משרד המשפטים מציע: חוק נוגה אוהד

משרד המשפטים מציע: חוק נוגה אוהד

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 06.11.2007 14:13
אבטלה סמוייה

אבטלה סמוייה


כשראיתי את תזכיר הצעת-החוק בו עסקינן שאלתי את עצמי אם זה פלייטון-על-פלייטון, או פלייטון שקרם עור וגידים, והיה למציאות



שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 6.11.2007

 

לכבוד

מר יהושע שופמן

משנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)

ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: תזכיר חוק בתי המשפט (תיקון – הקמת בית משפט ), התשס”ח-2007

לחוק הזה הייתי קורא חוק נוגה אוהד, ולמעט מספר הוראות משניות שבו עדיף היה לו שלא יהפוך להצעת-חוק משיהפוך לכזאת.

לפני שתמשיכו לקרוא את הערותי לחוק המוצע, אני מזמינכם לקרוא בעיון רב את שני אלה:

ביהמ”ש המחוזי זרנוגה גימ”ל, זה קל”ב

השופטת נוגה אוהד: מינוי פוליטי כושל; זיוף הפרוטוקול – גרוע מפרשת השופטת הילה כהן!

את הראשון שבהם כתבתי (ופרסמתי) כאשר נודע לי שעם פתיחת ביהמ”ש המחוזי בפתח-תקוה נקבע שערעורי התעבורה על פסקי הדין של ביהמ”ש לתעבורה בת”א יישמעו בביהמ”ש המחוזי החדש, ועוד לפני שידעתי שההוראה הזאת “נתפרה” כדי “לספק תעסוקה” לשופטת נוגה אוהד, תושבת פתח-תקוה, אשר, מן  הסתם, רצתה לעבוד “ליד הבית”.

לא ידעתי, אבל, מסתבר, חוש-הריח המשפטי שלי היה מספיק חזק כדי לכוון אל המציאות הנרקמת מתחת לפני השטח.

כמובן שהמאמר על זרנוגה גימ”ל הוא פלייטון בו “זרנוגה גימ”ל” היא פתח-תקוה, “השופטת זהרה זרנוגאי” היא השופטת נוגה אוהד, ו”בקשות-בהסכמה לדחיית הדיון בבית משפט מחוזי כלשהו” הן הערעורים על פסק-דינו של ביהמ”ש לתעבורה, ת”א-יפו.

כשראיתי את תזכיר הצעת-החוק בו עסקינן שאלתי את עצמי אם זה פלייטון-על-פלייטון, או פלייטון שקרם עור וגידים, והיה למציאות, אבל לפני שאתייחס לתזכיר עצמו, אומר כמה מלים על כמה דברים אשר שר המשפטים, בחתמו על צו-ההקמה של ביהמ”ש המחוזי החדש, כנראה שלא ידע אותם, וספק בעיני אם גם אתם, “הדרגים המקצועיים” ברחוב סלאח א-דין, יודעים אותם לאשורם.

השופטת נוגה אוהד הינה מינוי פוליטי במערכת משפט המתיימרת להיות חפה ממינויים כאלה – מינוי אשר “בושל” ע”י בנה של השופטת, עסקן בכיר במפלגת העבודה, וחברת הכנסת דליה איציק, אז חברת הוועדה לבחירת שופטים, אשר העבירה את המינוי הזה בניגוד לדעתו של נשיא ביהמ”ש העליון דאז, אהרן ברק.

עד כמה המינוי הזה הוא מינוי כושל – אל תשאלו אותי, אלא את השופט אורי גורן, נשיא ביהמ”ש המחוזי בת”א. שאלו אותו אילו תיקים הוא העביר טיפולה, ואיך הוא שש להיפטר ממנה (ללא ספק כדי לפנות תקן לשופט ראוי).

אז השופט גורן שש להיפטר ממנה, אבל כדי “למלא לה את היומן” העבירו אליה את ערעורי התעבורה השייכים למחוז תל-אביב, דבר אשר נפסל ע”י הבג”ץ, וכעת אתם מבקשים להכשיר את השרץ – המשך ההזנייה של משפט-התעבורה, הנמשכת מאז הקמתם, בשנת התשי”ט, של בתיהמ”ש לתעבורה, וביתר-שאת – מאז תיקון התש”ן לחוק בתיהמ”ש, אשר הוריד את ערעורי התעבורה להרכב של דן יחיד, ותיקון התשנ”ה לפקודת התעבורה, אשר מחק את הדרישה שלשופטי התעבורה תהיינה “ידיעות בענייני תעבורה”.

