גם למישאל חשין מגיע צדק
גם למישאל חשין מגיע צדק
|
יש לו גם חטאים אמיתיים
שופט ביהמ”ש העליון מישאל חשין חוטף עכשיו את מה שהוא צריך היה לחטוף מאז התיישב על הכורסה בבית המשפט העליון – אבל בלהט ההלקאה יש המאבדים את הפרופורציה – גם לו מגיע צדק, כמו לבוזגלו.
גם למישאל חשין מגיע צדק
שופט ביהמ”ש העליון מישאל חשין חוטף עכשיו, בעקבות פסק-דינו בעניין השופטת הילה כהן, את מה שהוא צריך היה לחטוף מאז התיישב על הכורסה בבית המשפט העליון, ולא חטף עדיין. הוא חוטף עכשיו מכל עבר – ולא בטוח אם יש בכך משום מידה-כנגד-מידתו, ואם יספיקו אלפיים שנה קדימה כדי להשלים לו את מה שבאמת מגיע לו.
אבל בלהט ההלקאה יש המאבדים את הפרופורציה, ובכך מזיקים למאבק הצודק למען סיום כהונתו, אפילו חודשים ספורים לפני הגיעו לגיל הפרישה, בשנה הבאה (כנראה בחודש פברואר).
העיתונאי יואב יצחק, תחת הכותרת הידידים של חשין, ותחת כותרת-המשנה הזאת:
“השופט חשין הוציא תחת ידיו פסק דין מוזר בעניינה של השופטת הילה כהן כל כך מוזר, עד כדי כך שיש בהחלט מקום לבחון מדוע, וגם להעלות כמה סיפורים מן העבר, הנוגעים לנקודות המפגש בין חשין לבין עו”ד יעקב רובין, פרקליטה של השופטת וגם לגלות איזה שירות ביצעה עו”ד שולמית רובין עבור חשין – תמרור עצור סולק לבקשת כבודו, ובכך בוטלה עבירת תנועה שביצע. וגם הקנס בוטל, כמובן“.
הקטע המודגש אינו מודגש במקור (אצל יואב יצחק אין הדגשות), והוא מענייננו כאן, באשר הוא דן בטובת-הנאה אשר, לפי המוחשד, הייתה חלק מיחסי התן-וקח האישיים שבין השופט המסויים הזה לבין העו”ד המסויים הזה, אשר הביאו לכך שחשין נתן ללקוחתו של רובין יחס מועדף, אשר התבטא בקולת העונש שהושת עליה.
אני לא מזלזל בטענות כי ידידויות אישיות בין שופטים לבין בעלי-דין או עורכי-דין משפיעות במקרים רבים על התוצאה הסופית, ולכן אני גם לא מזלזל בטענותיו של יצחק באשר ליחסי-הקירבה האחרים שבין חשין לבין רובין, באשר להשפעה שהייתה להם על פסק-הדין בעניין השופטת הילה כהן, אבל השאלה היא אם היה חיוני לערב בנושא הזה את עו”ד שולמית רובין, רעייתו של עו”ד יעקב רובין.
מעורבותה של שולמית רובין בפרשה נובעת, לטענת יצחק, מכך שבמועד מסויים, בו פנה חשין לעיריית ירושלים בבקשה לביטול דוח תנועה, שימשה השולמית בתפקיד המשנה ליועץ המשפטי במחלקת הייעוץ בעיריית ירושלים. הרקע לבקשה היה טענה שהתמרור הוצב שלא כדין, והתוצאה הסופית – אימותה של הטענה וביטולו של הדוח – הייתה חלק מאותם יחסי-קירבה, ואולי אפילו יחסי תן-וקח (שוחד, איך לא).
צר לי מאוד, אבל מי שנאחז בסיפורים כאלה בקמפיין נגד חשין, רק יורה לעצמו ברגל.
אכן, למישאל חשין ישנם חטאים גדולים, אמיתיים, ועליהם הוא צריך לעוף הבייתה, וכל הנסיונות להלביש עליו חטאים קטנים, אולי אמיתיים ואולי לא אמיתיים, רק מדללים את הביקורת עליו.
לכל הנאחזים בסיפור הזה, הייתי מציג את השאלות האלה:
- אתם לא מביאים בחשבון את האפשרות שהתמרור באמת לא הוצב כדין?
- אתם לא מביאים בחשבון את האפשרות שהגב’ רובין הייתה זאת אשר טיפלה – בתוקף תפקידה דאז – בבקשות כאלה באותה התקופה, וממילא חשין פנה אל הכתובת הנכונה?
- אתם לא מביאים בחשבון את האפשרות שהיא בכלל לא טיפלה בזה אישית, אלא רק העבירה את הנושא למח’ התמרורים?
- ואתם לא מביאים בחשבון את האפשרות שהגב’ רובין לא יכלה לדעת שבעוד כך-וכך שנים בעלה ייצג שופטת מול אותו נהג אשר בא בטענות על חוקיותו של תמרור?
- אז מה, בגלל שהוא מישאל חשין, ובגלל זה שהוא עושה דברים נוראים, וצריך לעוף מהכהונה בגללם, לא מגיע לו אותו הצדק שמגיע לבוזגלו?
על התנהגותו התמוהה של השופט מישאל חשין בפרשת הילה כהן.
הילה, אל תושיטי להם את צווארך!