ענבל אור מבקשת עזרה
לטיהור שמה

ואני, למרות שהיא שתקה
ובנתה את עצמה כאשר אני הייתי במצבה, מוכן להרים את הכפפה, בתנאי שתדאג לתקציב: אף
לא אגורה לעצמי, הכל למינוף המאבק!

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור
החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת
המשפטית ומתעב אותה

“יש
ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת
ה”הוצאות”

זה
יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב
תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן
75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר
המשפטים הבא

המאמר
ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה
הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי
מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ
8743/14, שמחה ניר,
עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

רשת האתרים של קימקא

שמחה ניר, עו”ד,
עורך ראשי

www.quimka.net

www.quimka.com

www.grunis.com

quimka@quimka.com

30.1.2017

שלום רב לך, ענבל אור,

קיבלתי היום בפייסבוק שלי הודעה פרטית ממך, עם קישור לפוסט בדף שלך.

בפוסט שלך את מכריזה שאת יוצאת לקרב על שמך הטוב ולהילחם בריקבון של
השחיתויות במערכת השלטון, אשר גרמו לך נזקים רבים, ואף איימו להרוס את חייך.

את אומרת כי המאבק שלך גם “ישרת את האינטרס שלכם אזרחי מדינת ישראל”,
וקוראת “אנא שתפו את הפוסט ותעזרו לי לעזור לכם”.

לדבריך, לפני כשנה ללא שום הצדקה בשלושה ימים בלבד פירקו לך את החברות
והכניסו אותך למצב של הליך פלילי וכינוס נכסים, ולפני כחודש ימים התוודעת לראשונה לכך
שמדובר במעשה הונאה ועוקץ שנעשו לך ולחברות שברשותך וגנבו לך למעלה ממאה מיליון ש”ח.

בנוסף לכך את מגוללת את הרדיפות מהן את סובלת, ומיידעת אותנו על הכתף
הקרה שמפנות אליך כל רשויות החוק בפניהן התלוננת.

לסיכום את אומרת:

אבקש מכם, לסייע לי. ולזמן אותי להציג בפניכם את
התמונה המלאה שכוללת הקלטות והוכחות חד משמעיות !!!

הכתובת על הקיר אנא הרשו לי להציג אותה בפניכם
בצורה מסודרת ומבוקרת.

לפני שאמשיך ואפרט אומר לך כמה מילות אקדמה:

ראשית – אני מאמין לכל מילה שלך, גם בלי הקלטות והוכחות חד משמעיות.

שנית – למרות זאת אין לי ולו שמץ של סימפטיה אליך ולצרות שלך.

ושלישית – למרות שאין לי ולו שמץ של סימפטיה אליך ולצרות שלך, אני מוכן
לקיים אתך שיתוף-פעולה במאבק, אשר, ללא ספק, גם “ישרת את האינטרס שלנו, אזרחי
מדינת ישראל”, כלשונך.

מדוע אני מאמין לכל
מילה שלך?

משום שאת התופעות שכיום את סובלת מהן, ומלינה עליהן, אני מכיר וחווה,
ונלחם נגדן למעלה מחמישים שנה, ולמעלה מעשר שנים לפני שאת נולדת (ביום 29.7.1976,
לפי הפייסבוק שלך).

מדוע אין לי ולו
שמץ של סימפטיה אליך ולצרות שלך?

בשנת 2003 הוציאו אותי ממקצוע עריכת הדין. את עדיין לא היית בעולם
העסקים, אבל כבר היית ילדה גדולה (בת 27 שנים). הוציאו אותי מהמקצוע בגלל הביקורת
שלי על התופעות מהן את עצמך היית עתידה לסבול 13 שנים לאחר מכן, אבל את שתקת.

בשנת 2009, מתפרנס רק מקצבת-הזקנה של הביטוח הלאומי (כ-2000 ש”ח לחודש),
יצאתי לגלות ארה”ב, ואת התחלת לבנות את מאה מיליון השקלים שעכשיו גנבו לך.

