משך השנה האחרונה ניתן היה לקרוא ולצפות רבות באי הנחת אשר בוטא ע“י רבים בנוגע לדעותיו ולאישיותו של בעל המשרה הבילתי ברורה בממשלה, הוא עמי איילון. לקורא הבילתי מתמיד היו רוב קיתונות הבוץ אשר נישפכו על ראשו “השנהתי” הגלוח והמבהיק של האדמירל מעט בילתי ברורים. לאחר הכל מפקד חיל הים (בדימ.), ראש השב“כ (בדימ.) ועוד אי אילו אחרים (בדימ.) אמור, על פניו, לדעת את אשר הוא מדבר ולא היא. מתגנב חשש ללב כי פני הצבא כפני האדמירל וכי לא ביכדי צה“ל חווה את אותם קיתונות הבוץ הניזרקים על פני האדמירל.

הופעתו של האדמירל (בדימ.) בתאריך נובמבר 25 2007 בתוכניתם של ירון את קירשנבאום אין לכנותה אחרת מאשר “מופע האימים של עמי איילון“. בידוע הוא כי אותו אחד המזלזל בהבנה ובאינטיליגנציה של שומעיו ניתן לאבחן בו סימני בורות וטיפשות מולדים. כל הסממנים האלו ניצפו בבירור בדבריו של איילון.

באם תיכשל וועידת אנפוליס אמר, הימתיק “סוד“, “המומחה” הזה הרי מחכה לנו תוהו ווהו וחושך על פני תהום ורוח שדים מרחפת על פני המים…לא פחות ולא יותר. האיילון הזה הזהירנו כי כעין מלחמת גוג ומגוג תיפרוץ ביננו לבין הפלשתינים ומדינות ערב במדה ותיכשל הוועידה ומשכך עלינו לוודא כי זו תצליח ולא…וגו‘. כאילו ופיקניק המוני שורר כיום ביננו (השוודים) לפלשתינים (הנורווגים) ואנו בטיפשותנו כי רבה החמצנו את ההפנינג ההמוני הנירקם לנגד עינינו.

לשאלת המראיינים הכיצד יודע הוא את העתיד לבוא השיב האדמירל תשובה מלומדה…כלומר חזר על מנטרת האימים, חד ולא פרש. רוצה לאמר “אני האדמירל השבכ“י, שר בממשלת ישראל (נו, אוי לתואר מפוקפק זה) אני עמי איילון יודע את אשר אתם ניבערי ההמון אינם מסוגלים להבין או לדעת“, ושוב סתם ולא פרש.

גם הוא וגם חבריו אשר הדבר היחידי המדריכם הוא החזרת שטחים בתמורה לכלום, שטופים בתקווה נלוזה ומופרכת כי פעולה זו תביא את השלום הנחפץ. ניסיון עבר אינו מעיניינם, כשל מערכתי ישראלי רב שנים בכל הקשור לתכנון אסטרטגי ולמהלכים חכמים חשוב בעינהם כקליפת השום. כחבורת תאואי ביצות בהמיים, חלולי מוח ומחשבה הרואים את אשר לפניהם אך לא דבר בהיקפם, שועטים הם בעוד אפסרם נירפה לעבר אסונה של מדינת ישראל בעוד מקהלת המעודדות מהמדיה אשר אינה טובה מהם במאום מצווחות קריאות גיל ועידוד אתרוגניות מצידי הדרך לאבדון. אלו גם אלו הביאונו למצב בו “שלום” הינה מילה גסה ומאוסה אשר אך הטיפשים והעמומים הינם היחידים לאחוז בה לתשמישיהם אשר בינם לבין שלום אמת אין ולו דבר.

עלינו לבוא עמם חשבון ולו רק עקב המדרס הגס והבהמי של אנשים אלו בעת שהפכו עלינו את המושג שלום. גם המדיה מחרה ומחזיקה אחריהם. אנו צופים משתוממים בניסיונות הנילעגים של הכתבלבים מטעם לנפוח חיים בגוויה המתה של ועידת אנאפוליס בעוד הציבור כבר נקעה נפשו ממיחזור החומרים האין סופי בהקשר לוועידה שאין לה עבר ועתידה כבר נגוז עוד לפני שניפתחה. כולם, אבל כולם מסתירים את העובדה כי באם חס ושלום תיצלח וועידת אנאפוליס יהווה הדבר נידבך נוסף בדרך להשמדתה הסופית של מדינת ישראל. כולם, אבל כולם מאחזים את עינינו כי שלום עם הערבים ו/או הפלסתינים ו/או החמס, ו/או אל קעידה יכול להיכון רק בתנאי אחד והוא חיסולה ללא תנאי של מדינת ישראל, דרך ביניים אינה קיימת עבור איסלמיסטים קיצונים אלו. לא נידרשים כאן מדעני טילים או פרופסורים המלומדים רק בעיני עצמם או למצער בין חבריהם על מנת להגיע למסקנות ברורות אלו. כל שעלינו לעשות הוא להיכנס לאתרי האינטרנט של אותם איסלמיסטים או תחנות הטלוויזיה ועיתוניהם ואך לקרוא ולהקשיב…אהה נכון, נחוץ גם להפנים את כוונות ההשמד שלהם כלפינו. אין עלינו אלא להסיק כי החמאס/אל–קעידה/השיעה חברו להזויינו מהאולמרט הזה דרך האיילון ההוא ודרומה כמו גם מהמדיה בנסיונות ההשמד של מדינת ישראל. זו אינה יכולה להחשב פוליטיקה פיקחית ומפוקחת, זוהי פוליטיקת התאבדות מרצון.

ברי הוא כי לא האבו–מאזנים ולא הישראלים הם שיכתיבו את סדר היום המזרח תיכוני, נניח וכוונותיהם טובות וטהורות (דבר הטעון עדיין הוכחה בדוקה). בכל סיכסוך שהוא מסביב לגלוב הקיצונים הם המכתיבים את השתלשלות העניינים ואלו הם במקומותינו החיזבאללה, האירנים, הסורים, החמאס והאיסלמיסטים הקיצונים בכללם. כל זמן שעניינם של אלו יהיה תלוי ועומד הרי ענייני השלום ביננו לבין הפלשתינים יהיו תלויים ועומדים. האמריקאים מטעמיהם הפנימיים קיצרי הטווח (עירק, שנת בחירות) מנסים לשכנענו כי אך ייפתרו המחלוקות בין ישראל לפלשתינים ובא לעולם גואל. ההפך הוא הנכון, אך משתגיע נקודת המפנה הכרוך עם הפיתרון הגיאו–פוליטי העולמי לבעיית מלחמת האיסלמיסטים במערב לפיתרונו, יבוא לציון (ולפלסתינים) גואל. אנו שקיבלנו את תרבות המזון המהיר האמריקאית על כל הכרוך בה מובילים עצמנו באותו אפסר של מזון מהיר בחושבנו כי ניתן לפתור את הסיכסוך המזרח תיכוני בהינף קולמוס והפיתרון הוא מעבר לפינה, אך נחזיר שטחים והפלסתינים יהפכו לציונים בלב ובנפש….האם כה עמומים, נירפים ותלושים הפכנו עד כי מאמינים אנו לשטות הזויה זו?

עדים ההינו למסע הנילעג של איילון וחבריו כאשר היטיחו בוץ בכל אותם חוזים נכונה מהקצה השני של המפה הפוליטית. אלו הם אשר טענו כי הסכם אוסלו ימיט שואה על ישראל ואכן כך הווה. הם טענו כי הפינוי השלומיאלי של לבנון ימיט אינתיפדה על ראשינו ואכן כך הווה. הם “היפחידונו” עם התעצמות החיזבללה ואכן קיבלנו את מלחמת לבנון השניה. הם היזהירונו כי החמאס יישתלט על הרצועה עת ייכונו בחירות “דמוקרטיות” שם וכך בדיוק קרה. ומה עשו בני דמותו הנילעגים של האדמירל מקיבוץ מעגן? לעגו להם, היכפישום, היזהירונו מהם ומה לא. והעובדות, מה בקשר לעובדות המוצקות? ההזוהים האיילוניים בחוברם למושחתים האולמרטים אינם מסוגלים להתעמת עם העובדות ובוחרים להתעלם מהן ולהעמיד ללעג וקלס את אנשי המציאות בינינו.

האם לא היגיע הזמן כי יקומו אותם אלו ביננו ויאמרו לכל אותם המושחתים וההוזים האולמרטים, האיילונים ומשוכפליהם החלולים כי איננו עוד עדר חסר כיוון, כי לא יוכלו אלו לנו, כי קרוב היום שניקח גורלנו בידנו למען עתיד ילדינו, כי חפצי חיים בעומדנו על רגלינו אנו ולא את אותם החיים המיועדים לנו כעת על בירכינו.

המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים