חזקת הגיל הרך: השרה שקד קרסה תחת לחץ ארגוני הנשים
|
חזקת הגיל הרך: השרה שקד קרסה תחת לחץ ארגוני הנשים
שרת המשפטים הרימה דגל לבן, הצהירה שכן מפחדים וכן נכנעים ללחצים, והודיעה על הקמת ועדה רביעית (!) לבחינת ביטול חזקת הגיל הרך ומזונות ילדים
גיא רוה, רותי דניאל
השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה
אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי
“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”
זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!
הצטרפו לקבוצת הפייסבוק
“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”
בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!
“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא
המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים
ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים
מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?
בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן
שרת המשפטים, איילת שקד, הרימה דגל לבן, הצהירה שכן מפחדים וכן נכנעים ללחצים, והודיעה על הקמת ועדה נוספת לבחינת ביטול חזקת הגיל הרך ומזונות ילדים.
ועדת שניט מונתה ב-2005 על ידי משרד המשפטים ודנה במכלול האחריות ההורית במשך כשבע שנים. השתתפו בה נציגים מכל מקצוע שיש לו נגיעה להליכי גירושים, אם מבחינת הילד ואם מבחינת ההליך עצמו.
המלצות הוועדה מתבססות על אמנת האו”ם לזכויות הילד ועל מחקרים עדכניים בהתפתחות הילד, כאשר המסקנה המרכזית היא ביטול חזקת הגיל הרך ואי קביעת כל חזקה חלופית על הילד, כדי למנוע הגדרות הוריות מפלות בין ההורים ויצירת היררכיה של הורה סוג א’ והורה סוג ב’. הרעיון היה להציב את שני ההורים של הילד במעמד הורי זהה. הוועדה קובעת שיש להחליף את חזקת הגיל הרך בחלוקת האחריות על הילד בין ההורים, לפיה יקבע רק אופן מימוש האחריות ההורית, כגון חלוקת זמני השהות (שלא בהכרח תהיה שווה) עם כל אחד מההורים, תוך העמדת טובת הילד כ”שיקול ראשון במעלה”.
ועדת רוטלוי, שקדמה לועדת שניט, הגדירה 8 סיבות לביטול חזקת הגיל הרך:
1. היא פוגעת בזכותם של ילדים לקשר משמעותי עם אביהם.
2. היא מפריעה לבתי המשפט להחליט החלטות המותאמות לכל ילדה וילד באופן אינדווידואלי.
3. יש לה השלכה על קביעת המשמורת של אחים בוגרים יותר, גם לאחר שהילדים כבר אינם בגיל הרך.
4. היא פוגעת בעקרון ההסכמה בין ההורים ומשפיעה גם על גיבושם של הסכמים בין הורים, מאחר שהם יודעים שזוהי ברירת המחדל של בתי המשפט.
5. היא אינה מאפשרת התפתחות המשפט והתאמתו לשינויים החברתיים בתפיסת האבהות.
6. היא מבטאת נורמה חברתית מגדרית, ולפיה האחריות המרכזית לגידול הילדים מוטלת על האם.
7. היא מגבילה את יכולתם של האבות להשתתף במידה רבה יותר בגידול ילדיהם, לאחר הגירושים.
8. היא עשויה ללבות התדיינות משפטית ולעורר הקצנה בטיעוני אבות המבקשים לסתור את החזקה, עקב הקביעה כי רק מסיבות מיוחדות יש לסטות ממנה.
ועדה נוספת שמונתה ב-2006 היא ועדת שיפמן, שתפקידה היה לבחון לעומק את נושא כלכלת הילד לאחר גירושים ואופן הנשיאה בנטל. בכוונה תחילה ולאחר מחשבה מעמיקה מונו שתי ועדות אלו במקביל ולא כוועדה אחת כוללת שתעסוק בכל הנוגע לגירושין. ההיגיון בהקמת שתי ועדות נפרדות היה שטובת הילד עומדת בפני עצמה ויש לה חשיבות עליונה, ולכן לא נכון שתושפע משיקולים כלכליים או אחרים. ברגע שנקבעה טובת הילד, כל הדברים האחרים הנובעים מכך – זמני השהות של הילד אצל כל אחד מהוריו, אופן חלוקת האחריות על הילד בין הוריו והנשיאה בכלכלתו – יהיו פועל יוצא של טובתו.
למרות שהחזקה בוטלה מזמן בכל מדינות המערב מכל הסיבות שמנינו לעיל, ארגוני הנשים וחברות הכנסת הפועלות בשמם מתנגדים לביטול החזקה, התנגדות שאין לה דבר ועניין עם טובת הילד. הסיבות להתנגדות מצביעות על שימוש בילדים כבני ערובה עד להשוואת תנאי שכר במשק, שלעולם לא תיתכן אם נשים ימשיכו להיות כבולות לבית ולילדים בלי החופש להשקיע יותר בעבודה; להפרדת דת ומדינה ולמציאת פתרון לנושא הגט והעגונות, וכמסווה לאי הרצון ליישם את מסקנות ועדת שיפמן שמשמעותן ויתור על כספי המזונות הגבוהים (הגבוהים ביותר בעולם!), הנקבעים היום מאחר שהדין הדתי מטיל את תשלום מזונות הילדים רק על האב, באופן אבסולוטי וללא התייחסות לתנאי כל משפחה ומשפחה.
מתוקף תפקידה, ההכרעה הגיעה לפתחה של שרת המשפטים שקד, אשר לאחרונה הודיעה על כניעה לארגוני הנשים ועל הזנחת טובת ילדינו, בהכריזה על הקמת עוד ועדה, הרביעית במספר (אחרי ועדת רוטלוי, ועדת שניט וועדת שיפמן שדנו לעומק בנושאים אלו, על כל היבטיהם) לבחינת הנושא. מעבר לשיקולים פוליטיים ולחוסר נכונות לקבל החלטה ולקחת אחריות מנהיגותית, אין שום הצדקה להקמת ועדה נוספת , גם לא במסווה של ועדה שתדון “בכל הנושאים יחד”.
הקמת ועדה נוספת, אם כדי להרוויח זמן ולדחוק את ההחלטה לעתיד לא ידוע ואם מתוך מטרה מסומנת מראש לקבל מסקנות שונות המתאימות ללחצים המופעלים על שרת המשפטים, היא צעד מיותר וצורם, המהווה בזבוז משווע של כספי הציבור. צעד זה גם יגבה מחיר הכבד מילדים, בגלל אי שינויים של חוקים ארכאיים שאינם מתאימים לזמננו וממשיכים להשליך על חייהם.
___________
גילוי נאות: הכותבים, גיא רוה ורותי דניאל, הינם חברי ועדת עמותת “הורות משותפת=טובת הילד” ומחברי נייר העמדה “טובת הילד וחזקה – שני קווים מקבילים (לעולם לא ייפגשו)“.
_______
לדיעה נוספת באותו הנושא:
על מרור וחרוסת, ועל טובת הילדים
וראו גם:
אני מוותר על הסדרי הראייה הללו!
על השלטון באמצעות ועדות:
על השלטון באמצעות ועדות, ועל ועדת וינוגרד כמקרה פרטי
הפרופ’ איתן ששינסקי מאשר: אני כלב-רועים!
______________
למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!
נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)
אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא
דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס