מה זאת “פסילה”?
מה זאת “פסילה”?
|
נהג הועמד לדין על נהיגה בזמן הפסילה, ואחרי שהוא הודה באשמה, השופט אמר לו זו עבירה חמורה, שהעונש עליה יכול להיות גם מאסר, או, לפחות, מאסר על-תנאי, וכדאי שאדוני ייקח עורך-דין. אז הוא לקח, והעורך-דין גילה שהפסילה לא הייתה חוקית, והנאשם הורד מהעץ וזוכה, למרות שהוא הודה באשמה.
אומרים יש פסילה בעולם…
מה זאת “פסילה”?
מעשה באדם אשר נאשם בנהיגה בזמן הפסילה, והוא בא לבית המשפט, ללא סניגור, והודה באשמה. הרי הוא “נשפט” בפניו, ואיזו הגנה תהייה לו?
יגיד לא ידעתי? לא רציני. הרי הוא היה נוכח במשפט, ואחר כך קיבל ביד “פסק דין”, עם חתימה של השופט, וחוחתמת “מתאים למקור”, וחותמת עגולה, וכל הפיצ’יבקעס …
יגיד חשבתי שמותר לנהוג גם אם אני בפסילה? עוד פחות רציני. אז הוא הודה באשמה.
אמר לו כבוד השופט: זו עבירה מאוד חמורה, שהעונש עליה יכול להיות גם מאסר, ואני מציע לאדוני לקחת עורך-דין, לצורך הטיעון-לעונש.
הרכין האיש ראש, ופנה אל עורך-דין.
הלך עורך-הדין, ובדק את התיק בו הוטלה על האיש הפסילה, אשר בגין הפרתה הוא נאשם כעת.
מה הסתבר?
הסתבר שבאותו התיק הנאשם “נעלם”, וכיוון שלא הצליחו לאתרו ביקש התובע לבטל את כתב-האישום, ובית המשפט נעתר לו, וביטל את כתב-האישום.
לימים אותר האיש, זומן מחדש, והגיע עם עורך-דין, אשר עשה עיסקה עם התביעה: כתב-האישום תוקן, הוא הודה באשמה, ונידון, בין השאר, לפסילה-בפועל של כך-וכך חודשים.
בהליך הזה, מתחילתו ועד סופו, היו מעורבים הנאשם עצמו, לפחות שני תובעים משטרתיים, שני עורכי-דין אשר ייצגו אותו, ושני שופטים.
ואף אחד לא הרגיש בחפץ חשוד.
במהלך אותם החודשים האיש הזה נתפס נוהג, הועמד לדין על נהיגה בזמן הפסילה, וכאמור לעיל הוא הודה באשמה, הורשע, וקיבל דחייה על מנת למצוא עורך-דין אשר ייצג אותו לצורך הטיעון-לעונש.
ועכשיו שאלה: האם האיש באמת היה פסול מלנהוג, או שהוא רק חשב שהוא פסול?
אתם בטח תגידו שחסרים כאן נתונים …
אז יש לי הפתעות בשבילכם: שום נתון לא חסר, ואם שמתם לב, באותו התיק כתב-האישום בוטל, ואחרי כן הוא “תוקן”…
אבל כתב אישום אשר בוטל אינו ולא-כלום, ולא-כלום אי אפשר לתקן…
ובמלים אחרות: אחרי שכתב האישום בוטל, לא היה בתיק שום כתב אישום, ובלי כתב-אישום כל ההליך הוא בטל כלא-היה …
ואם כל ההליך הוא בטל כלא-היה, גם “פסק-הדין” בטל כלא-היה, וממילא גם הפסילה בטלה כלא-הייתה!
ואחרי שהבלון הזה התפוצץ, בית המשפט אשר שפט אותו על הנהיגה בזמן הפסילה ביטל את ההרשעה – למרות שהאיש הודה – והנאשם יצא זכאי כשלג, אחרי שהוא כבר הודה באשמה!
מוסר השכל:
א. לא כל מה שנחזה כ”פסק-דין” הוא אכן פסק-דין.
ב. אל תמהר להושיט צוואר, גם כאשר אתה בטוח שאתה אשם.
ג. לא צריך להיות יצירתי במיוחד, ודי להתכופף ולהרים את מה שמפזרים בדרכך, כי המחדלים של המשטרה – ידידתו הטובה של הנאשם בביהמ”ש לתעבורה – מפוזרים במקומותינו כדומן על פני האדמה.