בגיל 89, די מאוכזב מחבריו, שבגדו בו, הלך אריה גוראל – מי שהיה ראש עיריית חיפה בשנים 1993-1978 ומנכ”ל משרד העבודה בשנים 1978-1968 – לעולמו.

קורות חייו של אריה גוראל – איש מפא”י ומפלגת העבודה, ששירת כל ימיו את מפלגתו – מוכיחות לכל המפקפקים, כי המשטרה והפרקליטות “תופרות” תיקים לפי הצרכים הפוליטיים של הבוסים המקומיים. הוא לא היה הראשון, שהופעל נגדו נוהל “תפירת תיק”, ולא האחרון ברשימת אלה, שסולקו מדרכיהם של מתנגדיהם הפוליטיים, או של מתחריהם העסקיים.

גוראל צריך ללכת

בבחירות העירוניות בשנת 1989 נבחר גוראל לכהונה שלישית כראש עיריית חיפה. גוראל ניצח בקרב צמוד את תא”ל (מיל’) רמי דותן, מועמד הליכוד. בשנת 1992, בסוף כהונתו, החליטו הבוסים של מפלגת העבודה – בחיפה ובתל-אביב – שעל גוראל ללכת. הם שינו את כללי המשחק, וגוראל הפסיד בפריימריז פתוחים של מפלגת העבודה לאלוף (מיל’) עמרם מצנע, ולא התמודד על כהונה רביעית.

כדי לוודא, שגוראל לא יתמודד שוב, ולא יפריע לבחירת מצנע – כרצון המפלגה – “נתפר” לו תיק על מרמה והפרת אמונים.

גוראל זוכה באופן מוחלט, ומאשימיו זכו לנזיפה חמורה של בית-המשפט המחוזי בחיפה. בית-המשפט קבע, כי משטרת ישראל והפרקליטות עשו יד אחת עם הבוסים של מפלגת העבודה, כדי לטפול על גוראל אשמה פעוטה. אך עינויו של גוראל נמשך כשנתיים.

לאחר שנבגד על-ידי חבריו, נפגע, וזוכה, סילק גוראל את החשבון עם רעיו הבוגדניים ועם הרשויות הפושעות, שהעמידוהו למשפט-שווא כשהעלה על הכתב את קורות הקנוניה, שרקמו הרשויות ל”אכיפת החוק” נגדו.

לכתבה המקורית המלאה