התחלת לבנות אימפריה כלכלית, חיית חיי מותרות – ואף התגאית בכך – ונתת לי
להילחם לבדי את מלחמת-העתיד שלך.

בהמשך יצאתי למאבק כנגד שחיתות
המיליארדים של כינוסי-הנכסים בהוצל”פ, לא למען עצמי – ממני אישית הם
לא גנבו אפילו אגורה – אלא למען “אזרחי ישראל כולם”, כלשונך, וזה כלל גם
אותך, שהיום את כבר יודעת מה עושים כונסי הנכסים, אבל אז את שתקת, כי השחיתות
שהיום את מלינה עליה עדיין לא פגעה בך.

אבל לא זו בלבד ששתקת, את פירנסת במיליונים שלך את עו”ד אילן בומבך
– רב-הקלגסים, ראש-וראשון למבקשי-נפשי, האדריכל הראשי של הוצאתי מהמקצוע – אשר בזכותו
ובזכות ממשיכי-דרכו אני מרצה היום, במצטבר, 27 שנות השעייה + שתי הוצאות לצמיתות
מהמקצוע – גם הן, מן הסתם, מצטברות ל-27 השנים הנ”ל – וזו-לזו.

הנה כי כן, את שתקת כאשר עשו לי את מה שעושים לך היום, את נתת לי להילחם
גם למענך, ושתקת, וגם פירנסת את מי שעשה לי את מה שאחרים עושים לך היום, ואת
באה ומבקשת ממני סימפטיה!

במה אוכל לעזור?

אלא מאי? כיוון שהמלחמה שאת מבקשת ממני
להשתתף בה היא גם מלחמתי, אני מרים את הכפפה, וכמו שאמר וינסטון צ’רצ’יל, Give
us the tools and we will finish the job, גם
אני זקוק לכלים.

אני יודע לכתוב, אני לוחם ללא חת למרות
המחיר ששילמתי ואני עדיין משלם, ומעל לכל אני גם “מקצוען” וגם “אדם
מבוגר, המאמין בצדקת דרכו, פועל בכל נימי נפשו לקידום המטרה לתועלת הציבור ולא
לתועלתו האישית” – זה לא מה שאני מחמיא לעצמי. זה מה שאומרים עלי שונאי,
צוררי ומבקשי-נפשי – כולל בית המשפט העליון, שגם הוא סמך את ידו על כל אלה.

ואם זה מה שאמרו עלי שונאי, צוררי
ומבקשי-נפשי – את בהחלט יכולה לסמוך גם עליהם, וגם עלי. זה כמו ששני האיתנים (אורשטיין
וארז) היו אומרים עליך שאת “פועלת בכל נימי נפשך לקידום המטרה לתועלת הציבור
ולא לתועלתך האישית”.

אז הנה, אני ה”צ’רצ’יל” שלך, ועכשיו
נדבר על הכלים.

כדי לנהל מאבקים ציבוריים, צריך כלי מאוד
פרוזאי: כסף.

לא, אני לא מבקש לעצמי אפילו אגורה. אני
אנהל את המאבק שלך, על רקע המאבק שלי לטוהר-המידות במשפט, בהתנדבות גמורה,
אבל כדי להצליח במאבק ציבורי צריך למנף אותו, וזה, כאמור, מצריך כסף.

הנה מה שאני מציע לחלוקת-העבודה בינינו: אני
אטפל בצד הרעיוני, ואת תדאגי לתקציב, שיהיה זמין לכל מה שנחליט עליו, לטובת המאבק
המשותף.

כמה תקציב? בשלב הראשוני 100,000 (מאה
אלף) ש”ח, ואחר כך, לפי התהודה, נראה כמה תקציב נחוץ כדי להמשיך – לתפארת
מדינת ישראל.

בברכת אחים למאבק, חברים לנשק,

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של
קימקא

קישור למכתב הזה הודבק על דף הפייסבוק של ענבל אור.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא
לשתף!

נא
להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו
“מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר
גרוניס