עו”ד תומר מוסקוביץ, דוד מדיוני ב’ – המושחת החדש בראש מערכת ההוצל”פ

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/48212

שמחה ניר, עו”ד 20.03.2017 15:17
בלתי אם נועדו

בלתי אם נועדו

 

האם מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש אכן מאמין למוצא פיו?

שמחה ניר, עו”ד

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג, או הרשות) היא מערכת מושחתת – זאת אנחנו יודעים, בין השאר, מפרשת הסולמית.

דוד מדיוני המושחת פרש בחודש יוני 2015 מתפקידו כמנהל הרא”ג, ושרת המשפטים, איילת שקד, ערכה לו מסיבת פרידה ב-30 אלף שקל לדוד מדיוני – פי שבעה וחצי מהוראות האוצר (4000 ש”ח, מקסימום), ובראשית שנת 2016 נכנס לאותו התפקיד עורך הדין תומר מוסקוביץ.

עם כניסתו של מוסקוביץ לתפקיד ערכנו לו, כדרכנו, מבחן קבלה לעבודה. במכתבי אליו תיארתי בפניו חלק מבור-השחיתות אליו הוא נכנס – שחיתות ה”סולמית”, ציינתי כי בתור “מטאטא חדש”, אשר אין לו כל קשר לשחיתות ואין לו שום אינטרס להגן על מישהו מהמעורבים בשחיתות הזאת, אנחנו תולים בו תולים תקוות רבות.

כך אמרתי לו:

אני מזמין אותך להפעיל את כישוריך המקצועיים כעורך-דין, ואם יש צורך – להעביר את הנושא לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה (אפשר גם מיקור-חוץ, אם יש לך תקציב לכך, ואם זה מותר, על פי נהלי הממשלה). בשום אופן אין להפקיד את הנושא הזה בידי היועצות המשפטיות של הרא”ג (ענת הר-אבן וענת ליברמן – להלן הענתות), משום שהן-הן האחראיות אישית לכל ה”הכשרים” שניתנו לשחיתות הזאת.

לא למותר לציין כי הגם שאיש לא יכול לייחס לך את יצירתה של “פרקטיקת הסולמית”, כל יום נוסף שעובר בלי להדביר את השחיתות הזאת הוא באחריותך המלאה.

בסוף, בחלק האופרטיבי, הזמנתי אותו לעשות כמה דברים:

א.ללמוד את נושא הסולמית, ולטפל בו באמצעות מי שלא היו מעורבים בו בכל דרך שהיא;

ב.להעביר את הנושא אל היועץ המשפטי לממשלה, בין לצורך חקירת הנושא, בין לצורך הפעולות והמסקנות הנדרשות – אם אתה בעצמך תחקור אותו;

ג.להצהיר ברבים כי הרא”ג רואה עצמה אחראית לכל כספי ה”סולמית” אשר לא הגיעו אל הזכאים להם;

ד.לדאוג לכך שה”פרקטיקה” הזאת תופסק באבחת-חרב, ושכל המעורבים בנושא (שמות של חלק מהם נתתי בתחקיר השני, ולך יש כלים לאתר הרבהיותר מאלה) יילכו הבייתה (לפחות).

ה.להתכונן לבאות, כי, כמו שאמר משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק (בשירו מתי מדבר האחרונים), עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה.

כנראה שהייתי תמים מאוד – לא רק שהוא לא ענה לי, אלא שהוא גם לא עשה דבר עם המסרים שהעברתי לו, כפי שנראה בהמשך.

בחודש אפריל השנה, 2016, נפל דבר בישראל: מבקר המדינה הוציא דוח חמור על מערכת ההוצאה לפועל – והייתה זאת, ככל הנראה, הפעם הראשונה שהדבר נעשה לגבי הטיפול בתיקי ההוצל”פ עצמם, ולגבי השמירה על זכויות החייבים (להבדיל, למשל, מהשאלה אם מכבים את האורות בלשכות ההוצל”פ בתום יום העבודה).

שניים מהממצאים החשובים ביותר שבדוח המבקר: תיקים נפתחים שלא כדין, ואיש ברשות לא בודק אם הם נפתחו כדין, ואם נשלחו לחייבים האזהרות כנדרש בחוק, והחובות מתנפחים הרבה מעבר לחוב האמיתי – 90 אחוז מהחובות בתיקי ההוצל”פ הם חובות לא אמיתיים.

עו”ד תומר מוסקוביץ לא חולק על מימצאיו של המבקר, אלא, לכל היותר, על תקפות ה”מדגם” שבחר המבקר, אבל הוא חולק על מסקנותיו של המבקר, לפיהן על הרשות לבדוק את אופן פתיחת התיקים וניהולם.

לגישתו של מוסקוביץ, אותה הוא ביטא בראיון טלוויזיוני, המבקר טועה: מנהל ההוצאה לפועל: “אנחנו לא צריכים לבדוק כל תיק”, אנחנו ממלאים תפקיד זהה לזה של מזכירות בית המשפט, וכשם שבבית המשפט המזכירות לא בודקת את תוכן הכתבים (כתבי התביעה, כתבי ההגנה וכו’), אלא רק מתייקת אותם ומניחה אותם בפני הגורם השיפוטי, שרק הוא המחליט, כך גם במערכת ההוצל”פ: הזוכה מגיש מה שהוא רוצה, החייב מגיש מה שהוא רוצה, ורשם ההוצל”פ הוא המחליט – כמו בכל הליך “אדברסרי”, בו זה טוען בכה וזה טוען בכה, והדרג השיפוטי הוא המחליט.

ומהו הדין אם ישנן תקלות, ניפוחי חובות מטורפים וכו’ – הטענות צריכות להיות מופנות אל הזוכים, אל הבנקים, אל עורכי-הדין המייצגים את הזוכים, כי אנחנו, מערכת ההוצל”פ, רק מעבירים את טענות הצדדים אל הגורם השיפוטי – רשם ההוצל”פ, שהוא, ורק הוא, המחליט בשאלה מהו גובה החוב ומה להוסיף עליו, ובכל מחלוקת אחרת שבין הצדדים לתיק – הזוכה והחייב.

דוד מדיוני המושחת תחב את חוטמו לכל חור אפשרי או בלתי אפשרי, הוא בישל הסדרי פריסה והסדרי הנחות מדומים למי שיסגור את חובותיו, וידו הייתה בכל – ואף אחד לא טען כנגדו שהוא “חורג” מסמכותו כ”מנהל מזכירויות ההוצל”פ”.

בא מוסקוביץ ו”הוריד את עצמו בדרגה”: אני רק נותן חותמת “נתקבל”, ומעביר הלאה.

מעניין שכשהוא וכפיפיו באים לוועדות הכנסת הם לא “מצטנעים” עד כדי כך.

ואנחנו עדיין מחכים להתייחסותו למבחן הקבלה לעבודה שערכנו לו, עם כניסתו לתפקיד.

האםמוסקוביץ באמת מאמין במוצא-פיו? על כך בהמשך.

_____

הערת-מערכת: כדרכנו, שלחנו למוסקוביץ את המאמר הזה לדיברור-מרצון בטרם פרסום, אך הוא לא הגיב.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה:זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר