דעתי על אלה הקרויים “כתבינו לענייני משפט” ידועה: הם לא משפטנים, גם לא מתיימרים להיות כאלה, ובמקום ללמוד את התיקים עליהם הם מדווחים לקוראיהם, הם מסתפקים בציטוטים מהחלטותיהם (בעיקר אמרות-אגב מיותרות) או מדברי “הגות” לא-רלוואנטיים של השופטים, במהלך הדיון.

לאיתמר לוין, כתב ניוז1, יש חיבה מיוחדת לפסיקת ההוצאות מבית מדרשו של אשר יגורתי-גרוניס, כמכשיר להורדת העומס מהשופטים שאינם רוצים לעבוד קשה. כנראה שאף פעם עוד לא חווה את כיפופי-הידיים האהובים כל כך על שופטי ישראל, ועוד לא קרא לו שהוא בא לבג”ץ בחזה נפוח, ויצא משם עם זנב מקופל בין הרגליים.

בתור חובב-גרוניס, ממש לא מפתיע שהוא תופס פסק דין ארכני וריק (14 עמודי הערות-אגב) של גרוניס, ומציג את הקשקשנות שלו כ“התחבטות מוסרית”. גרוניס והתחבטות מוסרית? גיחי-גיחי!!!

הפעם אני מביא לכם צרור אדיר של דברי-הבל ממקלדתו של מר לוין (ניוז1, 9.12.2016).

תחת הכותרת שישה בשישי/עוכרי דין מביא לנו לוין “מבט על כמה מהתופעות הבעייתיות ביותר בתחום עריכת הדין – הן ברמת המקרו והן ברמת המיקרו, כולל דוגמאות נקודתיות מהשבוע האחרון. ויש גם הצעות לפתרונות”.

הבה נראה את הדוגמאות ה”נקודתיות” שלו, יחד עם ה”הצעות לפתרונות”.

תחת ראש-הפרק תולעים במטע מסביר לנו לוין:

יש לנו תת-מדור קבוע הקרוי “עוכרי דין”, אז למה להקדיש לכך את כל המדור השבועי? משום שהשבוע נתקלתי ברצף של כמה דוגמאות להתנהגות של עורכי דין – ובכן, אני לא יודע בדיוק איך לכנות את ההתנהגות הזאת. לא מקצועית? חלש. לא מוסרית? נו, באמת. אולי המילה הנכונה היא “מגעילה”.

הרושם שלי, כמי שחי יום-יום את עולם המשפט, הוא שלא מדובר כבר בכמה תפוחים רקובים, אלא בתולעים המאיימות על המטע כולו. שיהיה ברור: רוב עורכי הדין הם כנראה אנשים מקצועיים וישרים, אך הבדיחה בדבר 99% שמוציאים שם רע לכל היתר – כבר נראית פחות מצחיקה ויותר קרובה למציאות. ככל שיש יותר מוסדות המלמדים משפטים, כך יורדת הרמה של בוגריהם. ככל שיש יותר עורכי דין, יש יותר תחרות ופחות פרנסה. נורא פשוט.

ומה מציע לנו הגאון לבית לוין? שורו-שורו:

לכן, הפתרון השורשי חייב להיות הגבלת מספר עורכי הדין, ויש דרכים חוקיות לעשות זאת – למשל: להעלות מאוד את ציון המעבר בבחינות. אלא שבינתיים קורה ההפך. רק בשבוע שעבר נכנעה ועדת הבחינות ללחץ פוליטי ופופוליסטי, והעלתה את שיעור העוברים במועד החורף מ-30% ל-37%.

כאשר מחברים שני דברים באמצעות המילה “לכן” נוצר בלב הקורא המצוי קשר אינטואיטיבי אוטומטי בין שניהם, והוא בתמימותו, לא שואל מה עניין מחט לתחת.

אלזו … אני שואייייל!

אני שואייל מה עניין מחט לתחת. הרי עורכי הדין בהם מדבר לוין אינם כאלה שעברו את הבחינות רק לאחרונה, ואם הם מתנהגים כפי שמקומם את לוין – זה לא בגלל שהקלו עימם בבחינות הלשכה – ועל כך בהמשך.

ואני שואייל ושואייל: האם בחינות הלשכה בודקות את מוסריותו של המבקש להתקבל אליה?

האם בדק מר לוין מדוע קיבלה ועדת הבחינות חלק מהערעורים, והאם שאל את עצמו מדוע היא לא קיבלה ערעורים רבים אחרים?

האם בדק מר לוין את השאלות שהוצגו לנבחנים, את איכותן ואת הרלוואנטיות שלהן?

ואולי הוא מבקש הקשחה שרירותית של הבחינות, רק כדי לחסום את שערי המקצוע?

והאם הוא שאל את עצמו אם סגירת השוק הזה לתחרות החופשית תשפר את מוסריותם ואיכותם של הנשארים בו (אשר ילכו ויתמעטו, בדרך הטבע)?

ומוסיף לוין:

חוץ מזה, אני הייתי מוסיף מבדקי אישיות למועמדים לעריכת דין. זהו מקצוע הגובל בדיני נפשות, פשוטו כמשמעו, ולא רק בתיקי רצח או בענייני משפחה. אם עורך דין מחורבן לא משיג פיצוי למי שנפגע בתאונה, הוא הורס את חייו. אם עורך דין שרלטן לא מצליח להגן על מקום העבודה של לקוחו, הוא הורס את חייו.

אכן, דברים כדרבונות, והשאלה היא מדוע מר לוין לא אומר דברים דומים גם על השופטים עצמם:

חוץ מזה, אני הייתי מוסיף מבדקי אישיות למועמדים לשפיטה. זהו מקצוע הגובל בדיני נפשות, פשוטו כמשמעו, ולא רק בתיקי רצח או בענייני משפחה. אם שופט מחורבן לא פוסק פיצוי למי שנפגע בתאונה, הוא הורס את חייו. אם שופט שרלטן לא מצליח להגן על מקום העבודה של בעל-דין, הוא הורס את חייו.

אבל אם כבר להגן על הציבור מבעלי-מקצוע מחורבנים, או שרלטנים, מדוע לא להחיל את העיקרון גם על עיתונאים?

כאשר שופט שרלטן ונבל, כמו אליקים רובינשטיין, למשל, נותן פסק-דין אשר בינו לבין החומר שהיה בתיק שלפניו אין ולא-כלום, והעיתונאי מסתפק בציטוטים מתוך הפסק (עם או בלי “פרשנות” הגלוי, ובלי פרשנות הנסתר), גם זה יכול להרוס את חייו של הנפגע מנבלותו של השופט, אבל לא איתמר לוין ולא עיתונאים אחרים – אף אחד לא מגלה לציבור את האמת המרה: שופטים מושחתים, חסרי בושה, חסרי מצפון וחסרי יושר אינטלקטואלי עושים בעבודתם כבתוך שלהם, משתמשים בכוחם כדי לדפוק את מי שמבקר אותם, הורסים משפחות, מנתקים ילדים מהוריהם, מביאים בני-אדם להתאבדות (וזה רק על קצה המזלג), והעיתונות שותקת.

לא, אני לא בעד סתימת-פיות, אני לא מציע להכתיב לעיתונאי מה לומר ומה לא לומר, אני רק מציע להחיל על איתמר לוין את מה שהוא מציע להחיל על עורכי-הדין.

לידיעתך, מר לוין: גם מי שאינו עורך-דין רשאי להעניק שירותים משפטיים, וגם מי שאינו בעל רישיון נהיגה לרכב ציבורי רשאי להסיע נוסעים, אלא שהם אינם רשאים לעשות זאת כעיסוק, או “בתמורה, אף שלא בדרך עיסוק”. פשיטא שהמחוקק לא מכתיב את איכות השירות עצמו, אלא יוצא הגנות לציבור הלקוחות המשלמים על השירות הזה.

גם עיתונאים כמו איתמר לוין לא עושים מלאכתם בהתנדבות, אלא בשכר המשולם להם – במישרין או בעקיפין – ע”י הצרכן הסופי.

ואגב, מר לוין, אם אתה מציע “להעלות מאוד את ציון המעבר בבחינות”, למה אתה מתכוון כאשר ציון-המעבר כיום הוא 65%? אני מבין ש”להעלות במשהו” זה ל-70%, “להעלות” סתם זה לפחות ל-75%, ואילו “להעלות מאוד” זה לפחות ל-80% – והכל על בסיס המתכונת הקיימת, ובלי כל “כניעה” ל”לחץ פוליטי ופופוליסטי” הקורא לבחון את הרלוואנטיות של הבחינות והשאלות שבהן למקצוע עריכת-הדין. תקן אותי, איתמר, אם אני טועה בפרשנות דבריך.

ונניח, איתמר, שהצעתך מתקבלת – האם אתה יודע כמה תשלם על השירות המשפטי הפשוט ביותר (נניח מכתב-התראה למו”ל שלך, על שכרך שלא שולם במועד, או על ייצוג בתיק על דוח-חנייה? אתה תשלם אלפי שקלים, וכיוון שעורך-הדין שלך יהיה עמוס מאוד, הוא “יחפף” את העבודה, יתפשר בשמך על “הקנס המקורי”, וכו’ – הכל אחרי שאתה כבר שילמת לו את מלוא שכרו.

כעת, איתמר, בוא נדבר בינינו, בארבע עיניים ושאף אחד לא ישמע: מה דעתך להחיל על מקצוע העיתונות את אותם הכללים והעקרונות שאתה מציע להחיל על עריכת-הדין?

(למאמר הבא)

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

	מגיב אנונימי

שם או כינוי:	הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך הירשם לקבלת שם מגיב שיהיה רק שלך בחר בבקשה שם כינוי קבוע וייחודי לך וסיסמה לשימוש עם השם הזה. שם או כינוי: חסימת סיסמה: הקלדה נוספת של אותה סיסמה: כתובת דואר אלקטרוני:
חסימת סיסמה:
	זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:

פורסם ב- עורכי דין, התקשורת אשמה, תold post

שתף מאמר זה:

כתיבת תגובה לבטל