היאך מבטלין דוחות תנועה?

 

עבירות התנועה מתחלקות לשתי קבוצות:

 

האחת – עבירות בהן הנאשם מוזמן לבית המשפט, ואין לו ברירה לשלם את הקנס כדי להימנע מהמשפט (נקרא להן עבירות מסוג א’);

 

והשנייה – עבירות קנס (נקרא להן עבירות מסוג ב’).

 

עבירות הקנס, מצידן, נחלקות גם הן לשתי קבוצות:

 

האחת – עבירות של “ברירת קנס” (נקרא להן עבירות מסוג ב(1)):

 

בעבירות אלה הנאשם מקבל את האופציה לשלם את הקנס, או להתייצב למשפט במועד שקבע לו השוטר או הפקח.

 

והשנייה – עבירות של “ברירת משפט” (נקרא להן עבירות מסוג ב(2)):

 

בעבירות אלה הנאשם מקבל את האופציה לשלם את הקנס, או לבקש להישפט, דהיינו ליזום הליך משפטי, ואם הוא לא יזם את ההליך, הוא נחשב כמודה ומורשע, גם אם הוא לא שילם את הקנס (שאלה נפרדת אם הוראת-החוק אשר קובעת כי חוסר-מעש ייחשב כהודאה היא אכן “חוקתית”, אבל בה לא נדון כאן).

 

לצורך הדיון בדרכים לביטול הדוחות אנחנו נחלק את הדוחות לשתי קבוצות, אבל לפי חלוקה קצת שונה:

 

האחת – עבירות בהן הנאשם מוזמן לבית המשפט, וכן גם עבירות הקנס מסוג “ברירת קנס” (אלה העבירות מסוג א’ ו-ב(1)), בהן המועדים קבועים, ושום מועד לא תלוי בפעולה כלשהי של הנאשם.

 

והשנייה – עבירות הקנס מסוג “ברירת משפט”, בהן המועדים תלויים בפעולות שעושה מקבל הדוח (ואלה הן העבירות מסוג ב(2)).

 

בעבירות מסוג א’ ומסוג ב(1) לא נקבעו בדין שום פרוצדורה או מועדים להגשתה של בקשת ביטול, והעיקרון הוא שכל אדם רשאי לבקש כל דבר, בכל עת, והרשות יכולה להיעתר לו, או לסרב לו.

 

בקשה, לענייננו, יכולה להיות בקשה לביטול הדוח, בקשה לדחיית המשפט, בקשה לקבל את התצלום, בקשה לדחיית המשפט לצוןרך קבלת התצלום, וכו’, וכו’, אבל הבקשה עצמה לא מבטלת את המועדים שנקבעו, אלא אם הרשות נעתרה לה.

 

בעבירות מסוג ב(2), לעומת זאת נקבעו מועדים:

 

בקשת ביטול – תוך 30 יום;

 

בקשה להישפט – תוך 90 יום.

 

הגשת בקשת-ביטול תוך 30 יום – אין אתה יכול (וגם אינך צריך) לבקש להישפט, ובוודאי שלא לשלם את הקנס.

 

הגשת בקשת-ביטול, והדוח בוטל? יופי.

 

הגשת בקשת-ביטול, והדוח לא בוטל? יש לך 30 יום לשלם את הקנס או לבקש להישפט.

 

אזהרה: אם המשטרה פועלת בזריזות, 30 הימים האלה (המצטרפים ל-30 הימים הקודמים בתוספת הזמן שהנושא “רבץ” במשטרה), יכולים להיגמר לפני 90 הימים המקוריים. זה נדיר, אבל קורה, בעיקר למי שהקדים לשלוח את בקשת-הביטול. האם, במקרה כזה, עליך לפעול תוך המועד המקוצר, או שאופצית 90 הימים עומדת לך גם אז?

 

תשובה: לא ברור, לא כדאי לקחת סיכון.

 

האם כדאי לבקש ביטול, כדי “להרוויח זמן” או כדי להרוויח “ימי ערך” (דהיינו שהכסף “יעבוד” אצלך, במקום אצל המדינה או העיריה)?

 

תשובה: אם זו המטרה היחידה – התשובה שלילית, כי אם בקשת הביטול נדחית, תוספות-הפיגור חוזרות “לרוץ” לפי לוח-הזמנים המקורי, אבל אם יש לך מטרות – זה כבר תלוי במטרה.

 

אם החמצת את מועד 30 הימים, האם אי-אפשר עוד לבקש את ביטולו של הדוח? אפשר לבקש הכל, ותמיד, כמו בעבירות מסוג א’ ומסוג ב(1), אשר, כאמור, לא נקבעו בדין שום פרוצדורה או מועדים להגשתה של בקשת ביטול, והעיקרון הוא שכל אדם רשאי לבקש כל דבר, בכל עת.

 

ההבדל הוא שבמקרה כזה המועדים שנקבעו לא משתנים: אפשר לבקש ביטול גם אם עברו יותר מ-30 יום, אבל אם לא קיבלת תשובה תוך 90 יום מקבלת הדוח, אתה צריך לבקש להישפט (או לשלם את הקנס).

 

ושאלת השאלות: האם לבקש את ביטולו של הדוח, או לבקש להישפט?

 

כאשר אתה מקבל דוח, ישנן – חוץ מתשלום הקנס (בעבירות מסוג ב(1) ו-ב(2) – שלוש אפשרויות:

 

האחת – לא לעשות כלום;

 

השנייה – לבקש לבטל את הדוח;

 

והשלישית (רק בעבירות מסוג ב(2) – לבקש להישפט.

 

באיזו אפשרות לבחור? תלוי בכל מקרה בנפרד:

 

אם הדוח פגום – כל פעולה עשוייה להקים אותו לתחייה, ולרפא את הפגם, אבל אם טעית, והפגם אינו פגם – אתה תהיה בבעייה;

 

אם הדוח תקין אבל יש לך הגנה טובה – בקשה לביטולו יכולה לגלות למשטרה את הקלפים שלך, אבל בהימנעותך מלבקש את הביטול אתה עשוי להחמיץ את ההזדמנות הטובה, ולהיחשף למלתעותיו של שופט פרו-תביעתי.

 

והמסקנה הסופית – כדי לעשות את הדבר הנכון מכל שלוש האפשרויות, עליך להתייעץ עם מומחה-לדבר, קרי עורך-דין המתמחה בתחום, כי כל שגיאה אשר תלעשה יכולה להיות בלתי-הפיכה.

 

ואם אין לך כסף, או חשק, להיעזר בעורך-דין – ברירת-המחדל היא לבקש להישפט תוך 90 יום, אלא אם אתה בטוח שבקשה-לביטול (תוך 30 יום) לא יכולה לקלקל לך דבר, ולאפשר לתביעה מיקצי-שיפורים על חשבונך.

 

האפשרות הראשונה (לא לעשות דבר) אינה מומלצת למי שאינו בעל מקצוע, או נעזר בכזה, כי הסיכון רב, והנזק בלתי הפיך.