפר. “מסקנת בית המשפט היא כי העצור נמצא שלושה ימים במעצר ללא כל סיבה ממשית”, קבע השופט, “זאת, כאשר מפרים אחרים של העוצר באותו היום שוחררו”.

סרן כפיר אמר בדיון שגם מבלי להיכנס לנסיבות שהובילו למעצרו של אבו רחמה, לא ברור מדוע החליטו חוקרי הצבא להביאו להארכת מעצר למרות שהחקירה בעניינו הסתיימה יומיים קודם לכן והוחלט להעביר את התיק לתביעה הצבאית כדי לבחון אם יש מקום להגיש נגדו כתב אישום. “לא ניתן לרמוס את זכות היסוד של החשוד ולהחזיקו במעצר מספר ימים ללא כל עילה חוקית”, אמר השופט, שסירב להיעתר לבקשת התובע לעכב את שחרורו של אבו רחמה ב-72 שעות נוספות, כדי לאפשר לו לערער על ההחלטה.

גם התובע הזה עדיין לא נעצר, רשיון עורך הדין שלו עדיין לא נשלל, והוא ממשיך לעבור עבירות במסגרת עבודתו הפרקליטות. המחלקה לחיפוי שוטרים של משרד המשפטים גם כן נמנעת למצות את הדין עם השוטרים והפרקליטים העבריינים.

אני חוזר על ההמלצה החשובה:

זהירות! כי בין שוטרים לשופטים ופרקליטים קיימת הסכמה כי שוטר רשאי להמציא דברים שהנאשם כאילו אמר בחקירה, והשופט יקבע שהוא מאמין לשוטר שכך הנאשם “התוודה” ועל סמך זה להרשיע נאשם בכל עבירה שמתחשק, ולערכאת הערעור אין בכלל סמכות לערער על קביעות השופט שהוא “כאיללללו” מאמין לשוטר שככה הנאשם “התוודה” בפניו. זהירות!