ומכאן – לתזכיר הצעת-החוק

בפיסקה השלישית ל”דברי ההסבר” לתזכיר אתם אומרים (ההדגשה שלי):

“שנית, בית המשפט החדש ידון בסוגי ענינים שעל פי כללי הסמכות המקומית נמצאים בסמכות בית המשפט המקורי. אפשרות זו … נובעת ממצב בו בית המשפט החדש אינו עמוס, והוא ערוך מבחינת מומחיות השופטים המכהנים בו, לטפל בתיקים שבסמכות בית המשפט המקורי ולקצר את משך ההליך המשפטי”.

עם על הכבוד, עוד לא קם – וכל עוד “נערי האוצר” מנהלים את המדינה גם לא יקום – בית משפט הסובל מאבטלה סמוייה, אלא אם “מגלים” אליו שופטים אשר לדעתה של “המערכת” עצמה אין מה לעשות אתם, ו”מחפשים בנרות” תיקים בהם, לדעתה של המערכת, לא יכול להיגרם נזק אם הם יישמעו בפני שופט שהוא “הפחות-שבאומנין”.

באותה הפיסקה אתם גם מדברים על “ערוך מבחינת מומחיות השופטים”, ואני, כמי שנחשב כאחד המומחים שבשורה הראשונה למשפט התעבורה, שואל אתכם, בכל הרצינות, מהי “מומחיותה” של נוגה אוהד בענייני תעבורה, כאשר החוק המוצע בא לאפשר לה להמשיך – מה שבפועל היא כבר עושה – לשמוע את ערעורי-התעבורה על כל בתיהמ”ש לתעבורה של מחוז תל-אביב ומחוז המרכז?

כבר שנים רבות אני מראה קבל-עולם כי במשפטי התעבורה הכל הפוך (למשל: במקום להשלים את תיק הראיות לפני שמכינים את כתב-האישום, במשפטי התעבורה מגישים כתב-אישום ללא תיק-ראיות, ורק אחרי ה”הקראה” מתחילים בחקירה ואיסוף-הראיות – לפי מה שהתביעה הצליחה (או לא הצליחה) להוציא מפיו של הנאשם).

ועל פי העיקרון הזה אתם יוצרים מצב בו יותר ממחצית ערעורי-התעבורה במדינת ישראל יישמעו בפני השופט הכי פחות מתאים לכך.

ואל תגידו לי “מי הסמיך אותך לקבוע איזה שופט מתאים ואיזה לא מתאים לדון בענייניים אלה-ואלה”, כי אני מדבר כאן לא כ”בעל סמכות”, אלא כעד מומחה.

ואם יש לכם עדים מומחים טובים ממני, לטעמכם – אני מסיר בפניהם את הכובע.

“סעיפי נוגה אוהד” שבהצעת החוק

סעיף 33(ב)(2) לחוק המוצע, כולל איזכורו של זה בסעיף 33(ב)(3) המוצע בא להכשיר את השרץ, כאמור. הוא מיותר ומביש.

סעיפים 33(ב)(4) ו-43(ב)(3) המוצעים אינם פחות גרועים, משום שהם מסמיכים פקיד לנהל את ענייניהם של בעלי-הדין.

חרף השימוש במונח “הוראות מעבר” ברישא לכל אחד מהסעיפים המוצעים (33(ב) ו-43(ב)), ככל הנוגע ל”סעיפי נוגה אוהד”, אין אלה הוראות-מעבר להקמת בתי המשפט חדשים, אלא הסדרי-תעסוקה לשופטים כושלים.

 

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד

___________

מי מנהל את משרד המשפטים: הדרג המדיני, או הדרג המקצועי?

מי מנהל את משרד המשפטים(ב): איך יודעים אם השר/היועץהמשפטי/פרקליט המדינה בכלל ראה את הפנייה אליו?


attachment תזכיר חוק בתי המשפט (תיקון – הקמת בית משפט) התשסח-2007.pdf



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר