אחת התגובות הקשות למאמרי מדינת ישראל וחופש-הביטוי: עורו אחים, הנאציזם כבר כאן! הייתה מסוגת “זילות השואה”: השואה הייתה אירוע חד-פעמי בתולדות האנושות, וכל שימוש אחר במילה הזאת מפחית בערכה!

אז לא: “שואה” היא מילה נרדפת ל”אסון”. מילה חזקה יותר, אולי גם רגשית יותר, אבל היא עדיין מילה “גנרית”, החלה בקשת רחבה של תחומים.

כך, למשל, “שואה כלכלית” (כ-1600 מופעים בגוגל); “שואה כלכלית” + יוון (-1350); “economic holocaust“ (6400); “economic holocaust” + Greece (3020).

גגלו ערכים כמו שואה פוליטית, שואה מדינית, שואה בטחונית, שואה טכנולוגית, שואה משפחתית, לא תקבלו הרבה, רק מספר דו-ספרתי לכל אחד מהם, וזה מעיד, מחד, שזה אפשרי, ומאידך – שהבריות בכ”ז נזהרין משימוש-יתר במילה הטעונה הזאת.

להבדיל מ”שואה” סתם (holocaust), עומדת השואה (The Holocaust), שהיא אכן מקרה מיוחד, וכאשר אומרים השואה ברור לכל למה הכוונה.

אבל גם השואה, שואת יהודי אירופה, לא הייתה ייחודית בתחומה: השואה הארמנית, בה נספו, כמדומני, 1.5 מיליון ארמנים, אפשר שמבחינת העם הארמני לא הייתה פחותה, יחסית, מהשואה שלנו, שואת קמבודיה, שואת ביאפרה.

האם מרד בר-כוכבא לא המיט שואה על העם היהודי בארץ ישראל? הוא המיט שואה גדולה: למעלה מחצי מיליון הרוגים והרס כל הכפרים היהודיים בארץ.

ומלחמת יום הכיפורים (3,000 הרוגים) לא הייתה שואה?

ומה שעשה בשאר אסד לעמו (בעיקר בעיר חאלב, אבל הסיפור הזה עדיין לא נגמר), לא שואה?

ואם נחזור אל מלחמת העולם השנייה, בה נספו, לפי הערכות שונות, סביב 70 מיליון בני אדם – האם זו לא הייתה שואה?

הנה כי כן, גם כאשר מדובר ברצח-עם, ישנם שואות בהיקפים שונים, במספרים מוחלטים או יחסית לגודל העם הנפגע, ושפר חלקנו – היינו מעדיפים בלי ה”שפר” הזה – שכאשר מדברים על The Holocaust, ברור לכל שמדובר בשואת יהודי אירופה במלחה”ע השנייה.

אבל, כאמור, ישנן גם שואות אחרות, אשר לא ניתן – וגם אסור – להעמידן מול השואה ודומותיה, אבל עדיין מותר לראות כל אחת מהן כשואה ככל הנוגע לנפגעים ממנה.

ולסיכום הפרק הזה, אני רוצה לראות למי תהיה החוצפה לייחס “זילות השואה” לאם לילדה אוטיסטית, האומרת כי להיות הורה לילד אוטיסט בישראל זו “שואה כלכלית”.

על זילות הביטוי “זילות השואה”

המאמר מדינת ישראל וחופש-הביטוי: עורו אחים, הנאציזם כבר כאן! נסב סביב אמירתה של מרים נאור, נשיאת ביהמ”ש העליון (אני הבאתי רק חלק ממנה, וכעת אביא אותו בהקשר המלא):

אנטישמיות, רדיפת יהודים באשר יהודים הם, לבשה צורה ופשטה צורה במהלך ההיסטוריה, ושיאה הנורא בפשע האיום ביותר שידעה ההיסטוריה האנושית, השואה, שבה הושמד שליש מעמנו.

בימי האופל של המשטר הנאצי בגרמניה שיתפה גם מערכת המשפט פעולה עם האנטישמיות וההשמדה.

אכן, הדרך להשמדה נסללה כאשר שללו מהיהודים את זכויות האזרח ואת זכויות האדם, והיהודים – כל היהודים “מנער ועד זקן, טף ונשים” – הוגדרו כבלתי אנושיים, תת אדם.

ובהמשך:

כיהודייה, כישראלית, כבת למשפחה שרובה נספתה בשואה, אינני יכולה שלא להביע את דאגתי מתמונת המצב.

ועוד:

זכויות האדם פותחו אחרי מלחמת העולם השנייה כלקח היסטורי ממעשי הזוועה ובעיקר מהשואה.

חשיבות ההגנה על זכויות האדם, על זכויות המיעוט החי בקרבנו הוא אחד הלקחים החשובים שעלינו ללמוד מההיסטוריה שלנו כעם.

הנה כי כן, מי ש”התחילה עם זה” הייתה דווקא נאור, שהזכירה את המילה שואה שלוש פעמים, את ההשמדה, בהטיות שונות, לפחות חמש פעמים, ויחד עם אלה גם את “זכויות האדם”, “זכויות האזרח”, “זכויות המיעוט”, “ההיסטוריה שלנו כעם” וכו’ – הכל בהקשר השואה.

ומה היה “פשעי” שלי?

פשעי שלי היה בכך שהסכמתי עם נאור לאורך כל הדרך, לאמור הפגיעה בזכויות האדם היא “סלילת הדרך” לשואה.

מרים נאור התייחסת לשואת יהודי אירופה – היא השואה – בהקשר הנכון, ואיש לא יכול לייחס לה את “זילות השואה”, ואני, כאמור, רק הלכתי בעקבותיה.

ואם כבר מדברים על “זילות השואה” (מונח שמקומו יכירנו במקומות המתאימים) – במקרה הזה ההתנפלות עלי (ובעקיפין גם על מרים נאור), היא עצמה זילות – זילות הביטוי “זילות השואה”.

______

למאמר הקודם: מבוא לנאציזם כחול-לבן (א): מי מפחד ממטאפורות

למאמר מעורר הסערה: מדינת ישראל וחופש-הביטוי: עורו אחים, הנאציזם כבר כאן!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

	מגיב אנונימי

שם או כינוי:	הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך בחר בבקשה שם כינוי קבוע וייחודי לך וסיסמה לשימוש עם השם הזה. שם או כינוי: חסימת סיסמה: הקלדה נוספת של אותה סיסמה: כתובת דואר אלקטרוני:
חסימת סיסמה:
	זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:

פורסם ב- עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים הבא, תold post

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל